עוד דונם ועוד עז
מאת: עמוס גבירץ
בילדותי בשנות החמישים עוד שמעתי את הדי הויכוח, מלפני קום המדינה, בין תנועת העבודה לימין הציוני. אנשי תנועת העבודה ביקרו את הימין הציוני על הכרזותיו בדבר כוונות התנועה הציונית לרשת את הארץ. לטענתם, הכרזות אלו עלולות היו לעורר את התנגדות הערבים למפעל הציוני. לדעתם צריך היה לבנות בשקט את המדינה שבדרך,לאור הסיסמא "עוד דונם ועוד עז".
כאשר שומעים ורואים את המתרחש בשטחים הכבושים כיום, המסקנה היא שאותה גישה רווחת עד ימינו אלה, וכך גם הויכוח, בין עשייה בשתיקה לבין הכרזות. אלא שכיום במקום לקנות אדמות לוקחים אותן בכוח. לצד בניית התנחלויות, הורסים בתים ומגרשים פלסטינים. כל הדברים האלה נעשים במינונים קטנים. הרי כל קיומנו תלוי במדינות העולם התומכות בנו, ואם ישראל תבצע את מעשיה במינונים גדולים, תפחת התמיכה בה. רק במסגרת מלחמה מתבצעים המעשים במינונים גדולים. כך היה במבצע "עופרת יצוקה, בו צה"ל הרג כ-1400 בני אדם, והרס יותר מ-4000 בתים בעזה!
מי שעוקב אחר הדברים, שומע מדי פעם על הפקעת אדמות קטנה ליד התנחלות, לצורך סלילת כביש או לצורך ביטחוני. גדר ההפרדה משמשת אמצעי לגזל אדמות לשם הקמתה. ולאחר שהוקמה, עם השנים, נלקחות אדמות נוספות מבעליהן הפלסטינים, בטענה שלא עובדו, גם אם מן הנמנע היה לעבד אותן, שהרי ישראל מנעה מבעלי אדמות רבים היתרים לחצות את הגדר ולעבד את אדמותיהם. והיכן שצה"ל לא מפקיע, מתנחלים, החומדים אדמות, תוקפים את בעליהן, כאשר אלה מעבדים אותן. צה"ל מאבטח את התוקפים ומגרש את הפלסטינים מאדמותיהם. לאחר שלוש שנים שהפלסטינים אינם מעזים להיכנס לאדמתם, מכריזים עליה כעל אדמת מדינה, כיון שלא עובדה.
כך גם עם הרס הבתים. קודם הפקיעו מידי הפלסטינים את מתן אישורי הבנייה, בכך שמנעו את עבודת ועדות התכנון והבנייה הפלסטיניות. לאחר-מכן כמעט ולא נתנו אישורי בנייה. ואז, כאשר אלפי פלסטינים נאלצים לבנות ללא היתרי בנייה, מוציאים להם צווי הריסה. את ההריסות מבצעים לאט ומעט כל פעם, כך שהתקשורת לא מתעניינת.
מדיניות הגירושים פועלת בצורה דומה, מונעים אפשרות לתושבות קבע לאנשים שהתחתנו עם תושבים פלסטינים מקומיים, אפילו אם הם גרים באזור 'A הנתון לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. גם אחרי עשרות שנות נשואים, נאלצים מנועי תושבות אלה לצאת כל שלושה חודשים לחו"ל ולחזור כתיירים למשפחתם. לפעמים מונעים את חזרתם בכלל. נראה שהמדינה שואפת לכך שהמשפחה תעזוב את ביתה בשטחים בעקבות בן המשפחה מנוע התושבות..
וכך נראה שחזרנו לימי טרום המדינה. ישראל ביטלה את גבולותיה עם השטחים הכבושים, מתעלמת מהחוק הבינלאומי, מתעלמת מהנורמות הבינלאומיות, ופועלת בשיטתיות לסיפוח הגדה המערבית ורמת הגולן. לשם כך גוזלים אדמות, בונים התנחלויות, הורסים בתים ומגרשים אנשים.
בשנות השמונים רגשה הארץ: הרב כהנא, הגזען, הצליח להיכנס לכנסת. הוא הכריז בקול גדול את מה שישראל ביצעה במשורה! הזעזוע היה גדול. הוחק חוק נגד הסתה לגזענות – כמובן לא נגד עשייה גזענית – והוציאו את מפלגתו אל מחוץ לחוק! אילו הוחק חוק נגד עשייה גזענית, היינו מסתכנים בהוצאת ממשלת ישראל אל מחוץ לחוק...
ערב יום השואה, התבשרנו בכותרת ראשית של "הארץ" על פקודה של אלוף פיקוד המרכז, שתאפשר לגרש מהשטחים הכבושים עשרות אלפי פלסטינים. ואני מסתכן באמירה שאסורה אצלנו: כך זה התחיל בגרמניה. הם דיברו על טרנספר של היהודים מאירופה. רק כאשר הבינו כי אין זה ניתן לביצוע, החליטו על הפיתרון הסופי!
אז עכשיו יש יוזמת חקיקה שתאסור את ציון הנכבה של 1948. חסרה רק יזמת חקיקה שתאסור את המשך הביצוע האיטי והמתמשך של כל מרכיבי הנכבה...
איך מבינים מלחמה
מאת: עמוס גבירץ
טילים מעזה, פיגוע בירושלים, ורצח באיתמר מחזירים את המלחמה לתודעת הישראלים. מה קרה שלפתע פתאום, לאחר תקופת רגיעה, חוזרים פלסטינים ומנסים לפגוע בישראלים? האם זוהי רצחנות פלסטינית, או שיש מקום לפרשנות מעמיקה יותר לפרץ האלימות האחרון, כמו גם לאירועים אחרים שקדמו לו?
פער עצום מפריד בין הישראלים לפלסטינים בהבנת מושג המלחמה. בשביל רוב הישראלים מלחמה היא התנגשות אלימה בין שני העמים. כך גם מבינים את המלחמה רוב נציגי התקשורת הזרה. אך לא כך הדבר עבור הפלסטינים. מבחינתם, הפקעה וגזל אדמות הן פעולות מלחמה של כוח כובש נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. כיצד מתבצעת הפקעת אדמה? מגיע פקיד לשטח האדמה עם צוו הפקעה בידו. אם מוצא הפקיד את בעל האדמה הוא מוסר לו את הצוו; אם אינו מוצאו, הוא שם את הצו תחת אבן בשדה המיועד להפקעה ומסתלק. וכך בפעולה "פסיבית" שקטה, ובלתי נראית כמעט, מאבדות משפחות רבות את מקור מחייתן! הרבה יותר ויזואליות הן התקפות מתנחלים על חקלאים פלסטינים, כאשר אלה באים לעבד את אדמותיהם. המתנחלים חומדים אדמות אלה ושודדים אותן. לרוב הצבא מאבטח את השודדים שמא יאונה להם רע, והפלסטינים נשלחים למנהל האזרחי, שם הם צריכים להוכיח את בעלותם על הקרקע. את התוקפים אין איש עוצר, ואיש אינו דורש מהם להציג מסמכי בעלות. להם יש הרי מסמך בעלות ישיר מאלוהים! וכך צעד-אחר-צעד מורחקים חקלאים מאדמותיהם, ומתנחלים משתלטים עליהן. אלה הן פעולות מלחמה של מתנחלים בסיוע פסיבי ואקטיבי של הצבא, כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן! היום נמצאות בידיים ישראליות למעלה מחמישים אחוז מאדמות הגדה המערבית!
הריסת בתים היא פעולה מאוד ויזואלית ומאוד טראומטית. מגיעים כוחות הביטחון הישראלים, מקיפים את הבית, מוציאים בכוח את יושביו, והורסים לנגד עיניהם את הבית. וכך, משפחה שלמה נותרת ללא קורת גג. הישראלים רואים בזאת פעולה ביורוקרטית של אכיפת החוק על אלה שבנו את ביתם באופן לא חוקי. הם מתעלמים מכך שוועדות התכנון והבניה הן ישראליות ולא פלסטיניות, ואינן מנפיקות אישורי בנייה לפלסטינים. עבור הפלסטינים זוהי פעולת מלחמה חד צדדית של כוח כובש כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן!
הקמת התנחלויות נעשית על אדמות שנגזלו מפלסטינים. לאחר ייסוד ההתנחלויות מתחיל תהליך ארוך של הרחבת ההתנחלויות. בהתנחלויות ה"מתונות" משתלטים על אדמות סביב ההתנחלויות ל"צורכי ביטחון", ובהתנחלויות ה"קיצוניות" מגרשים המתנחלים חקלאים פלסטינים מאדמותיהם הנמצאות בשכנות. עבור רוב הישראלים אלו הן פעולות חלוציות. עבור הפלסטינים אלה פעולות מלחמה של כוח כובש, כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן!
גירוש פליטים פלסטינים, אשר שוקמו בדירות שהיו שייכות ליהודים במזרח ירושלים לפני 1948, כמובן מבלי לאפשר להם לחזור לבתיהם שהיו במערב ירושלים, היא פעולת מלחמה של כוח כובש כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן! גירושי פלסטינים מבתיהם ומאדמותיהם, באזורים שונים של הגדה המערבית, הן פעולות מלחמה של כוח כובש נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן! מניעת כניסה של בני זוג הנשואים לפלסטינים מקומיים, היא פעולת מלחמה של כובש כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן! פגיעות בחקלאים עזתיים המעבדים את אדמותיהם בקרבת הגבול, ופגיעות בדייגים מעזה בים, הן פעולות מלחמה של צבא נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן!
לכל הפעולות האמורות, ולעוד רבות נוספות, אין קשר עם ביטחון ישראל; הן נעשות בשירות פרויקט הרחבת גבולותיה של ישראל. אלה פעולות הנעשות בניגוד לאתיקה הצבאית, ובניגוד לחוק הבינלאומי. אלה הן פעולות גזעניות הפוגעות בבני אדם מחמת השתייכותם, ולא בשל התנהגותם. אין לפלסטינים צבא שימנע משודדי אדמותיהם לתת להם צווי הפקעה, או ימנע מהמתנחלים להשתלט על אדמותיהם. אין להם צבא שיגרש את אלה הבאים להרוס את בתיהם. אין להם צבא שימנע גירושים. אין להם צבא שיאפשר לבני זוג מחו"ל לחיות עם בני משפחתם וכו'.
אך די שאחוז קטן מקרב הילדים והנערים נפגעי הטראומות ממעשי צה"ל והמתנחלים, יחליטו לנקום בנו, אזרחי ישראל, בכדי שיקום צבא של טרוריסטים שינסו לפגע בנו! הפיגועים בנו, גם הם פשעי מלחמה, מעצם פגיעתם באוכלוסייה אזרחית. ולאחר שצה"ל זורע את המוטיבציה לפגוע בנו, מתחיל תפקידו הביטחוני, לדכא את התנגדות הפלסטינים לנישולם מארצם...
התקשורת ברובה מבינה את המושג 'מלחמה' כפי שהישראלים מבינים אותו. וכך ברוב המכריע של המקרים היא אינה מדווחת על המלחמה היום-יומית המתנהלת בשטחים הכבושים. רק כאשר יש הרוגים או אירועים חריגים עם נפגעים - התקשורת מדווחת. וכך אחרי תקופה "שקטה" מנקודת התצפית הישראלית, בה נערכה מלחמה חד צדדית מנקודת התצפית הפלסטינית, באות פעולות הנקם שמבהירות לישראלים כי בעצם המלחמה לא נפסקה אפילו לרגע!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה