הכפר הפלסטיני ערב א-רמאדין שוכן דרומית מזרחית לקלקיליה ומערבית להתנחלות אלפי מנשה, כלוא בין מכשול ההפרדה לקוו הירוק. ביום שלישי 24.5.22, חיילי צה"ל הגיעו לכפר והרסו מסגד, שהיה בתהליך בנייה מתקדם. המסגד היה אמור לשרת את תושבי הכפר ופלסטינים העובדים באזור.
תושבי הכפר טוענים, שההריסה באה בעקבות לחצים
של מתנחלים מאלפי מנשה השכנה.
ממשלת ישראל מבקשת לפנות ולהרוס את הכפר הבדואי, ראס ג'ראבה (מזרחית לדימונה), משבט אל הוואשלה, כדי להרחיב את דימונה. במידה ובית המשפט יאשר את המהלך, 500 נפשות תושבי הכפר, יאבדו את ביתם. ביום ראשון 22.5.22, נפתח שלב ההוכחות במשפטם.
שוב מתכוונים לפנות בדואים מכפרם ובתיהם, על
מנת ליישב יהודים במקומם!
שלום לכולם.
בנוסף לידיעה השבועית מצורף מאמר שכתבתי לאחר פסיקת
בג"צ המאפשרת גירוש של תושבים פלסטינים משמונה כפרים, בשטח אש 918. אנא פעלו
נגד סכנת הגירוש והפיצו.
תודה ושלום!
עמוס גבירץ
אל תגידו
לא ידענו
ביום רביעי
11.5.22, הגיעו חיילי צה"ל לכפרים פחית ומרכז שבדרום הר חברון והרסו, עשרה
מבני מגורים, עשרה דירי צאן, וחתכו צינור מים.
לא בסערת
הקרב יגורשו
מאת: עמוס גבירץ
בשעת לילה מאוחרת
ובאופן סימבולי מצמרר, בתוך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ושישה ימים לאחר יום
הזיכרון לשואה, פרסמו שלושה שופטי בג"צ, את החלטתם הנוראית, המאפשרת
לצה"ל להרוס שמונה כפרים פלסטינים ולגרש את תושביהם, החיים בשטח אש 918,
שבדרום הר חברון.
בהחלטה משפטית
שערורייתית, קבעו שופטי בג"צ במשתמע, שבמלחמת 1948, גירוש הפליטים הפלסטינים
לא קרה בגלל סערת הקרב, אלא היה מכוון. הנה במשך 22 שנים, בהן התנהל המשפט, כל
ממשלות ישראל השונות, לא חדלו מהמאמץ לגרש את תושבי שמונת הכפרים בדרום הר חברון,
שלא בסערת הקרב, אלא כמדיניות! הרי בכל רגע נתון, יכלו לחזור בהן מכוונת הגירוש.
והרי מי שהתאמץ להכניס לבית המשפט העליון שופטים מהימין, יודע, שמשפטים מוכרעים
לפי נטייתם הרעיונית של השופטים.
לא לריק משפטי
נכנסה ישראל ביחס למדיניותה בשטחים שנכבשו ב-1967. הרי קיימות אמנות המלחמה (חוקים
בינלאומיים) האוסרות על מדיניות הרחבת הטריטוריה, בשטחים הכבושים, שהחלה לאחר
הכיבוש. קיימות אמנות זכויות אדם, המגנות על האוכלוסייה האזרחית בכלל ותחת כיבוש.
יש איסור ברור על העברת אוכלוסייה לשטח הכבוש – כל ההתנחלויות אינן חוקיות! יש
איסור ברור, על פגיעה באוכלוסייה אזרחית חסרת המגן, בשטח הכבוש. חל על הכובש איסור
להשתמש באדמות בשטח הכבוש, חוץ ממקרים של צורך ביטחוני מובהק – שטחי אש לצורך
אימוני הצבא, אינם כאלה ובטח לא ההתנחלויות. יש איסור על השימוש במים ומחצבים.
אז מערכת המשפט
הישראלית התגייסה, לתת כיסוי משפטי לעברות על החוק הבינלאומי. זאת המסגרת בה ניתן
פסק הדין, שמאפשר את גירושם של תושבי שמונת הכפרים. פסק דין זה פותח פתח לגרושים
נוספים באזורים בהם צה"ל הכריז על שטחי אש ויש בהם אוכלוסייה פלסטינית.
כאשר בחירת
השופטים בישראל התבססה על רמתם המקצועית, הם מאוד נזהרו בלוליינות המשפטית שאפשרה
את הפעילות בניגוד לחוק הבינלאומי. עכשיו שהדגש לבחירתם, נטייתם
האידאולוגית-ימנית, גם פסקי הדין, פחות זהירים ויותר בוטים.
הנה אדם שמפר את
החוק הבינלאומי באופן אידיאולוגי ובחר לגור בהתנחלות, נבחר לשמש כשופט בבית המשפט
העליון של ישראל, תוך שהוא חי מחוץ לגבולותיה המוכרים. אין לו בעיה לכתוב פסק דין,
בעל משמעויות אידיאולוגיות, תוך ניגוד עניינים האמורים לאסור עליו לשבת במשפט הזה
כשופט. ואז הוא קובע שהחוק הישראלי עדיף על אמנות המלחמה הבינלאומיות (מה זה אומר
על החוק הישראלי). אם היה מקבל שעל ישראל לפעול לפי אמנת ז'נבה הרביעית, הרי שהיה
קובע שהוא מפר חוק ואינו ראוי לשמש כשופט!
אמנת ז'נבה
הרביעית (הוכרזה ב-1949), העוסקת בהגנת אזרחים בשעת מלחמה ותחת כיבוש, חוברה כלקח
מפשעי הנאצים בשטחי הכיבוש שלהם כנגד האוכלוסיות האזרחיות, ששיאן היה בהשמדת
היהודים, מהם שללו באופן מוחלט כל הגנה! ואכן מדינת ישראל חתמה ואשררה את חתימתה
על האמנה. והנה בית המשפט העליון של ישראל מחליט באופן שערורייתי, לבטל את ההגנות
שאמנה זאת מעניקה לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, החיה תחת שלטון הכיבוש הישראלי!
בית המשפט העליון של ישראלי פועל נגד אחד מהלקחים החשובים מהשואה, ומאשר
לצה"ל לבצע פשע מלחמה!
בכל משפט, לצד
שני הצדדים הנאבקים על צדקתם בפני השופטים, גם בית המשפט עומד למשפט, בו נשאלת
השאלה אם זה בית משפט שעונה לכללי המוסר והצדק, או שזה בית משפט הבא לשרת מטרות הנוגדות
אותם. בהחלטתו לשלול את ההגנות שאמנות המלחמה נותנות לאוכלוסייה אזרחית החיה תחת
כיבוש ולאפשר גירושה, הראה בג"צ, שהוא בית
משפט הפועל נגד המוסר והצדק.
ביום רביעי 4.5.22, לאחר 22 שנים של מאבק משפטי, דחה בג"צ את עתירותיהם של תושבי שמונה כפרים פלסטינים (הממוקמים באזור שצה"ל הכריז עליו שטח אש 918) בדרום הר חברון, נגד כוונת צה"ל לפנותם מבתיהם וכפריהם. 1500 תושבים עלולים להיות מגורשים בכל רגע. בכך נתן בג"צ את ידו לביצוע פשע מלחמה: גירוש אזרחים חסרי מגן, תחת כיבוש, מבתיהם וכפריהם!
נדגיש: העלאת רף ההוכחות להתיישבות קבע של
פלסטינים, מקלה על צה"ל לגרש את המתגוררים בשטחי אש אחרים.
בין שלישי לרביעי 26-27.4.22, ארבע שעות, מעשר בלילה עד שתיים, נכנסו כעשרת אלפים מתפללים יהודים לכפר הפלסטיני כיפל חארס (ליד סלפית), להתפלל במה שהם מכנים: "קבר יהושע בן נון". עוד לפני כניסתם, הצבא הטיל עוצר בכפר. חיילים ירו (גומי) ופצעו תושב מקומי. מסתבר שהרב הראשי דוד לאו השתתף בתפילה!
