ביום רביעי 21.12.22, קבוצה של יותר מעשרה אנשים, נכנסו למקום עבודה של בדואים בבאר שבע ותקפו ארבעה עובדים. שניים מהמותקפים נפצעו ונזקקו לטיפול בבית החולים.
ביום ראשון 25.12, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ושוב הרסו את אל
עראקיב. הפעם גם החרימו רכבים וציוד של הכפריים.
ביום שלישי 20.12.22, הגיעו חיילי צה"ל ליום הריסות בתים בארבעה כפרי פלסטינים בדרום הר חברון:
בואדי אג'חיש (מזרחית
לסמוע), הם הרסו ששה מבני מגורים; במעין הרסו בית; בח'לת א-דבע הרסו בית; בתוואני הרסו
לול תרנגולות. שלושת הכפרים נמצאים סביב המאחז אביגיל.
בים חמישי מתנחל עם עדר צאן
נכנס למטע זיתים של הכפר הפלסטיני שיעב אל-בטם
(גם הוא ליד אביגיל).
ביום שלישי 13.12.22, חיילי צה"ל הגיעו לשני כפרים פלסטינים בבקעת הירדן הכבושה (ליד ההתנחלות חמרה), ליום הריסות. בפרוש בית דג'ן הם הרסו שני בתים. בג'יפתליק הרסו שני בתים וחמישה דירי צאן.
בנוסף, בעין שיבלי חיילי
צה"ל החרימו שני טרקטורים ומכונית.
ביום שלישי 6.12.22, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני ספאיי (בשטח אש 918, שבדרום הר חברון) והרסו שני אוהלים ששימשו תחליף לבית הספר (שצה"ל הרס ב-23.11). החיילים החרימו את מבנה השירותים של בית הספר, שני הלוחות, כיסאות ושולחנות ששימשו את התלמידים.
אנשים מוזרים הפלסטינים
האלה. הם מתעקשים לחנך את ילדיהם בבית ספר. עוד מעט יקראו לזה, "טרור
החינוך"...
במסגרת מדיניות גירוש הפלסטינים מדרום הר חברון, צה"ל הורס בתי ספר.
ב-23.11.22, צה"ל הרס בית
ספר בספאיי (בשטח אש 918). ביום שלישי 29.11, חיילי צה"ל הגישו צוו הריסה
לבית הספר בח'שם אל-כרם (בשטח אש 917).
ביום שני 14.11.22 הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ושוב הרסו באל עראקיב.
ביום
חמישי 24.11, הם הרסו שלושה מבנים בכפר הבדואי שבנגב אלג'ורף (ליד כסיפה).
ביום רביעי 23.11.22, הגיעו מתנדבים ישראלים – במסגרת של "עשות משפט – קול רבני לזכויות אדם" – למסוק זיתים בחלקה בשטח B, השייכת לחקלאי מבורין, הנמצאת בשטח B (קרוב למאחז גבעת רונן). חיילי צה"ל מנעו את כניסתם לכפר.
באותו
יום ב-19.30, מתנחלים הגיעו לבית מגורים בקצה הדרומי של בורין (ליד ההתנחלות
יצהר), שרפו רכב שעמד בחצר הבית ונמלטו.
שלום לכולם
הפעם
העתקתי ידיעה מתוך הפייסבוק של "עיר עמים". נראה לי שהיא מכילה הסבר
מאוד חשוב על מה שקורה במזרח ירושלים. אנא הפיצו.
תודה
ושלום!
עמוס
גבירץ
אל תגידו לא ידענו
עוד
חוזר הפינוי
ביום ראשון האחרון (13.11.22), החליט בית
המשפט המחוזי לדחות את הערעור של משפחת שחאדה ולאשר את פינויה מביתה בבטן אלהווא
סילואן לטובת עמותת המתנחלים עטרת כהנים. מדובר על 5 בתי אב המונים 35 בני אדם
שעלולים להיות מגורשים מביתם.
תביעת הפינוי מבוססת על הטענה שהבית של משפחת
שחאדה בנוי על קרקע שהייתה בבעלות יהודית עד 1948. כמו בשייח ג'ראח גם בסילואן
מופעלת החקיקה הישראלית המפלה שמונעת ממזרח ירושלמים לקבל בחזרה את הבתים שהם
איבדו בתוך הקו הירוק ב-1948 אבל מאפשרת להוציא אותם מביתם בהווה בשל טענות שעד
1948 הוא היה רכוש יהודי.
כ-80 משפחות שכנות למשפחת שחאדה מאוימות
בפינוי מאותה סיבה וכ-17 כבר איבדו את ביתן. גם איום הפינויים בשייח ג'ראח מבוסס
על אותו מנגנון (אם כי שם לא מדובר בעטרת כהנים אלא בארגוני מתנחלים אחרים).
ואיך עטרת כהנים קשורה לרכוש בבטן אלהווא? היא
הרי מעולם לא הייתה הבעלים של השטח המדובר, העמותה בכלל לא הייתה קיימת לפני 1948...
המדינה מינתה אנשי עטרת כהנים כנאמנים של הקדש שהקרקע נרשמה על שמו ואלו תובעים את פינוי המשפחות בשם ההקדש. לא מדובר במשפחה אחת המאוימת בפינוי וגם לא במשפחות רבות שעלולות לאבד את ביתן. מדובר במנגנון שלם שהמדינה בנתה על מנת לייהד שכונות פלסטיניות מסביב לעיר העתיקה תוך כדי גירושן של קהילות שלמות.
ביום רביעי 9.11.22, הגיעו חקלאים פלסטינים מתורמוסעיא למטע הזיתים שלהם הסמוך למאחז עדי עד וגילו שעשרות מעצי הזית נכרתו.
ביום חמישי 10.11, בעלי
אדמה פלסטינים מקריות הגיעו למסוק את זיתיהם במטע הסמוך למאחז עדי עד וגם הם מצאו
עשרות עצי זית שנכרתו על ידי מתנחלים.
נדגיש: בעלי אדמות פלסטינים הקרובות
להתנחלויות, יכולים להגיע אליהן, רק בתיאום עם הצבא.
ביום חמישי 3.11.22, משפחה פלסטינית מהכפר א-שויוח (מזרחית צפונית לחברון), מסקו את זיתיהם. מתנחלים המתנהגים כטרוריסטים, שהגיעו מההתנחלות הסמוכה אספר, תקפו אותם ופצעו ארבעה מבני המשפחה, שפונו לבית חולים.
ביום שני 24.10.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ושוב הרסו באל עראקיב.
בשבת 22.10.22, משפחה פלסטינית מכפר א-דיכ, מסקו את זיתיהם במטע שלהם (שטח שאינו דורש תיאום עם הצבא), הממוקם כחצי ק"מ צפונית מערבית להתנחלות ברוכין. קבוצת מתנחלים תקפה אותם באבנים ופגעה בסב המשפחה בגז פילפל. המשפחה נמלטה על נפשה ולא חזרה למסוק כי פחדה שהמתנחלים ישובו לתקוף אותם.
במקום אל
תגידו לא ידענו
לאיזה מחוזות של רשע צריך אדם להגיע כדי לתקוף נשים מבוגרות
שלא מאיימות עליו?! איזה חינוך צריך להיות כל כך מעוות כדי להוציא מתוכו כל
כך הרבה פושעים התוקפים באופן קבוע בני אדם חסרי מגן, כי לימדו אותם שזאת אדמה
שאלוהים הבטיח להם, ובשם אותה הבטחה כל מעשה פשע מותר. איזה חינוך דתי זה, ששוד
קרקעות מבחינתו מתיר לחלל שבת ולפגוע באנשים חסרי מגן?! איזו רמה מוסרית יש
לחברה השולחת את הנוער העבריין שלה להשתקם בדרך של תקיפות בני אדם חסרי מגן, את
אדמתם היא חומדת, ורואה בהם את חלוציה?!
לאיזה מחוזות התדרדר צה"ל, שחייליו, במקום לעצור את
הפורעים שתוקפים חקלאים בשדותיהם ובני אדם בכפריהם, מאבטח אותם ומדי פעם משתתף
בתקיפותיהם?! איזו משטרה היא זאת, המסרבת לפעול בנחישות נגד הפושעים האלה ויותר
מדי פעמים מאמינה לשקריהם ועוצרת את הקורבנות במקום את הפושעים שתקפו אותם?! לאיזה
מחוזות יכולה להגיע הפרקליטות, שבמקום להעמיד לדין פושעים ורוצחים, כי הם יהודים
שפגעו או רצחו פלסטינים, היא מאיימת להעמיד לדין את קורבנות התקיפות של הפושעים
האלה?! לאן התדרדרו בתי המשפט המתייחסים לפושעים האלה בסלחנות כה רבה?! ולאן
התדרדרה המערכת הפוליטית בה יש יותר מדי גורמים המגבים ומגנים על הפושעים האלה?!
מתי יתחילו אזרחי ישראל היהודים להסתכל במראה?
ביום רביעי 12.10.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לכפר הבדואי ביר הדאג' (ליד רביבים) והרסו בית מגורים וששה בתי עסק.
ביום ראשון 9.10.22, מתנחלים שהגיעו מכיוון סוסיה (בדרום הר חברון), הרסו ארבעה אוהלי מגורים של פלסטינים בוואדי ג'חייש (דרומית לסוסיה). חיילי צה"ל שהיו במקום לא מנעו את ההריסות. תמיד בהריסות בתים, חיילים או שוטרים מאבטחים את ההריסות, אבל לא הורסים בעצמם. ביום שני 10.10, הגיעו שוטרי מג"ב למקום והרסו בעצמם, ללא צוו, אוהל שהוקם מחדש.
ביום שני 3.10.22, הופיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ושוב הרסו באל עראקיב.
במוצאי יום כיפור, 5.10.22, פלשו מתנחלים בחסות החשכה לכפר הפלסטיני חירבת אל-פרסייה (צפון בקעת הירדן הכבושה) והרסו מבנה מגורים, חיבלו בפנלים סולריים, וברכוש נוסף. המשפחה לא היתה במקום בזמן מתקפת המתנחלים.
ביום רביעי 28.9.22, מתנחלים החנו את רכביהם בכביש 60, פלשו לשכונה מערבית של הכפר הפלסטיני מדמה (דרומית לשכם). זרקו אבנים לעבר אחד הבתים. חיילים שהגיעו למקום, ירו רימוני גז מדמיע וכדורים חיים באוויר, ולא גרשו את המתנחלים מהכפר. אלה המשיכו לזרוק אבנים לעבר הבית. חיילים נכנסו לבית והכו את בעל הבית ובניו. עצרו שלושה מבני המשפחה, כולל קטין(13). במהלך המעצר הם פצעו את בעל הבית ושניים מבניו, שנזקקו לאשפוז בבית חולים. החיילים החרימו את הפלפונים שתיעדו את האירוע. אף אחד מהתוקפים לא נעצר.
ברהט יש בעיה קשה של חוסר מגרשים לצעירי העיר. בכל זאת הממשלה מייעדת מגרשים רבים, לתושבים מאז-זרנוג, אותם היא מתכוונת לפנות מכפרם. נגד מדיניות זאת הקימו צעירים מרהט אוהלי מחאה. ביום חמישי 22.9.22, נציגי הממשלה מלווים בשוטרים, הרסו את אוהלי המחאה. שישה מהמפגינים נעצרו ושוחררו מאוחר יותר.
ביום שלישי 20.9.22, חיילי צה"ל נכנסו לשני כפרים פלסטינים, א-ראס וכפר עבוש (מזרחית דרומית לטול-כרם), ואטמו באר בכל כפר. בא-ראס החרימו גם משאית ומשאבת מים.
ביום ראשון 11.9.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לחלק צפוני מערבי של לקיה – שם אנשים מהמשפחה הבדואית אל-דבסאן הקימו אוהל מחאה ושלוש סוכות - והרסו להם את כל המבנים.
ביום שלישי 13.9.22, הגיעו חיילי צה"ל למתחם המגורים של בני שבט כעאבנה (בין ביר נבאלה לבית חנינה, שבגדה המערבית), ונתנו לחמש עשרה משפחות צווי פינוי מהמקום. המשפחות שקיבלו צווי פינוי התיישבו במקום לפני שנות השמונים. חלקם הם בעלי הקרקע וחלקם חיים בשכירות.
ביום רביעי 7.9.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים, ושוב הרסו באל עראקיב.
ביום ראשון 4.9.22, הגיעו שוטרים לביתה (בשייח ג'ראח) של העיתונאית הפלסטינית (עובדת ברשת חדשות אל-קסטל) למא ע'ושה, ועצרו אותה לעיני שני ילדיה. לא לפני שערכו חיפוש וגרמו להרס בבית. הם החרימו מחשב וסלולרי. ביום שני האריכו את מעצרה בשמונה ימים.
ביום שלישי 7.6.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ושוב הרסו באל עראקיב.
צה"ל פועל לביצוע האישור שניתן לו מבג"צ להריסת כפרים וגירוש תושביהם הפלסטינים משטח אש 918 שבדרום הר חברון.
ביום שלישי 7.6.22, הגיעו חיילי צה"ל
לכפר הפלסטיני א-תבאן (הנמצא בשטח אש 918), והגישו צווי הריסה לכל מבני הכפר: שלוש-עשר
מבני מגורים, ארבעה מבני שירותים, שלושה בורות לאגירת מים, שני דירי צאן ומערכת
סולרית של כל הכפר.
צה"ל ממשיך לפגוע בקהילות הפלסטיניות החלשות ביותר בשטחי C, בתקווה שיעזבו את מקומותיהם.
ביום רביעי
1.6.22, הגיעו חיילי צה"ל לכפרים פלסטינים אל-מאלח, אל-פארסייה, אל-מייתה
ואל-בורג' בצפון בקעת הירדן הכבושה
והחרימו שמונה טרקטורים, תשע מכוניות, שלוש עגלות נגררות ושתי מכליות מים נגררות.
באותו יום, הגיעו
חיילי צה"ל לכפרים פלסטינים בדרום הר חברון (בשטח אש 918) ליום הריסות. באל-פח'ית
הרסו שלושה מבני מגורים ושני מחסנים. באל-מרכז הם הרסו שני מבני מגורים ושני דירי
צאן.
יום קודם לכן
הגיעו מתנחלים ממאחז חדש ליד ההתנחלות מעון (בדרום הר חברון), והרסו מבנה מגורים
עונתי בג'אוואיא (צפונית לתוואני).
הכפר הפלסטיני ערב א-רמאדין שוכן דרומית מזרחית לקלקיליה ומערבית להתנחלות אלפי מנשה, כלוא בין מכשול ההפרדה לקוו הירוק. ביום שלישי 24.5.22, חיילי צה"ל הגיעו לכפר והרסו מסגד, שהיה בתהליך בנייה מתקדם. המסגד היה אמור לשרת את תושבי הכפר ופלסטינים העובדים באזור.
תושבי הכפר טוענים, שההריסה באה בעקבות לחצים
של מתנחלים מאלפי מנשה השכנה.
ממשלת ישראל מבקשת לפנות ולהרוס את הכפר הבדואי, ראס ג'ראבה (מזרחית לדימונה), משבט אל הוואשלה, כדי להרחיב את דימונה. במידה ובית המשפט יאשר את המהלך, 500 נפשות תושבי הכפר, יאבדו את ביתם. ביום ראשון 22.5.22, נפתח שלב ההוכחות במשפטם.
שוב מתכוונים לפנות בדואים מכפרם ובתיהם, על
מנת ליישב יהודים במקומם!
שלום לכולם.
בנוסף לידיעה השבועית מצורף מאמר שכתבתי לאחר פסיקת
בג"צ המאפשרת גירוש של תושבים פלסטינים משמונה כפרים, בשטח אש 918. אנא פעלו
נגד סכנת הגירוש והפיצו.
תודה ושלום!
עמוס גבירץ
אל תגידו
לא ידענו
ביום רביעי
11.5.22, הגיעו חיילי צה"ל לכפרים פחית ומרכז שבדרום הר חברון והרסו, עשרה
מבני מגורים, עשרה דירי צאן, וחתכו צינור מים.
לא בסערת
הקרב יגורשו
מאת: עמוס גבירץ
בשעת לילה מאוחרת
ובאופן סימבולי מצמרר, בתוך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ושישה ימים לאחר יום
הזיכרון לשואה, פרסמו שלושה שופטי בג"צ, את החלטתם הנוראית, המאפשרת
לצה"ל להרוס שמונה כפרים פלסטינים ולגרש את תושביהם, החיים בשטח אש 918,
שבדרום הר חברון.
בהחלטה משפטית
שערורייתית, קבעו שופטי בג"צ במשתמע, שבמלחמת 1948, גירוש הפליטים הפלסטינים
לא קרה בגלל סערת הקרב, אלא היה מכוון. הנה במשך 22 שנים, בהן התנהל המשפט, כל
ממשלות ישראל השונות, לא חדלו מהמאמץ לגרש את תושבי שמונת הכפרים בדרום הר חברון,
שלא בסערת הקרב, אלא כמדיניות! הרי בכל רגע נתון, יכלו לחזור בהן מכוונת הגירוש.
והרי מי שהתאמץ להכניס לבית המשפט העליון שופטים מהימין, יודע, שמשפטים מוכרעים
לפי נטייתם הרעיונית של השופטים.
לא לריק משפטי
נכנסה ישראל ביחס למדיניותה בשטחים שנכבשו ב-1967. הרי קיימות אמנות המלחמה (חוקים
בינלאומיים) האוסרות על מדיניות הרחבת הטריטוריה, בשטחים הכבושים, שהחלה לאחר
הכיבוש. קיימות אמנות זכויות אדם, המגנות על האוכלוסייה האזרחית בכלל ותחת כיבוש.
יש איסור ברור על העברת אוכלוסייה לשטח הכבוש – כל ההתנחלויות אינן חוקיות! יש
איסור ברור, על פגיעה באוכלוסייה אזרחית חסרת המגן, בשטח הכבוש. חל על הכובש איסור
להשתמש באדמות בשטח הכבוש, חוץ ממקרים של צורך ביטחוני מובהק – שטחי אש לצורך
אימוני הצבא, אינם כאלה ובטח לא ההתנחלויות. יש איסור על השימוש במים ומחצבים.
אז מערכת המשפט
הישראלית התגייסה, לתת כיסוי משפטי לעברות על החוק הבינלאומי. זאת המסגרת בה ניתן
פסק הדין, שמאפשר את גירושם של תושבי שמונת הכפרים. פסק דין זה פותח פתח לגרושים
נוספים באזורים בהם צה"ל הכריז על שטחי אש ויש בהם אוכלוסייה פלסטינית.
כאשר בחירת
השופטים בישראל התבססה על רמתם המקצועית, הם מאוד נזהרו בלוליינות המשפטית שאפשרה
את הפעילות בניגוד לחוק הבינלאומי. עכשיו שהדגש לבחירתם, נטייתם
האידאולוגית-ימנית, גם פסקי הדין, פחות זהירים ויותר בוטים.
הנה אדם שמפר את
החוק הבינלאומי באופן אידיאולוגי ובחר לגור בהתנחלות, נבחר לשמש כשופט בבית המשפט
העליון של ישראל, תוך שהוא חי מחוץ לגבולותיה המוכרים. אין לו בעיה לכתוב פסק דין,
בעל משמעויות אידיאולוגיות, תוך ניגוד עניינים האמורים לאסור עליו לשבת במשפט הזה
כשופט. ואז הוא קובע שהחוק הישראלי עדיף על אמנות המלחמה הבינלאומיות (מה זה אומר
על החוק הישראלי). אם היה מקבל שעל ישראל לפעול לפי אמנת ז'נבה הרביעית, הרי שהיה
קובע שהוא מפר חוק ואינו ראוי לשמש כשופט!
אמנת ז'נבה
הרביעית (הוכרזה ב-1949), העוסקת בהגנת אזרחים בשעת מלחמה ותחת כיבוש, חוברה כלקח
מפשעי הנאצים בשטחי הכיבוש שלהם כנגד האוכלוסיות האזרחיות, ששיאן היה בהשמדת
היהודים, מהם שללו באופן מוחלט כל הגנה! ואכן מדינת ישראל חתמה ואשררה את חתימתה
על האמנה. והנה בית המשפט העליון של ישראל מחליט באופן שערורייתי, לבטל את ההגנות
שאמנה זאת מעניקה לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, החיה תחת שלטון הכיבוש הישראלי!
בית המשפט העליון של ישראלי פועל נגד אחד מהלקחים החשובים מהשואה, ומאשר
לצה"ל לבצע פשע מלחמה!
בכל משפט, לצד
שני הצדדים הנאבקים על צדקתם בפני השופטים, גם בית המשפט עומד למשפט, בו נשאלת
השאלה אם זה בית משפט שעונה לכללי המוסר והצדק, או שזה בית משפט הבא לשרת מטרות הנוגדות
אותם. בהחלטתו לשלול את ההגנות שאמנות המלחמה נותנות לאוכלוסייה אזרחית החיה תחת
כיבוש ולאפשר גירושה, הראה בג"צ, שהוא בית
משפט הפועל נגד המוסר והצדק.
ביום רביעי 4.5.22, לאחר 22 שנים של מאבק משפטי, דחה בג"צ את עתירותיהם של תושבי שמונה כפרים פלסטינים (הממוקמים באזור שצה"ל הכריז עליו שטח אש 918) בדרום הר חברון, נגד כוונת צה"ל לפנותם מבתיהם וכפריהם. 1500 תושבים עלולים להיות מגורשים בכל רגע. בכך נתן בג"צ את ידו לביצוע פשע מלחמה: גירוש אזרחים חסרי מגן, תחת כיבוש, מבתיהם וכפריהם!
נדגיש: העלאת רף ההוכחות להתיישבות קבע של
פלסטינים, מקלה על צה"ל לגרש את המתגוררים בשטחי אש אחרים.
בין שלישי לרביעי 26-27.4.22, ארבע שעות, מעשר בלילה עד שתיים, נכנסו כעשרת אלפים מתפללים יהודים לכפר הפלסטיני כיפל חארס (ליד סלפית), להתפלל במה שהם מכנים: "קבר יהושע בן נון". עוד לפני כניסתם, הצבא הטיל עוצר בכפר. חיילים ירו (גומי) ופצעו תושב מקומי. מסתבר שהרב הראשי דוד לאו השתתף בתפילה!
בשנת 2021 ממשלת ישראל הרסה 3004 מבנים של בדואים בנגב – שיא של כל הזמנים!
451 מהם
היו מבני מגורים.
2553 מהם
היו מבנים ששימשו לפרנסה.
2591
מבנים נהרסו בידי בעליהם, תחת האיום, שאם הם לא יהרסו, המדינה תהרוס והם ישלמו את עלות
ההריסה.
בשנת 2021
המדינה השמידה 12,604 דונם גידולי תבואות של בדואים בנגב.
חן, קצין צה"ל, לא רואה בעיה בזה שמתנחלים מהמאחז הבלתי חוקי (גם על פי חוקי מדינת ישראל), "מעלה אהוביה" הפכו את אדמות דיר ג'ריר לאדמה חרוכה . הקצין אינו רואה בעיה שמתנחל רועה את עדרו בתוך מטע מגודר השייך לפלסטינאי. גם העובדה שהאדמה רשומה כשייכת לפלסטינאי לא מפריעה לקצין. הבעיה, טוען חן הקצין היא פעילי זכויות האדם! אנחנו, גרמנו בעיות למתנחל; כי הבאנו את בעל קרקע לאדמתו. תפקידו, הוסיף הקצין, לשמור על הסדר! פלסטינים המבקשים לעבד את אדמותיהם הם מפרי הסדר! ואנחנו, פרובוקטורים, עוזרים לפלסטינאים לשמור על אדמתם. בלעדיכם, אמר הקצין, הם לא היו מגיעים לעבד את אדמתם. הם מפחדים.
דיווח של הרב אריק אשרמן משיחה שהייתה לו
עם קצין צה"ל ביום רביעי 13.4.22.
ביום שלישי 5.3.22, גילו חקלאים מקוסרה (צפונית-מזרחית לג'לוד), שקרוב ל-300 עצי זית מבוגרים נעקרו בשדותיהם הנמצאים קרוב להתנחלות מגדלים. בנוסף, דרכים חקלאיות נחסמו בפניהם. בגלל הקרבה להתנחלות החקלאים מקוסרה אינם יכולים לגשת אליהם ללא תיאום עם הצבא. ההערכה שמדובר בכוונה להרחיב את ההתנחלות.
ביום רביעי 30.3.22, מתנחלים פלשו עם צאנם לשדה חיטה של חקלאי מטובא (בדרום הר חברון). לאחר שהתבקשו לעזוב את המקום, הגיעו עוד מתנחלים, מלווים בחיילים ונכנסו לכפר. הם זרקו אבנים לעבר בית וגרמו נזק לשתי מכוניות. החיילים לא מנעו את התקיפה ולא עצרו את התוקפים.
ביום שלישי 22.3.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ושוב הרסו באל עראקיב.
בשתיים לפנות בוקר, אור ליום שישי 18.3.22, חיילי צה"ל נכנסו לכפר הפלסטיני תוואני, שבדרום הר חברון. הם זרקו רימוני הלם, שעוררו בהלה בכפר, וערכו חיפושים בשלושה בתים. לא היו עצורים. בשבת 19.3, פלש מתנחל עם עדרו לאדמות חקלאיות של הכפר. מתנחלים התקרבו לכפר, תושבים נעמדו מולם ומנעו פלישה.
לאחר חצות אור ליום שלישי 22.3, שוב נכנס כוח
צה"ל לתוואני, ערך חיפושים בבית אחד וגרם נזק לתכולתו. החיילים לקחו טלפונים ומצלמות
כדי שלא יצלמו אותם. אלה הוחזרו מאוחר יותר.
בחודש האחרון מתנחלים עקרו כ-1000 עצי זית של פלסטינים באזור סלפית.
כך למשל, ביום שלישי 15.3.22, מתנחלים עקרו 200
עצי זיתי צעירים של חקלאי מבדייא (מערבית לסלפית). רוב העצים נגנבו.
ביום חמישי 10.3.22, באו נציגי הממשלה, מלווים בשוטרים, ליום הריסת בתי בדואים בנגב. הם הרסו שני בתים באל-ע'רה (ליד סעוה); והרסו בית בואדי אן-נעם. 14 נפשות נותרו ללא קורת גג.
ביום רביעי 9.3.22, באו חיילי צה"ל לשכונה מזרחית של חברון והרסו בית. שמונה נפשות נותרו ללא קורת גג.
מאז שהוקם המאחז מעלה אהוביה, בדצמבר 2020, נוהגים מתיישביו לפלוש עם עדר הצאן שלהם לאדמות של כפריים פלסטינים מדיר ג'ריר (צפונית לא-טייבה), תוך גרימת נזקים קשים לכרמים, מטעים ותבואות. החקלאים הפלסטינים מפחדים לעבד את אדמותיהם הסמוכות למאחז.
ביום ראשון 27.2.22, רועה ממעלה אהוביה פלש עם
עדרו לשדות של דיר ג'ריר. צבא ומשטרה הוזעקו למקום אך לא באו. ביום שלישי 1.3.22,
שוב היתה פלישה לשדות של הפלסטינים. הפעם שוטר ושלושה חיילים הגיעו למקום. זאת
היתה פעם ראשונה, אחרי עשרות בקשות, שהרשויות האמורות להגן על הפלסטינים נענו
לקריאת העזרה. המתנחל שרעה את צאנו, ברח מהמקום. הגיע מתנחל אחר והזדהה כבעל העדר. הוא לא נעצר...
ביום ראשון 20.2.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לשטח של בדואים בנגב (בין אום בטין לתל שבע) והשמידו 400 דונם גידולי שעורה. ביום חמישי 24.2, הם עקרו 150 עצי זית צעירים בח'רבת אל-וטן (מזרחית לתל שבע).
ביום שלישי 22.2, שוב הרסו באל עראקיב.
ביום רביעי 23.2.22, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני שיעב אל-בטם (דרום הר חברון) והרסו ארבעה מבני מגורים. 31 נפשות נותרו ללא קורת גג. הם המשיכו והרסו בכפר לסיפר שני מבני מגורים עונתיים ושני דירי צאן.
ביום שלישי 15.2.22, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני ח'לת אל-מייה (מזרחית ליטא, שבדרום הר חברון), והרסו בור לאגירת מים ובית בתהליכי בנייה. הם עצרו באגרסיביות את בעל הבית. לפני כן הרסו מבנה בין ח'לת א-דבע לפח'ית.
ביום רביעי 9.2.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו בית (בבנייה) בכפר הבדואי זערורה (מערבית לערד).
ביום רביעי 9.2.22, הגיעו חיילי צה"ל לאדמות הכפר הפלסטיני ג'יוס (מזרחית צפונית לקלקיליה), הנמצאות בין הקו הירוק לגדר ההפרדה, והרסו חממה לגידול ירקות.
ביום שלישי 1.2.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו בית בכפר הבדואי מרעית. חמש נפשות נותרו ללא קורת גג. ביום רביעי 2.2.22, הם הגיעו לאל בקיעה (צפונית לערד), והרסו שלושה בתי מגורים ושני מחסנים. 14 נותרו ללא קורת גג. בוואדי אל נעם הם הרסו בית.
ביום רביעי 2.2.22, באו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני ח'לת א-דבע שבדרום הר חברון והרסו ארבעה בורות לאגירת מי גשמים. הם הוסיפו והרסו גדרות של חלקות חקלאיות סמוכות. למחרת מתנחלים שבאו ממצפה יאיר עם צאנם, עקרו חמישים שתילי זיתים לחקלאי מהכפר.
ביום חמישי 3.2, רועים פלסטינים מזנותה, שבדרום הר חברון, רעו את צאנם, במרחק שני ק"מ מהחווה של אלי פרידמן. מתנחלים שהגיעו מהחווה תקפו אותם. הם פצעו חמש כבשים וכלב. כוחות הביטחון עצרו שלושה רועים...
ביום שלישי 25.1.22, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו באל עראקיב פעם נוספת.
ביום חמישי 27.1, הגיעו נציגי הממשלה מלווים
בשוטרים והרסו חנות מכולת בכניסה ללקייה.
ביום ראשון 23.1.22, בולדוזר של צה"ל החל לעבוד בסלילת דרך, בשטח של פלסטיני מדורא (מערבית לחברון), כדי להרחיב את התנחלות נגוהות. חיילים גידרו את השטח ומונעים מבעליו להיכנס אליו. לא הוגש צוו הפקעה לשטח.
דוגמאות לשגרת תקיפות מתנחלים:
ביום שלישי 18.1.22, מתנחלים שהיו בדרכם
לחומש, תקפו באבנים שני בתים, בכניסה לכפר הפלסטיני סבסטיה (צפונית מערבית לשכם)
ביום שלישי 18.1, מתנחלים עקרו וגנבו 30 שתילי
זית באדמות הכפר הפלסטיני חירבת א-רכיז (ליד מופקרה), שבדרום הר חברון. הם הרסו את
הגדר של השטח.
ביום שני 10.1.22, דחפורי קק"ל מלווים בשוטרים החלו להכין שטח של 50 דונם (מתוך 400 מתוכננים), לנטיעות באדמות של תושבים בדואים מהכפר סעווה (מזרחית לחורה בנגב). הם עקרו 25 עצי זית ותאנה והשמידו תבואות שנזרעו שם.
הכפר סעווה (שבט אל-אטרש), נמצא במקומו עוד
מלפני קום המדינה. בתחילה המדינה לא הכירה בו, כמו בשאר כפרי הבדואים בנגב. בשנת 2003
מדינת ישראל הכירה בכפר, אך טרם אושרה תכנית מתאר שתאפשר לבנות בו באופן חוקי.
עכשיו המדינה שולחת את קק"ל לנטוע באדמות לא-לה, כקבלן ביצוע. מדובר באדמות
בבעלות פרטית של תושבים מסעווה המגדלים עליהן תבואות.
נדגיש: רוב מוחלט של הבדואים בנגב, נמנעו לרשום
את אדמותיהם בטאבו העותומני. הם סמכו על חוקי הקרקע המסורתיים. ממשלת ישראל מנצלת
זאת כדי לא להכיר בבעלותם, ובעזרת תקדימים משפטיים, גם בתי המשפט הישראלים לא
מכירים בבעלות הבדואים על אדמותיהם. כדי לגזול את האדמות, שאין למדינה צורך בהן,
נוטעים עצים. העיקר לסלק את ידי האזרחים "הלא-רצויים" מאדמותיהם.
בשנת 2021 ישראל הרסה 902 בתי פלסטינים בגדה המערבית. 176 מהם במזרח ירושלים והכפרים שסופחו אליה (לפי הנתונים של (OCHA.
ביום
שלישי 4.1.22, צה"ל הרס שוב בכפר הפלסטיני איבזיק (צפון בקעת הירדן הכבושה)
לשלוש משפחות את המבנים שהקימו מחדש לאחר ההריסות מלפני שבוע. 16 נפשות נותרו ללא
קורת גג.
ביום שלישי 28.12, הגיעו כוחות צה"ל לכפר הפלסטיני איבזיק (שבצפון בקעת הירדן הכבושה) והרסו ארבעה מבני מגורים, שבעה דירי צאן ופנלים סולרים. זאת לאחר שיום קודם לכן פינו את המשפחות מבתיהן, בתירוץ של תרגיל צבאי באזור.
