קרימינליזציה של הקורבן
מאת: עמוס גבירץ
לפי פסיקת שופט
בית משפט השלום בבאר שבע, יואב עטר, שייח סייח אבו-מדיע'ם אל טורי הוא פושע, הראוי
למאסר של עשרה חודשים, מכיוון שפלש לאדמות, שלטענת השייח שייכות לו! זאת לפני שבית
המשפט הכריע בשאלת הבעלות על האדמות האמורות. הוא פסק ששייח סייח ישלח לכלא לעשרה
חודשים וישלם קנס של 36,000 שח', בתוספת מאסר על תנאי לחמישה חודשים, אם ייכנס שוב
לאל עראקיב.
מדובר באדמות
שאבי סבו של שייח סייח רכש ב-1905 משבט אל עוקבי באזור אל עראקיב. ב-1952 בא המושל
הצבאי לשייח של אותם ימים ואמר לו שצה"ל מתכוון לערוך תמרונים באזור ועליהם
לפנות את המקום לחצי שנה, עד לסיום התמרונים. מאוחר יותר, כאשר ביקשו תושבי אל
עראקיב לחזור לאדמתם, נאמר להם שעליהם לשלם דמי חכירה. הם כמובן לא הסכימו לשלם
דמי חכירה על אדמתם.
כנסת ישראל חוקקה
את חוק רכישת מקרקעין ב-1953, שבין השאר קבע שאדמות שלא היו בשימוש בתקופה שהוגדרה
בחוק, יהפכו לאדמות מדינה. פינו בני אדם מאדמותיהם ומכיוון שלא יכלו לעשות בהן
שימוש, העבירון לבעלות המדינה. שוד קרקעות בעזרת חקיקה! בנוסף יצרו מצב שלא מכירים
בבעלות מסורתית על אדמות. מי שלא רשם את בעלותו בטאבו, ממשלת ישראל מסרבת להכיר
בבעלותו על הקרקע. לשייח סייח בדומה לבדואים רבים, יש מסמך קנייה של אדמתו, אך
המדינה לא מכירה בו כהוכחה לבעלות. יש לזכור שהאדמות עליהן הוקמו יישובי חומה
ומגדל בנגב, נקנו מבדואים לפי הבעלות המסורתית...
עכשיו כאשר שייח
סייח ואנשיו מסרבים להשלים עם שוד אדמותיהם, בעזרת חוקים ותרגילים משפטיים, הופכים
אותם לפושעים! יש אלפי בדואים בנגב שבעלותם המסורתית על אדמותיהם לא מוכרת, וכאשר
הם מנסים לדבוק באדמותיהם, הם נהפכים לפושעים בישראל. הפולש הכריז על אדמותיהם
כאדמות מדינה, ועכשיו טוען שהבדואים פולשים לאדמות המדינה!
אבל בכך לא נגמר
הסיפור. ממשלות ישראל לא הכירו בכפרי הבדואים שהיו בנגב לפני קום המדינה. גם
הכפרים שנוצרו כתוצאה מגירוש שבטי הבדואים מאדמותיהם לאזור הסייג לא הוכרו! תבינו
המדינה נישלה בני אדם מאדמותיהם ובמקומות בהם היא הושיבה אותם, היא רואה בהם
פולשים! אם לא מכירים בכפר, הרי שכל הבנייה בו אינה חוקית. הוסיפה המדינה ובעזרת
חוקי התכנון והבניה קבעה, שרוב אדמות הסייג הן חקלאיות ואסורות לבניה. כך נוצר מצב
חוקי בו כל הבדואים בכפריהם, בבואם לממש את זכות האדם לקורת גג, הופכים לפושעים.
טכניקות דומות של
חקיקה ההופכת את קורבנות הכיבוש לפושעים, אנחנו רואים בשטחים הכבושים. בתחילת שנות
השבעים צה"ל פיזר את ועדות התכנון והבנייה המקומיות והעביר את סמכויותיהן
לעצמו. עכשיו פשוט נמנעים מליצור תוכניות מתאר ולא נותנים אישורי בנייה, ואז כמעט
כל הבנייה הפלסטינית אינה חוקית. צה"ל הכריז על שטחי אש באזורים שיש בהם
אוכלוסייה פלסטינית דלילה. עכשיו הפלסטינים החיים שם מפרים את "חוקיו".
בצורה דומה משתמשים בשמורות טבע ואתרים ארכיאולוגיים, המונעים מפלסטינים להשתמש
באדמותיהם.
מדובר במדיניות
של דחיקת רגלי האוכלוסייה הלא רצויה מהארץ או לאזורים מצומצמים ביותר. זאת מלחמה
של כוחות הביטחון של ישראל נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. כדי לשכנע את הישראלים
ואת העולם בצדקת המעשה, בנו מערכת חוקים שלמה שתציג את המלחמה הזאת כאכיפת חוקים
על מפריהם. אני קורא לזה: "קרימינליזציה של
הקורבן".
איך נצליח לשכנע
את עצמנו ותומכינו, שאנחנו הטובים והם הרעים, אם לא ניצור מצב חוקי ההופך את
קורבנותינו לפושעים?!