יום שבת, 25 באוגוסט 2012

ישראל מול החוק הבינלאומי

מאת: עמוס גבירץ

   לאחר שמונה שנים של תקיפות בלתי פוסקות על ישובים אזרחיים, יצא צה"ל לתקיפה בעזה כדי להפסיק את ההתקפות. עתה באה ועדת גולדסטון ופוגעת בזכות ההגנה העצמית של ישראל, כאשר היא טוענת שצה"ל ביצע פשעי מלחמה בעזה.  תגובות אלו מזכירות את הכעס בעקבות חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג ב-2004, שפסק כי בניית גדר ההפרדה על שטחים כבושים נוגדת את החוק הבינלאומי. גם אז עלתה הטענה שבית הדין האמור מתנגד לחובתה של המדינה להגן על אזרחיה מפני הטרוריסטים שבאו לפגוע באזרחי המדינה.
    המעניין הוא שבשני המקרים סירבה ממשלת ישראל להציג את טיעוניה. קודם סירבה לעשות זאת בפני בית הדין בהאג, שהתבקש ע"י העצרת הכללית של האו"ם לתת חוות דעת מייעצת לגבי בניית הגדר בשטחים כבושים; ולאחרונה  בפני ועדת החקירה של גולדסטון, שהאו"ם מינה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה".
   אינני משפטן, אבל מתמיהה אותי העובדה שישראל סירבה להופיע בפני בית הדין הבינלאומי בהאג ולהעלות את טענותיה. זה לא מנע מבית הדין לתת את חוות הדעת המייעצת שלו, שקבעה כי ישראל מפרה את החוק הבינלאומי כאשר היא בונה את הגדר על אדמה כבושה ולא בטריטוריה שלה או על קוו הגבול. וגם בפני ועדת גולדסטון סירבה ממשלת ישראל להופיע ולהוכיח את צדקתה. עכשיו טוענים שהמסקנות הן חד צדדיות ולא התחשבו בטענות הישראליות – שכזכור סירבו להעלותן בפני הוועדה, כמו בפני בית המשפט.
   כאשר העמידו את מרואן ברגותי למשפט בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהאשמה שהוא אחראי למעשי רצח של ישראלים, סירב ברגותי להגן על עצמו בפני בית המשפט הישראלי, בטענה שצד אחד בסכסוך מביא את שופטיו שישפטו את הצד השני. רק לבית דין שאינו שייך לאחד הצדדים, טען ברגותי,  יש סיכוי לשפוט משפט צדק. זה לא מנע מהתביעה לדרוש את קיום המשפט, ולא מנע מבית המשפט לפסוק את העונש החמור ביותר שניתן לפסוק. הן בית המשפט בהאג והן ועדת גולדסטון – שניהם גופים נייטרלים - פעלו כמו בית המשפט והתביעה הישראליים, והוציאו את דברם גם כאשר ישראל סירבה להופיע בפניהם. כנראה שאפילו היועצים המשפטיים של הממשלה הבינו בשני המקרים, שחוות הדעת המשפטיות שלהם לא תעמודנה בפני בית משפט או וועדה נייטרלים, ובטח לא של הצד השני לסכסוך.
   בית המשפט העליון של ישראל בחר להתעלם מהחוק הבינלאומי ופסק בניגוד לחוות הדעת המייעצת של בית הדין בהאג. הוא אפשר להמשיך ולבנות את מכשול ההפרדה על שטחים כבושים. להבנתי, אין בעולם סמכות גבוהה מזו של בית הדין בהאג לפירוש החוק הבינלאומי! האם בית המשפט העביר עצמו ממוסד נייטרלי האמור לפסוק לפי החוק, למוסד המייצג צד בוויכוח, גם לאחר שזה הוכרע?!
   ואני שאינני משפטן חושש כי בעזרת עקרון המידתיות ומספר ניצחונות קטנים לארגוני זכויות האדם, הצליח בית המשפט העליון להקהות את הביקורת על התעלמותו מחוות הדעת האמורה
   גם בית הדין בהאג וגם ועדת גולדסטון לא יצאו נגד זכות ההגנה העצמית של ישראל. בשני המקרים המסר היה מאוד ברור: גם אם מלחמתך צודקת, עדיין חלים עליך דיני המלחמה. גם אם הפלסטינים מאמינים שמאבקם צודק, עדיין תקיפת אזרחים היא פשע מלחמה. וכך לגבי ישראל: גם אם חובתה של ישראל להגן על אזרחיה, עדיין החוק הבינלאומי מחייב אותה.
   חיילים עוסקים בפעילות הנוראה מכל פעילויות האדם: הרג. לכן חלים עליהם כללי אתיקה מאוד מחמירים, הקובעים שחייל הנלחם בלוחם כמוהו, פועל במסגרת האתיקה של המלחמה. כאשר הוא נלחם באזרחים חסרי מגן, הוא הופך מחייל לרוצח!
   "אבל הם מסתתרים בתוך אוכלוסייה אזרחית". נכון זה נורא. אבל מי שמעלה את הטיעון הזה, צריך לבוא בידיים נקיות. מה עושים בסיסי צה"ל בלב הערים המרכזיות של ישראל?! אנא הוציאו אותם מלב הערים ושצה"ל יפסיק להסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית. ואיך יכולים הפלסטינים להקים בסיסים מחוץ לערים?! הרי חיל האוויר מייד ישמידם.
   ממשלת ישראל צריכה להחליט, אם היא מתכוונת לציית לחוק הבינלאומי, או שתדרדר אותנו למעמד של מדינה "מצורעת".  

(נכתב בנובמבר 2009)

יום שני, 20 באוגוסט 2012

324 - התנכלות מתנחלים בדרום הר חברון + הריסת אל עראקיב

ב-10.8.2012 פיזר מתנחל מאזור הכפר סוסיה שבדרום הר חברון גזם של הרדוף הנחלים בקרבת אזור המגורים בסוסיה הפלסטינית. הרדוף הנחלים הנו צמח לא מוכר באזור. 10 כבשים שאכלו את הגזם הורעלו ומתו.
   ב-16.8.2012 גילו מתנדבים בינלאומיים כי 30 עצי זית (בני 20 שנה) הושחתו קשות. העצים נמצאים ליד הכפר הפלסטיני תוואני שבדרום הר חברון.מטע שבוצעו בו בעבר מספר פעולות השחתה ע"י  מתנחלים. גשש צבאי קבע שעקבות המחבלים מובילות לחוות מעון.

------------------------------------------------

   ביום חמישי ה-16.8.2012 שוב נהרס הכפר הבדואי אל עראקיב ע"י נציגי המדינה מלווים בכוח משטרה. ילדה וילד שהעזו למחות על ההריסה הוכו בידי שוטר. זאת השנה השנייה בה ההריסה מתבצעת בזמן צום הרמדאן.




יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

והעולם שותק

מאת: עמוס גבירץ

   הצפיה בסרט "בילעין", מוצאי שבת, 11.8.2012 (ערוץ 8, 22:00) הייתה קשה. רואים איך חיילי צה"ל עוסקים בשוד קרקעות! הדברים מגיעים עד לרצח מפגינים לא אלימים, שאינם מסכנים את החיילים!
   כמובן, אין שום סיכוי שהמשטרה תגן על התושבים מפני שודדי אדמותיהם. וכמובן שהצבא לא יגן על התושבים מפני שודדי אדמותיהם. שוטרי וחיילי הכיבוש הם שמבצעים את מעשי השוד האלה. וכמובן אף אחד לא יעמיד לדין אותם או את שולחיהם על ביצוע מעשי השוד האלה! וזו המשמעות המיוחדת של הכיבוש הישראלי בגדה המערבית: בהבדל מכיבוש דרום לבנון, שם לא היו לישראל שאיפות טריטוריאליות, בגדה המערבית שולחים את צה"ל לשדוד קרקעות. יש לדעת שהיום יותר מ-50% מאדמות הגדה המערבית נמצאים בידיים ישראליות! אף אחד לא ויתר על אדמתו מרצון. הכל נלקח בכוח ורמייה.
   איזו שטיפת מוח צריך לעבור צעיר ישראלי, שאמרו לו שהוא הולך לצבא כדי לשמור על ביטחון המדינה ואזרחיה, וכאשר שולחים אותו לעסוק בשוד הוא אינו רואה ואינו מבין זאת. איזו שטיפת מוח עברו אזרחי ישראל שאינם רואים ואינם מבינים זאת. הרי אילו העז מישהו לעשות לנו את מה שמעולל צה"ל לפלסטינים, היינו מרימים שמים וארץ במחאה על הפשעים האנטישמיים המבוצעים נגדנו! והרי מדובר בבני אדם שכל פשעם הוא שאינם יהודים, ושהם חיים באזורים שישראל חומדת לעצמה.
   והנה יש מעט ישראלים ואזרחים של מדינות זרות היוצאים להגנת הנשדדים. כמובן גם הם אינם מרימים נשק נגד השודדים, ובכל-זאת הם מותקפים על ידי השודדים כמו המוחים הפלסטינים. ושוב חיילי צה"ל, האמורים להגן על ביטחונם של הישראלים, לא מרגישים בסתירה הנוראית כאשר הם תוקפים ישראלים, עליהם הם אמורים להגן. איזו שטיפת מוח צריך לעבור החייל הישראלי העושה זאת?!
   וקשה לראות איך העולם שותק. אזרחי ארה"ב וארצות אירופה שבאו להגנת הפלסטינים, כבר נפגעו בבילעין ובמקומות אחרים. אזרחים מארה"ב ובריטניה נרצחו בשטחים, ובכל זאת מדינות אלו מסרבות לבוא חשבון עם ישראל.
כל מה שנשאר לתושבים הפלסטינים מבילעין ומקומות נוספים בשטחים,  הסובלים מהתעללות צה"ל, הוא לסמוך על ישראלים ואזרחי מדינות חוץ, שמצפונם מציק להם נוכח הזוועות האלה, ותוך סיכון חייהם הם יוצאים להגנה לא-אלימה על קורבנות הכיבוש הישראלי.  


323 - החרמת בקר בחירבת סמרה


   ביום שלישי ה-7.8.2012 יצאו שני רועים פלסטינים מחירבת סמרה, למרעה עם עדר הפרות שלהם, מזרחית להתנחלות משכיות שבבקעת הירדן. אנשי המנהל האזרחי הגיעו למקום, עצרו את הרועים והחרימו את שמונים הפרות. רק למחרת נודע שעילת המעצר וההחרמה היתה הימצאותן של הפרות ליד הכביש.

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

הסכנה הדמוגרפית

מאת: עמוס גבירץ

   המבוגרים שבינינו זוכרים בוודאי את הויכוח שפרץ בחברה הישראלית לאחר מלחמת 1967 בדבר השטחים הכבושים. אחד הנושאים המרכזיים בויכוח בין נצים ליונים, היה הנושא הדמוגראפי. היונים הזהירו שאם ישראל תספח את השטחים הכבושים, ישתנה המאזן הדמוגראפי ותוך מספר שנים יהיה רוב ערבי במדינה, דבר שיחסל את המדינה היהודית. ה"נצים" התקשו להשיב על הטענה. רק הימין הקיצוני העז לדבר בגלוי על טרנספר. זיכרונות האידיאולוגיה הנאצית בגרמניה, שבהתחלה דיברו על טרנספר של היהודים מאירופה, הוציאו את ה"טרנספריסטים" אל מחוץ ללגיטימיות הציבורית. זה הגיע לכך שתנועתו של הרב כהנה שדגלה בטרנספר, הוצאה אל מחוץ לחוק.
   אחת הסיסמאות שנהגנו להשמיע בהפגנות נגד הכיבוש היתה: "הכיבוש משחית". ואכן הכיבוש השחית! היום מכהן בכנסת חבר מובהק מתנועתו של כהנה ומשפיע רבות על החלטותיה. מה שיותר חמור הוא שכמדיניות, מתנהל טרנספר שקט בשטחי  Cשבגדה המערבית.
   מסתבר שנמצא פתרון לבעיה הדמוגרפית. הסכמי אוסלו, אשר נראו בזמנו כפריצת דרך בין הישראלים והפלסטינים, הביאו לחלוקת הגדה המערבית לאזורים A, B, ו-C. אזורי A ו-B, נמצאים בשליטה פלסטינית מוגבלת, ובאזורי B נשארה שליטה ביטחונית ישראלית   אלה כוללים כ-40% משטחי הגדה המערבית. אזורי  C, אשר נמצאים בשליטה ישראלית מלאה, כוללים כ-60% משטחי הגדה המערבית. אנו עדים למאמץ ישראלי מתמיד לגירוש כמה שיותר פלסטינים משטחים אלה. חלק משבט הג'הלין גורש ב-1997 כדי לפנות שטח להרחבת ההתנחלות מעלה אדומים. בדרום הר חברון התבצעו גירושים גדולים ב-1999 וב-2001. בבקעת הירדן מתבצעים גירושים קטנים של בדואים באופן שוטף. עכשיו מתכוונת המדינה לגרש שוב שמונה כפרים בדרום הר חברון. מלבד גירושים גלויים מתבצעת מדיניות של גירוש גם באמצעות הריסת בתים, הפקעת אדמות, הכרזת אזורים כשטחי אש, הכרזת שטחי שמורת טבע, יצירת אתרים ארכיאולוגיים, מניעת מקורות מים, הריסת מאגרי מים, מתן יד חופשית למתנחלים המגרשים חקלאים פלסטינים מאדמותיהם ומשתלטים עליהן, הגבלת הגישה לאדמות חקלאיות, הכרזת אדמות פלסטיניות כאדמות מדינה, ובניית גדר ההפרדה. כל אלה הן רק דוגמאות לשיטות לשלילת  יכולת הקיום של האוכלוסייה הפלסטינית, ובסופו של דבר גורמות לרבים לעזוב את בתיהם ואדמותיהם – טרנספר מרצון!
  הצד השני של המטבע  הוא ההתיישבות היהודית בשטחים שנגזלו. פעם הקימו חיל מיוחד בצה"ל למטרה זאת: הנח"ל – נוער חלוצי לוחם. הנח"ל פעל בהתחלה בתוך ישראל בהקמת היאחזויות נח"ל באדמות שנגזלו בטענה ביטחונית, וכאשר נרגעו הרוחות היו מאזרחים אותן. אחר-כך השתמשו בנח"ל ליישב אדמות כאלה בשטחים הכבושים. היום משתמשים במאחזים לא מורשים. אלה מוקמים על ידי מתנחלים קיצוניים, המשתלטים על שטחים בניגוד לחוק ומקימים את מאחזיהם. וראה זה פלא, הם מקבלים מים, חשמל, פריצת דרכים ושמירה של צה"ל. לפי הדו"ח של טליה ששון מ-2005 הם גם מקבלים מימון ממשלתי. אז לנו ולגויים אומרים שאלה מפירי חוק, שדינם להיות מסולקים מהמקום. כאשר העניין נשכח הם מקבלים סטאטוס של התנחלות "חוקית".
   והנה הפיתרון: כאשר העולם יסיר את התעניינותו מאתנו, תספח ישראל את אזורי C  לתחומה תוך השארת הבנטוסתאנים הפלסטינים לגורלם. כמו שעשו בעזה וכמו שכבר היום עשו באזורי  Aו-B. ועד אז תימשך מדיניות הטרנספר הזוחל מאזוריC . אתם הרי יודעים: הסכנה הדמוגרפית...