יום רביעי, 31 ביולי 2019


מדיניות הגורמת להפרת זכויות האדם
מאת: עמוס גבירץ
לאחר שהקמנו ב-1997 את הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, התפתח ויכוח מעניין בינינו: האם אנחנו ארגון זכויות אדם או ארגון פוליטי נגד הכיבוש? יש לזכור שארגוני זכויות האדם בארץ ובעולם ניסו בכל כוחם להפריד בין זכויות אדם לפוליטיקה. אני העליתי רעיון שנראה כעמדת אמצע בין שתי התפיסות. טענתי שרוב הפרות זכויות האדם שאנו נאבקים נגדן, אינן נעשות בידי פסיכופטים הנהנים מעצם הפגיעה בקורבנותיהם, הן נעשות בשירות מטרות אידיאולוגיות פוליטיות. אם זה המצב, הרי שהמאבק נגדן ממילא הופך למאבק נגד המדיניות של שלטונות ישראל.
לאחר מלחמת 1967, פתחה ממשלת ישראל במדיניות לא-מוכרזת של השתלטות על השטחים הכבושים במטרה לספחם לישראל. התנחלויות הוקמו כדי לקבוע עובדות בשטח והקו הירוק נמחק ממפות ישראל. אבל צצה בעיה: השטחים הכבושים מכילים אוכלוסייה לא-יהודית גדולה. סיפוחה לישראל ישנה את המאזן הדמוגרפי כך שהוא עלול להביא לסוף המפעל הציוני. כדי לפתור את הבעיה, דרש הימין הקיצוני טרנספר של הפלסטינים מהארץ. בשאר חלקי העם לא היה יאה לדבר על כך, אז במקום זאת החלו למרר לפלסטינים את החיים כדי לעודדם לעזוב ("מרצון") או לצמצם את שטחי המחיה שלהם.
בגולן נפתרה הבעיה במלחמת 67 עצמה ומיד אחריה, כאשר רוב אזרחיו הסורים הפכו לפליטים. בגדה המערבית נמצא הפתרון בעזרת הסכמי אוסלו וחלוקת הגדה לאזורים לפי צפיפות האוכלוסין הפלסטינית. האזורים צפופי האוכלוסייה הפכו לבנטוסטנים בשליטת הרשות הפלסטינית (אזורי A ו-B), ואילו האזורים שבהם אוכלוסיית הפלסטינים דלילה (אזורי C) נמסרו לשליטה ישראלית, לקראת סיפוחם בעתיד לישראל. בינתיים מנסים לגרום לכמה שיותר מהפלסטינים לעזוב את אזורי C ולעבור לאזורי A ו-B או לעזוב את הארץ. הדבר נעשה באמצעות הפרות זכויות אדם שיטתיות כגון גזל אדמות, הקמת התנחלויות והרחבתן, הריסת בתים, הגבלת נגישות של חקלאים לאדמותיהם, גזל רוב מימיהם, הגבלת כניסה של בני זוג מחו"ל ועוד.
אלא שגם במדיניות הזאת יש בעיה, היא גורמת לצה"ל לפעול באופן קבוע בניגוד לאתיקה של צבא ובניגוד לחוק הבינלאומי. הפתרון נמצא בעזרת פרשנויות יצירתיות מאוד של החוק ובעזרת חקיקה צבאית (בעיקרה), היוצרות מראית עין של מכובדות חוקית למלחמה החד-צדדית שמנהל צה"ל נגד האוכלוסייה האזרחית הכבושה.
כך קורה שארגוני זכויות אדם, בבואם להיאבק על זכויות אדם של חסרי ההגנה, מואשמים בפעילות פוליטית נגד ישראל. המאשימים עושים הכללה מסוכנת. אם מאבק נגד הפרת זכויות אדם פירושו מאבק נגד ישראל, הרי שישראל במהותה – ולא רק במדיניות ממשלתה – מפרת זכויות אדם. אם מדייקים, הרי שאכן אנחנו, בעצם מאבקנו למען זכויות אדם – מבלי שנרצה בכך – נאבקים נגד המדיניות של ממשלת ישראל. כאשר אנחנו נאבקים על זכות הפלסטינים לרכושם הקרקעי, אנחנו נאבקים נגד מדיניות המנסה לקחת מהם את אדמותיהם. כאשר אנחנו נאבקים על זכותם לקורת גג, אנחנו נאבקים נגד מדיניות המנסה לצמצם את שטחי המחיה שלהם. כאשר אנחנו נאבקים נגד גזילת מימיהם, אנחנו נאבקים נגד מדיניות המנסה לגרום להם לעזוב את אזורי C ובעצם את הארץ, וכן הלאה.
אנו נאבקים למען מדיניות שתכלול שמירה על זכויות אדם. אנו מאמינים שבכך נחזק את ישראל ונגן על יהדות העולם מול אלה שבמדיניותם מחזקים את הרצון להשמיד את ישראל ומעודדים כוחות ימניים קיצוניים בעולם, שחלקם נגועים באנטישמיות.
    


יום שני, 29 ביולי 2019

656 - הממשלה ממשיכה להלחם בתושבי אל עראקיב


   ביום שני 22.7.19, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו שוב את אל עראקיב. בלילה שבין שני לשלישי עצרו ארבע מתושבי הכפר. לאחר מספר שעות שוחררו.
ביום שלישי 23.7, שייח סיאח מאל עראקיב שוחרר ממאסרו. ביום חמישי, 25.7, שוב הרסו את הכפר ועצרו את השייח. הוא שוחרר בתנאי שלא ייכנס שבועיים מיום המעצר לאל עראקיב.  

656 - צה"ל ממשיך להרוס את בתי משפחת כאעבנה


   משפחה בדואית - כאעבנה, גורשה מישראל מאזור באר שבע במלחמת 1948. הם עברו להתגורר בבקעת הירדן, תחת השלטון הירדני. הממשל הצבאי הישראלי אינו חדל מניסיונות הגרוש שלהם. צה"ל הרס את בתיהם ומכלאות הצאן שלהם בשנים 2015, 2017, כאשר חיו בג'יפתליק. הם עברו לאל-חדידיה, שם באפריל 2019 הרס צה"ל שוב את מגוריהם ומכלאות  הצאן שלהם. ב-21.7 שוב הרס צה"ל – בלי צו הריסה - שני מבני המגורים, מטבח, ואת מכלאות הצאן.

יום שני, 22 ביולי 2019

655 - בדואים בנגב נאלצו להרוס שיג


   ביום שישי, 19.7.19, הרסו בדואים בכפר אל ע'רה (שבנגב) שיג (מרכז חברתי), תחת האיום שאם לא יהרסוהו, המדינה תהרוס והם יחויבו לשלם את הוצאות ההריסה.

655 - צה"ל הרס בריכת אגירת מי גשמים


   ביום שלישי, 16.7.19, הגיעו חיילי צה"ל לאדמתו של פלסטיני בואד אל גרוס (ליד ההתנחלות קריית ארבע), והרסו את בריכת אגירת מי הגשמים (הכילה 45 קוב). הבריכה שימשה להשקיית גידולי החקלאות.

יום שני, 15 ביולי 2019

654 - הריסת בתי בדואים בנגב


   ביום שלישי, 2.7.19 משפחה מהכפר הבדואי אל ע'רה (בנגב), נאלצה להרוס את ביתה, תחת האיום שאם לא יהרסו ישלמו את עלות ההריסה שתבוצע על ידי המדינה.
בשבוע האחרון קיבלו בכפר הבדואי וואדי אל נעם צווי הריסה, לכל החנויות לחומרי בניה.
ב-27.6.19, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לאל עראקיב ושוב הרסוהו.

654 - מתנחלים פלשו לאדמת פלסטיני


   ביום שלישי, 9.7.19, פלשו מתנחלים מקריית ארבע, מלווים בחיילים לאדמתו של עבדל סמד ג'עבר (24 דונם), הסמוכה להתנחלות והחלו בעבודות תשתית. ארבע פעמים בעבר, פלשו מתנחלים מקריית ארבע לשטח והוצאו ממנו רק לאחר שהוגשה תלונה למשטרה.

יום שני, 8 ביולי 2019

653 - המשטרה תוקפת בעיסאוויה


אני מביא חלק מהדוח השבועי של תעיוש (נכתב ב-1.7.19), שכתבה מכל פלג, העוסק באירועים שהיו בעיסאוויה. הדוח שופך אור שונה ממה שהצטייר מדווחי התקשורת הישראלית.
                                           אל תגידו לא ידענו
   זה יותר משבועיים מתנהלת בעיסאוויה מערכה אלימה של משטרת ישראל נגד התושבים, במהלכה פורצים שוטרים לכפר, מכים, עוצרים, מחלקים דוחות ומורידים כלי רכב מהכביש. ביום חמישי, ה-28 ביוני נערכה הפגנת הזדהות שבה הצטרפו פעילים ישראלים לתושבי הכפר בדרישה להפסיק את ההתעללות. השוטרים לא התערבו בזמן ההפגנה, אך קצין משטרה הבטיח לתושבים שאחרי שה"אמריקאים" יעזבו, המשטרה תיכנס ותלמד אותם לקח. שעה אחרי שההפגנה התפזרה נכנסו כוחות משטרה ומג"ב גדולים לעיסאוויה. במהומה שפרצה כתוצאה מכך ירה קצין משטרה אש חיה והרג פלסטיני בן עשרים. אחרים נפצעו ונעצרו. אלימות המשטרה נמשכה בחדר המיון בבי"ח הדסה לשם הובאו הפצועים. בנוסף, המשטרה מנסה לסחוט שיתוף פעולה מתושבי הכפר, במקרים אחדים אף הציעו לנהגים לבטל דוחות בתמורה. החל מהיום יקיימו פעילים משמרות בכפר ובכניסה אליו במטרה לתעד את התעמרות המשטרה בתושבים. 

יום שני, 1 ביולי 2019

652 - רשימת הרוגים פלסטינים שישראל מסרבת להעבירם למשפחותיהם


     המאבק הישראלי פלסטיני הגיע לשפל המדרגה. לאן עוד אפשר להידרדר מכאן?
     לפניכם רשימת הרוגים פלסטינים שישראל מסרבת להעבירם למשפחותיהם לקבורה:
1. עבד אלחמיד אבו סרור, מבית לחם, מוחזק בידי ישראל מאז 18.04.2016.
2. מחמד אלטראירה, בני נעים, 30.06.16.
3. מחמד אלפקיה, דורא, 27.07.16.
4. ראמי עורתאני, שכם, 31.07.16.
5. מסֿבאח אבו סֿביח, ירושלים, 09.10.16.
6. פאדי אלקנבר, ג׳בל אלמכבר, 08.01.17.
7. עאדל ענכּוש, דיר אבו משעל-ראמאללה, 16.06.17.
8. אסאמה עטא, דיר אבו משעל, 16.06.17.
9. בראא׳ אבראהים, דיר אבו משעל, 16.06.17.
10. עלאא׳ אבו עראב, עזה, 30.10.17.
11. שאדי אלחמרי, עזה, 30.10.17.
12. בדר מסֿבח, עזה, 30.10.17.
13. אחמד אלסבאח׳י, עזה, 30.10.17.
14. מחמד אלבחיסֿי, עזה, 30.10.17.
15. אחמד אסמאעיל ג׳ראר, ג׳נין, 17.01.18.
16. אחמד נסֿר ג׳ראר, ג׳נין, 06.02.18.
17. עבד אלרחמן בני פדֿל, עקרבא, 18.03.18.
18. מסֿעב אלסלול, עזה, 30.03.18.
19. מחמד אלרבאיעה, עזה, 30.03.18.
20. עטיה אלעמאוי, ח׳אן יונס, 30.04.18.
21.יוסף אבו ג׳זר, רפיח, 30.04.18.
22. יוסף אלעמאוי, ח׳אן יונס, 30.04.18.
23. עבד אלסלאם מסאמח, עזה, 6.05.18.
24. עזיז עויסאת, ירושלים, 20.05.18.
25. רמזי אלנג׳אר, ח׳אן יונס, 04.06.18.
26. ח׳אלד עבד אלעאל, רפיח, 02.07.18.
27. מחמד טארק דאר יוסף, כּובר, 26.07.18.
28. האני אלמג׳דלאוי, עזה, 20.08.18.
29. ואא׳ל אלג׳עברי, חברון, 03.09.18.
30. עטאף סֿאלח, ג׳באליא, 09.09.18.
31. הילד עמאד שאהין, עזה, 05.11.18.
32. רמזי אבו יאבס, אלדהישה, 26.11.18.
33.סֿאלח אלברגֿות׳י, כּובר, 12.12.18.
34. אשרף נעאלוה, שויכּה, 13.12.18.
35. מחמד פאוזי עדוי, עזון עתמה, 21.01.19.
36. האסיר פארס בארוד, עזה, 06.02.19.
37. אמיר דראג׳, ח׳רבת׳א אלמסֿבאח, 04.03.19.
38. יוסף ענקאוי, בית סירא, 04.03.19.
39. יאסר שויכּי, חברון, 13.03.19.
40. עמר אבו לילא, אלזאויה, 20.03.19.
41. עמר עוני יונס, קלקיליה, סינריה, 27.04.19.
42. יוסף וג׳יה סחויל, עבוין, 31.05.19.
43. מחמד עבד אלמנעם עבד אלפתאח, ח׳רבת קיס, 3.4.19