יום רביעי, 29 במאי 2013

אנטישמיות

מאת: עמוס גבירץ
   בואו נתאר לעצמנו התרחשות –  בלתי אפשרית, אני מקווה – בה מחליטה מדינה מסוימת באירופה (צרפת, למשל) לרכז את אזרחיה היהודים לעיירות. כדי לעודד את האזרחים היהודים לעבור לעיירות המיועדות להם, פוגעת אותה מדינה בעסקיהם, הורסת את בתיהם, ומטילה עליהם מגבלות בקבלת שירותים, כגון מניעת מים זורמים, חשמל, שירותי בריאות, פינוי אשפה, וכו'. 
   אין צורך בדמיון מפותח כדי לדעת מה תהיה תגובתנו ותגובת שאר העולם הנאור למדיניות האנטישמית של אותה מדינה. ממשלת ישראל תחזיר מיד את שגרירה, ותכריז על שגריר אותה מדינה כעל אישיות בלתי רצויה. אנחנו, אזרחי ישראל, ללא הבדל בין שמאל לימין, נצא לקמפיין בינלאומי נגד המדיניות האנטישמית של אותה מדינה. כמובן שנטיל מייד חרם על כל מוצרי אותה מדינה ונקרא לכל שאר העולם לנהוג כמונו. נדרוש להעביר החלטה באו"ם שתגדיר את אותה מדינה כמדינה גזענית-אנטישמית, ונבקש מהאו"ם להטיל עליה סנקציות, עד שתחדל ממדיניות ריכוז אזרחיה היהודים.
   אך מה בדיוק עושה מדינת ישראל לאזרחיה, שלמזלם הרע, נולדו בדואים במדינת היהודים?
   הנה סקירה קצרה: לאחר קום המדינה ולאחר סיום מלחמת העצמאות, המשיכה מדינת ישראל לגרש בדואים מתחומיה. הגירושים פסקו רק ב-1960  (נותרו בארץ 11,000 בדואים. היום 200,000). כל האוכלוסייה הפלסטינית של ישראל הוחזקה תחת ממשל צבאי עד 1966. בשנות החמישים המוקדמות ריכזה ישראל את אזרחיה הבדואים יושבי הנגב לאזור הסייג. את האדמות מהן פינתה את הבדואים, העבירה הממשלה – בעזרת חקיקה – לרשות המדינה. שוד קרקעות בעזרת חקיקה! ב-1965 חוקקה המדינה את חוק התכנון והבניה, בעזרתו הוכרזו רוב אדמות אזור הסייג כאדמות חקלאיות האסורות בבניה. כך, בעזרת חקיקה, יצרו מצב בו, בדואים שהיו באזור הסייג עוד לפני קום המדינה, בבואם לממש את זכות האדם לקורת גג, מפרים את החוק. חמור מכך: את אלה שהמדינה נישלה מאדמותיהם, וכפתה עליהם לעבור לאזור הסייג, מבלי ליצור בסיס חוקי במקומותיהם החדשים, המדינה מגדירה כפולשים לאדמות המדינה!!! וגם הם, בבואם לממש את זכות האדם הבסיסית לקורת גג, הפכו למפרי חוק!
   בזאת לא תמה מסכת רדיפת הבדואים במדינת היהודים. בשנות השישים המאוחרות החלה מדיניות חדשה: החלו לרכז את הבדואים לעיירות.הקימו 7 עיירות, אליהן הצליחו לרכז קצת יותר ממחצית האוכלוסייה הבדואית בנגב. כמובן, ללא תשתיות תעסוקתיות, ורמת השירותים מאוד נמוכה. העיירות הן סיפור כישלון - שיאי האבטלה והעוני במדינה, מלווים ברמת פשיעה גבוהה במיוחד! מכל בחינה כישלון! אך אל דאגה. אצלנו כישלון איננו סיבה להפסקת מדיניות ריכוז הבדואים לעיירות ריכוז. כאשר נתקלת המדינה בסירובם של שאר הבדואים ליהנות מהטוב שהיא מרעיפה עליהם, היא מפעילה עליהם לחץ. מגבילים עוד יותר את אזורי המרעה שלהם, משמידים גידולי תבואות, הורסים בתים (ב-2011 הרסו יותר מאלף בתים!), הורסים כפרים, מונעים חשמל, מים זורמים, מרפאות, כבישים פנימיים וכו'. העיקר להמאיס עליהם את החיים בכפר ולכפות עליהם מעבר לעיירות.
   רוב אזרחי ישראל היהודים אינם מכירים את המציאות הנוראית בנגב, מסיבה פשוטה: לא רק הממשלה מפעילה מדיניות אנטישמית נגד אזרחיה (השמיים) הבדואים, גם התקשורת שותפה לכך. פשוט אינה מדווחת. כאשר פורע-חוק יהודי, המפר את החוק הישראלי בשטחים הכבושים (יחד עם המדינה, המפרה את החוק הבינלאומי), ובונה מאחז "לא מורשה" על קרקע פלסטינית פרטית, מקבל צוו הריסה, כל הארץ רועדת. התקשורת כמובן מלאה בדיווחים על המדיניות האכזרית של ממשלת ישראל כנגד ה"חלוצים" ה"גואלים" את אדמת ארץ ישראל. והנה האידיאליסטים האלה ותומכיהם, דורשים מממשלת ישראל להכביד הרבה יותר את ידה על אותם בני האדם, שלמזלם הרע נולדו בדואים במדינת היהודים.
   אל דאגה, מבוקשם ניתן להם. עכשיו מבקשת הממשלה מהכנסת לחוקק חוק שיאפשר לה לזרז את תהליך פינוי הבדואים משארית אדמותיהם וכפריהם. במסגרת החוק החדש אמורה המדינה לפנות עשרות אלפי בדואים מבתיהם וכפריהם לעיירות נוספות שיוקמו בכפרים שקיבלו הכרה לשם כך.
   גם שאר העולם שותק לנוכח המדיניות האנטישמית של מדינת ישראל. אף אחד כמעט לא יוצא להגנת בני האדם המרוכזים בעיירות הריכוז הישראליות, תוך נישולם משארית אדמותיהם. פעם הגזענות היתה נגד היהודים. היום הגזענות בעדם...
ואנו, מעטים עד כאב, נכשלים בזעקת השבר שלנו נוכח המציאות המזוויעה הזאת, וכל מה שמשיגים זה שאנו מוקעים כבוגדים שונאי עמם...

יום שני, 27 במאי 2013

364 - הריסת בתי בדואים

מסע ההרס נמשך.                        
ביום רביעי ה-22.5.2013 הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בכוח משטרתי, לכפר הבדואי אל-סייד (ליד חורה), והרסו 3 בתי מגורים. שלוש משפחות נותרו ללא קורת גג.
  

יום שני, 20 במאי 2013

363 - הריסת בתים בכפר הבדואי עתיר

   בתחילת שנות החמישים העבירה המדינה את השבט הבדואי אבו אלקיעאן מאדמותיהם, שליד שובל בנגב הצפוני, לאדמות ליד קיבוץ להב. יותר מאוחר, בשנת 1955 העבירה המדינה שנית את השבט, לאזור יתיר שמדרום לגדה המערבית. הובטח להם בעל-פה כי יינתנו להם אדמות רבות לשימושם באזור, כתחליף לאדמות מהן פונו.
   ב-1964 החלה המדינה לטעת את יער יתיר, תוך הבטחה - שוב בעל-פה - שיוכלו להמשיך ולרעות את עדריהם ביער. כעבור זמן-מה נאסר עליהם להיכנס לשם עם עדריהם.
   עתה רוצה המדינה לפנותם לעיירה חורה הסמוכה. העובדה שאין מגרשים פנויים בחורה אינה מונעת מהמדינה להרוס את בתיהם.
   ביום חמישי ה-16.5.2013 הגיעו נציגי הממשלה לכפר עתיר, מלווים בכוחות גדולים של משטרה, משמר הגבול, וסיירת ירוקה.. הם עקרו 450 עצי זית ופירות נוספים, והרסו 8 בתי מגורים, 10 מבני שירות ודירי צאן. מן ההריסות נלקחו מיכלי מים, כלים חקלאיים ורכוש, הוסעו על משאיות לאתר הפסולת דודאים והושלכו שם.

יום חמישי, 16 במאי 2013

מי יגן על שבט אבו אלקיעאן?

אחרי הרס הבתים בעתיר היום אני מפרסם מאמר מ-2007 בעקבות הרס גדול.

מי יגן על שבט אבו אלקיעאן?
מאת: עמוס גבירץ
   אם יבוא אדם כדי לגרשך מביתך ומאדמתך, תפנה למשטרה כדי שתעצור אותו ותעמידו למשפט. זה נראה מובן מאליו. אבל המובן מאליו אינו קיים לבדואים אזרחי ישראל. קחו למשל את מקרהו של שבט אבו אלקיעאן.
   בני שבט אבו אלקיעאן ישבו על אדמתם באזור שובל בית קמה בנגב. ב-1956 פינתה אותם המדינה מאדמותיהם ומגוריהם והעבירה אותם לאזור שמדרום ליער יתיר בנגב – עתיר. לא  זו בלבד שהמדינה גזלה מהם את אדמותיהם, אלא שהיא מסרבת להכיר בכפר בו כפתה עליהם לחיות. שנים המדינה שללה  את זכותם לבנות את בתיהם באופן חוקי, לקבל חשמל, מים, שירותי בריאות, כבישי גישה, ביוב ופינוי אשפה. עכשיו באה המדינה וטוענת שהם פלשו לאדמות מדינה – במקום לספר את האמת, שהיא הכריחה אותם לשבת על האדמות האלה! עכשיו דורשת מהם המדינה לנטוש את ההתיישבות הכפרית ולעבור לעיירה, שם יישבו על פחות שטח.
   במקום מושבם הנוכחי יש תוכנית להקים ישוב ליהודים – חירן - ולשם כך לפנות את בני אבו אלקיעאן, כי הם בדואים. אל דאגה, זה חוקי! בישראל אסור להסית לגזענות, אבל לממשלה מותר לעשות מעשי גזענות!
   המדינה רוצה להעביר את בני אבו אלקיעאן לעיירה חורה. בחורה כבר מתגוררים חלק מבני שבט אבו אלקיעאן. למרבה הפלא כמה מבני השבט היושבים בעתיר רכשו בעבר מגרשים בחורה. שנים חלפו מאז הרכישה והם אינם מצליחים לקבל את המגרשים שרכשו. המדינה דורשת מעוד ועוד תושבים מעתיר לעבור לחורה, אך אין למדינה מגרשים מוכנים לתת להם בחורה, אך זה לא מפריע למדינה; בני שבט אבו אלקיעאן נדרשים להתחייב שיעברו. ביום שני ה-25.6.2007 ראינו מה יקרה להם אם יעזו לא לקבל את תנאי המדינה למעבר.
    בבוקר יום שני הגיעו כוחות גדולים של משטרה מלווים בבולדוזרים ומשאיות עם מכולות. הם הביאו בני נוער לפינוי תכולת 14 בתי מגורים. הם הרסו את הבתים, לקול תרועותיהם של בני הנוער. בנוסף הרסו עוד שמונה דירי צאן וחמישה מבני שירותים. את התושבים השאירו במקום, באין למדינה מקום חלופי עבורם. על פיצוי יכולים התושבים לחלום. הם אמנם יושבו במקום על ידי המדינה. אלא מה? הם אינם מתנחלים יהודים שיושבו באופן לא חוקי בשטחים כבושים. הם בסך הכל בדואים שהמדינה גירשה מאדמותיהם והושיבה אותם בעתיר. לא רק שלא יקבלו פיצוי, גם רכושם נשדד מהם, כולל האוכל והתרופות!
   אז כשמדובר בבדואים אזרחי ישראל, המשטרה לא רק שאינה מגינה עליהם מפני מעשי פשע כאלה, אלא היא עצמה מבצעת אותם!
   אז מי יגן על בני שבט אבו אלקיעאן, כמו על עוד עשרות אלפי בדואים הנמצאים במצב דומה!?       

יום שני, 13 במאי 2013

362 - שוב הרסו את אל עראקיב + הרס בתי בדואים

   ביום חמישי ה-9.5.2013 הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בכוח משטרה, והרסו שוב את הכפר הבדואי אל-עראקיב. הם הוסיפו והרסו בתי בדואים בחירבת אל-באטל (דרומית לרהט), בשגב שלום. ובכפר א-סייד (דרומית לחורה); בכל אחד משלושת הישובים הללו הרסו בית אחד. 

362 - צה"ל הרס בבית אולא

   ביום שני ה-6.5.2013 הגיעו כוחות צה"ל לכפר הפלסטיני בית אולא (מערבית-צפונית לחברון), והרסו קו חשמל באורך 1,500 מ' בקירוב, שהעביר חשמל ל-20 משפחות. הם הוסיפו והרסו שני בורות אגירת מים ועקרו כ-1,000 עצי זית.

יום שלישי, 7 במאי 2013

זהירות - חקיקה גזענית

על ההתנגשות בין חוק למוסר

   שוב מכינה הממשלה חקיקה גזענית הגורמת להתנגשות בין החוק למוסר.
   מתווה פראוור-בגין שאושר ( בממשלה) בועדת השרים לענייני חקיקה, מתכוון לפנות בני אדם מאדמותיהם מכיוון שהם בדואים במדינה היהודית, ולהעבירן לבני אדם אחרים מכיוון שהם יהודים!
   חוק מתוכנן זה מצטרף לשורה של חוקים שהעמידו את החקיקה הישראלית בהתנגשות עם המוסר, בכל הנוגע לבדואים.
   אינני יודע לפי איזה חוקים, גירשה ישראל אזרחים בדואים עד 1959.
   בשנות החמישים פינתה ישראל בדואים מאדמותיהם במרחבי הנגב - בתואנות של אימוני הצבא ושמירה על ביטחונם, תוך הבטחות שכעבור חצי שנה יוכלו לחזור. לחזור לא הרשו להם, אבל בעזרת חקיקה העבירה המדינה את אדמותיהם לרשותה! השליכו אותם למקומות החדשים (אזור הסייג) מבלי ליצור בסיס חוקי ליישוביהם 
   ב-1965 חוקקו את חוק התכנון והבניה, בעזרתו הכריזו על אדמות אזור הסייג, בו ריכזו את הבדואים, אדמות חקלאיות, האסורות בבניה. שוב בעזרת חקיקה יצרה המדינה מצב שבדואי הרוצה לממש את זכות האדם הבסיסית לקורת גג מפר את החוק!
   יש לנו חוק נגד הסתה לגזענות. אין לנו חוק נגד עשייה גזענית. אם היה חוק כזה, היינו מסתכנים בהוצאת ממשלת ישראל אל מחוץ לחוק!
   
                                                                                                               עמוס גבירץ
                                                                                                              

יום שני, 6 במאי 2013

361 - עקירת זיתים בסוסיה

   לאחר שנמצאו שרידי בית כנסת עתיק בכפר הפלסטיני סוסיה, שבדרום הר חברון, ב-1986 פינה צה"ל את תושביו והרסו!  התושבים התיישבו על אדמותיהם החקלאיות בקרבת מקום, שם צה"ל הורס את בתיהם, שניבנו שלא  כחוק.
   ליד האתר הארכיאולוגי, שהוקם על חורבות הכפר, יש מטע זיתים של פלסטינים מהכפר. לפני כשנה הם נטעו עוד 200 עצי זית בחלק המרוחק מהאתר.
   ביום שלישי ה-23.4.2013 הגיעו חיילי צה"ל ועקרו את השתילים החדשים.
סכנה ביטחונית, אתם יודעים...