703 - הריסת בתי בדואים בנגב

   ביום רביעי 24.6.20, הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בשוטרים והרסו בתי בדואים בנגב. בביר אל חמאם (דרומית-מזרחית לתל שבע), הם הרסו שני בתים, בתל עראד הם הרסו בית.

703 - חיילי צה"ל עקרו עצי זית בברדלה

   ביום רביעי 24.6.20, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני ברדלה (צפון בקעת הירדן הכבושה), ועקרו 84 עצי זית השייכים לשלושה חקלאים מהכפר.  

                                 השלום הוא אינטרס קיומי

                                              מאת: עמוס גבירץ

   מאמרו של נוואף עובייד, "סיפוח ימחק את היוזמה הערבית" ("הארץ" 17.6.20), מחזיר אותנו לשאלה המרכזית הנוגעת לקיומה של ישראל במזה"ת: איזו אסטרטגיה קיומית יש לישראל?

   אני רואה שלוש גישות במענה לשאלה הזאת: האחת אומרת, אין סיכוי שהערבים יקבלו את קיומה של ישראל במזה"ת. לכן צריך צבא שיהיה חזק מכל הצבאות הסובבים אותנו, לצד זה תמיכת מעצמה/ות והגדלת הטריטוריה שתקשה את אפשרות הפלישה לישראל. הגישה השנייה אומרת, שלום ושילוב במזה"ת, שיורידו את המוטיבציה ללחימה נגד ישראל. לשם כך נכונות להחזיר את השטחים הכבושים ולמצוא פתרון מוסכם לבעיית הפליטים. הגישה השלישית היא של הציונות המשיחית-קנאית, הנסמכת ברובה על ההבטחה האלוהית, כסיבה לקיים את ארץ ישראל הגדולה, ללא התחשבות במדינות העולם.

   הגישה הראשונה משותפת לרוב התנועה הציונית, החל ממשלת העבודה ב-1967 ועד לימין הציוני-קיומי. מיד לאחר מלחמת 1967, ממשלת העבודה החלה בצעדי סיפוח מהוססים. היה חשש מלחץ משותף של ארה"ב ובריה"מ לצאת מהשטחים הכבושים, כפי שהיה לאחר מלחמת סיני ב-1956. לחץ משותף של שתי המעצמות חיסל אז את חלום ישראל הגדולה ואילץ את ישראל לצאת מסיני הכבושה. הפעם זה לא קרה. החלו יוזמות ממשלתיות ופרטיות של התנחלות בשטחים הכבושים לקראת סיפוחם או סיפוח חלקם. גם בנושא הזה אנחנו רואים הבדל בין השמאל הציוני לימין. כמו לפני קום המדינה, השמאל ניסה לעשות מבלי להכריז הכרזות וטען נגד הימין, שהכרזותיו מעוררות התנגדות מיותרת למפעל הציוני. כך גם עכשיו, העסיקה אותו השאלה, איך מקיימים מדיניות התפשטות טריטוריאלית מבלי לעורר התנגדות של מדינות שתמיכתן חשובה לקיומה של ישראל. טענו אז שהקמת ההתנחלויות נובעת מצרכים "ביטחוניים". הימין לעומת זאת הכריז על כוונותיו. מעניין שדווקא ממשלת הימין הראשונה נאלצה להחזיר את סיני, תמורת שלום, בלחץ אמריקאי. זאת לאחר מלחמה טראומטית מיותרת, שנבעה מסירוב ממשלת העבודה להחזיר את סיני תמורת שלום. מצרים – במסגרת המלחמה הקרה – שינתה אוריינטציה מסובייטית לאמריקאית, בתמורה ארה"ב לחצה על ישראל לצאת מסיני תמורת שלום. בגין – שהיה ציוני קיומי – הבין שתמיכת ארה"ב בישראל, חשובה מהאידיאולוגיה שלו בדבר ישראל הגדולה.

   יש אשליה של שיתוף אינטרסים בין הציונים-הקיומיים לציונים המשיחיים-קנאים. אלה ואלה רוצים להגדיל את הטריטוריה של ישראל. ברגע שהציונים-הקיומיים – תחת לחץ חיצוני - נאלצים לוותר בתחום הרחבת הטריטוריה, פורץ הסכסוך בין שני הזרמים האלה בציונות.

   הסכמי אוסלו יצרו את האשליה שהנהגת מפלגת העבודה פנתה לדרך השלום. הם חתמו על הסכם האוטונומיה עם הנהגת אש"ף, בהסכם בעל משמעות היסטורית. בפעם הראשונה בסכסוך, הנהגות שתי התנועות הלאומיות הטוענות לבעלות על הארץ פתחו במשא ומתן והכירו האחת בשנייה. מי שעקב אחרי  הנעשה בשטח לאחר חתימת ההסכם יכול היה לראות, שלא היו שום אינדיקציות לכך שישראל באמת התכוונה לצאת מהשטחים הכבושים. גזל האדמות והריסת הבתים נמשכו, היו שני גירושים – כפר של הג'הלין גורש לשם הרחבת מעלה אדומים (1997), גירוש תושבי שטח אש 918 הפלסטינים בדרום הר חברון (1999), סללו כבישים לטובת ההתנחלויות, בנייה בהתנחלויות המשיכה ואוכלוסייתן גדלה, לא הופסקו ההטבות למתנחלים, רבין מנע העלאת הצעת חוק להטבות למתנחלים שיחזרו ארצה מרצונם.  הטעיית הדעת כל כך הצליחה, שרבין שילם עלייה בחייו! התפקחות הפלסטינים מההטעיה הגיעה בצורת האינתיפאדה השנייה. כל ממשלות הימין, מאז לא ביטלו את ההסכם! מעניין למה?! בסך הכול ישראל שיחררה את עצמה מהאחריות של הכובש כלפי האוכלוסייה הכבושה, בעוד היא שומרת לעצמה את היתרונות של הכובש.      

   ההטעיה של הסכמי אוסלו הכתה אנושות את מחנה השלום הישראלי, זה המבין שללא שלום ושילוב במזה"ת אין קיום לישראל לאורך זמן. בין המפלגות הציוניות רק מרצ הקטנה קוראת לשלום ושילוב. מעניין לראות את מגמות השילוב של אזרחי ישראל הפלסטינים בתוך ישראל. זה מתבטא בעבודה, בלימודים, בבילויים ובפוליטיקה. לחרדתי ניסיונות השילוב במפלגת העבודה ובמרצ נכשלו בגלל עיוורונם של מנהיגיהן. עכשיו אנחנו רואים מגמת שילוב של ההנהגה הפוליטית של המפלגה הערבית המשותפת. זאת שוב נהדפת בידי פוליטיקאים מהמפלגות האחרות. רק בשמאל הרדיקלי היהודי יש היענות למגמה הזאת. כנראה שרק שילוב של יהודים וערבים בתנועת השלום תקים את תנועת השלום מהריסותיה ותהווה דוגמה למה שאנחנו רוצים להשיג עבור ישראל והאזור כולו.

   הניסיון לנצל את היותו של טרמפ בבית הלבן כדי לפתוח בצעדי סיפוח בגדה המערבית, רק מרחיק את הסיכוי לשלום, ומבטיח שישראל לעולם תחייה על חרבה. לדעתי לא רק שלאורך זמן זה בלתי אפשרי, זה גם גורם ליותר ויותר ישראלים לעזוב את הארץ. פשוט אנחנו נשארים עם השאלה, בשביל מה כל הפרויקט הציוני, אם הוא רק מבטיח מלחמות בלתי פוסקות שמשאירות סימן שאלה מתמיד על יכולתנו להתקיים כאן.

702 - החרמת צאן והריסת בתים של בדואים בנגב

   ביום רביעי, 10.6.20, באו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והחרימו שני עדרי צאן מהכפר הבדואי ביר הדאג' (ליד רביבים), בזמן שרעו בסמוך לכפר. הוחרמו כ-200 כבשים. הצאן נלקח לתחנת הסגר ליד חיפה. השחרור עלה עשרות אלפי שקלים.

   ביום חמישי, 18.6, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לכפר הבדואי אל זרנוג (ליד שדה תעופה נבטים) והרסו שני בתי מגורים ודיר צאן.

       נתניהו מקבע את העיקרון האנטישמי כמדיניות ישראל

                                                מאת: עמוס גבירץ

   יש סבות רבות מדוע להתנגד לתכניתו של נתניהו לספח התנחלויות ואת בקעת הירדן הכבושה. אני ארצה להתמקד במשמעות אחת של תכנית זאת: סיפוח ללא אזרוח של התושבים הפלסטינים החיים בשטחים המסופחים, משמעותו שישראל עושה הבדל מפלה חוקי, בין יהודים ללא יהודים. בכך ישראל נותנת צידוק אידיאולוגי וחוקי להפליה דומה של יהודים בארצות שונות בעולם.

   אפשר לטעון נגדי, שממילא ישראל מפלה את אזרחיה הפלסטינים. זה נכון. העניין הוא שכמעט ואין חוקי הפליה נוסח חוקי האפרטהייד. כרגע אני זוכר שני חוקים חשובים בהם יש אפליה בחוק: חוק השבות, המכיר בזכות השיבה של יהודים בלבד לישראל, תוך הימנעות מזכות השיבה של הפלסטינים, הוא המובהק שבחוקים המפלים. חוק הלאום הוא חוק חדש מבית היוצר של הימין הישראלי, שמקבע את יתרון היהודים על האזרחים הפלסטינים במדינה ומהווה מגמת חקיקה מפלה בגלוי. עד כה ארגוני זכויות אדם נאבקים נגד שימוש מפלה בחקיקה הנראית כנייטראלית (כמו חוקי קרקעות ותכנון ובנייה), כנגד המיעוט הלא רצוי במדינה. עכשיו נעבור למאבק נגד חוקים מפלים, בדיוק כפי שהיה במאבק נגד חוקי האפרטהייד בדרום אפריקה וחוקי הגזע במדינות הדרום של ארה"ב.

   אפשר לטעון נגדי שאין הבדל בין המצב העכשוי בשטחים הכבושים למצב שיהיה לאחר הסיפוח. יש אמת בטענה, אבל עד עכשיו אפשר היה לטעון שמדובר במצב זמני הנתון לשינוי, בכפוף למשא ומתן מדיני לפתרון המחלוקות בין הצדדים. סיפוח ללא אזרוח, מקבע בחוק את מצב האפליה והפגיעה השיטתית נגד האוכלוסייה הפלסטינית.

   מנהיגי הימין הישראלי, כמו כל השאר, נזעקים תמיד לשמע התקפות אנטישמיות נגד המיעוט היהודי בארצות שונות בעולם. ההתנגדות לאנטישמיות מבוססת על ערכים אוניברסאליים השוללים פגיעה באנשים, הנובעת משייכותם ולא ממעשיהם. הרי האנטישמיות היא סוג של גזענות: אתה פוגע באדם לא בגלל מעשיו, אלא בגלל שייכותו. והנה אותה ממשלה המגנה כל תופעת אנטישמיות בעולם, פועלת בדיוק לפי אותו עיקרון הפעולה של האנטישמים. היא פוגעת בבני אדם שכל פשעם שנולדו פלסטינים ולא יהודים!

   אבל כאן זה הרבה יותר חמור. היום רוב הפגיעות האנטישמיות ביהודים נעשות בידי יחידים וארגונים גזעניים. כמעט ואין פגיעה במיעוט היהודי מטעם שלטון הרוב. אצלנו יש פגיעה בפלסטינים מצד יחידים וארגוני ימין קיצוני, אבל עיקר הפגיעה בהם, בישראל ובשטחים הכבושים, נעשית בידי הממשלה!

   ממשלת ישראל מנצלת את התקיפות האנטישמיות נגד יהודים לצרכיה הפוליטיים. המאבק באנטישמיות מנוצל לשמירת רגשות האשם של העולם הנוצרי כלפי היהודים, כדי להשתיק ביקורת על מעשיה הלאומניים-גזעניים נגד הפלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים. לתדהמתי זה מצליח. עד היום לא העזה אף ממשלה להצביע על הצביעות של ממשלת ישראל.

   מי שבאמת מתנגד לאנטישמיות חייב להיות ישר ולהתנגד לפגיעה השיטתית של ממשלת ישראל באזרחיה הפלסטינים ובאוכלוסייה הפלסטינית הכבושה.  

701 - הרס בתי בדואים בנגב

   ביום חמישי 11.6.20, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לכפר הבדואי בנגב, חירבת אל וואטן (ליד חורה) והרסו שני בתים. שבע עשרה נפשות נותרו ללא קורת גג. ביום שישי משפחה צעירה הרסה בעצמה את ביתה באל ע'רה (מערבית לשדה תעופה נבטים).

701 - חיילי צה"ל הרסו דירי צאן

   ביום שני 8.6.20, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני בירין (בין חברון להתנחלות פני חבר), והרסו  ארבעה דירי צאן. הם החרימו חומרי בנייה ואת האוהלים ההרוסים.

700 - הריסת בית של בדואים בנגב

   ביום חמישי, 4.6.20, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים, לכפר הבדואי בנגב, תל עראד והרסו בית.

700 - צה"ל פגע בשדות תבואה בבקעת הירדן הכבושה

   כל שנה בחודשים מאי-יוני, צה"ל עורך אימונים בבקעת הירדן הכבושה. הטנקים מסתובבים בשדות התבואה וגורמים נזק עצום לשדות. הפגזים שצה"ל יורה גורמים לשרפות בשדות התבואה שלפני הקציר. 

   ביום שלישי, 2.6.20, שוב נגרמה שרפה של חמישים דונם בחומסה (מזרח להתנחלות בקעות), כתוצאה מירי פגזים. הפניות לצה"ל לכבות את השרפה לא נענו.

699 - קק"ל המשיך לעבוד באדמות בדואים, מנסים להגיע להפסקת העבודה

   בשבוע השלישי של מאי, כלים כבדים של קק"ל התקרבו לבתים של בדואים בחירבת אל וואטן (מזרחית לתל שבע). התושבים הקימו אוהל מחאה. בימים אלה יש מגעים עם השר הממונה החדש עמיר פרץ. מגעים שהובילו להפסקה זמנית בעבודות.

699 - מתנחלים עלו עם עדריהם על שדות תבואה לפני קציר

   החל מיום חמישי, 21.5.20, עד יום שלישי, 26.5, מתנחלים ממצפה יאיר (שבדרום הר חברון), עלו עם עדרי הצאן שלהם מדי יום בשעות הבוקר המוקדמות, על שדות תבואה של פלסטינים מקוואוויס לפני הקציר והשמידו יבול. הם הסתלקו מהשטח לפני שהמשטרה הגיעה.