יום שני, 31 בדצמבר 2018

627 - הריסת בית בדואים בנגב


   ביום חמישי 27.12.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו בית בכפר הבדואי סעווה (ליד חורה).

627 - מתנחלים פלשו לאדמות פלסטינים. כוחות הביטחון לא מנעו


   מתנחלים המגיעים מכיוון עדי עד, עמיחי, שבות רחל ושילה מרבים לתקוף פלסטינים מתורמוסעיא במטרה לסלקם מאדמותיהם.
   בתאריכים 5.12.18 וב-10.12 פלשו מתנחלים לאדמות תושבים מתורמוסעיא. חיילים שהיו במקום לא מנעו את הפלישה. הם דרשו מהפלסטינים להוכיח, בפעם המי יודע כמה, את בעלותם על האדמות. שוטרים שהגיעו למקום לא עצרו אף אחד מהפולשים, גם כאשר אלה זרקו אבנים על הפלסטינים וגם כאשר מתנחלים חיבלו ברכבו של פעיל זכויות אדם ישראלי. הם כן עצרו מתנחל שחסם את רכבם. כאשר פעם אחת הגבילו החיילים את תקיפות המתנחלים, הם גם הותקפו באבנים. אין עצורים... בפעם שהפלסטינים השיבו באבנים לתוקפיהם, חיילים תקפו אותם ברימוני עשן.
   בתאריכים- 15-18.12, מתנחלים, שכנראה הגיעו מכיוון עדי עד ועמיחי, חיבלו במאות עצי זית של תושבים מתורמוסעיא.

יום שישי, 21 בדצמבר 2018

626 - שוב הרסו את אל עראקיב


   ביום חמישי 20.12.18 הגיעו נציגי הממשלה לכפר הבדואי אל עראקיב ושוב הרסוהו.

626 - צה"ל הוציא צווי גירוש זמניים בבקעת הירדן


   צה"ל עורך תמרונים בצפון בקעת הירדן הכבושה. במסגרתם הוציא צווי גירוש זמניים לתושבים מהכפר הפלסטיני איבזיק (מערבית לברדלה). ביום חמישי, 13.12.18, גורשו שלוש עשרה משפחות מביתן לכל הלילה. ב-18.12 גורשו שלוש משפחות מביתן לשש שעות.
   מתוכננים עוד גירושים: האחד ב-23.12, השני ב-26.12. והשלישי ב-31.12.  

יום ראשון, 16 בדצמבר 2018

645 - צה"ל הרס בתי עסק של פלסטינים


   ביום שלישי, 4.12.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני חארס (ליד סלפית), שבגדה המערבית, והרסו חמישה בתי עסק – מכבסה, נגריה, נפחייה, בית מלאכה לאלומיניום וחממה.

יום שני, 10 בדצמבר 2018

624 - הריסת בתי בדואים בנגב


   בשבת, 1.12.18, עשרים בדואים המתגוררים במולדאה (דרומית לכביש 31), הרסו את בתיהם. הם עשו זאת תחת האיום: שאם לא יהרסו בעצמם את בתיהם, המדינה תהרוס והם יחויבו לשלם את עלות ההריסה.
   ביום חמישי, 6.12, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו בית בדרום רהט.

624 - צה"ל הרס בית ספר בדרום הר חברון


   ביום רביעי, 5.12.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני שבדרום הר חברון א-סימיא (צפונית מערבית לסמוע) והרסו את בית הספר היסודי שהוקם בכפר והחרימו את ציודו. בית הספר אמור היה להיפתח ביום ראשון 9.12 ולשרת 55 תלמידים.

יום שני, 3 בדצמבר 2018


                        שייח סייח לכלא, הקלון על מרשיעיו
                                                 מאת: עמוס גבירץ
   שייח סייח עומד להיכנס לכלא לעשרה חודשים. זאת לאחר שבתי המשפט הטילו עליו עונש בעוון השגת גבול וכניסה למקרקעי ציבור בניגוד לחוק באדמות מדינה. והנה הפושע הזה זוכה לתמיכה של פעילי זכויות אדם ודו-קיום. כמובן נשאלת השאלה מדוע אנחנו תומכים באדם שבית משפט ישראלי רואה בו פושע הראוי למאסר של עשרה חודשים ולקנס של עשרות אלפי שקלים. כדי להבין זאת צריך לספר את סיפור המקרה:
   נתחיל מ-1905, אז קנה אבי סבו של שייח סייח אדמה ממישהו משבט אל עוקבי באזור אל עראקיב. ב-1914 החלו בני שבטו, אל טורי, לצד מגורים במקום, לקבור את מתיהם בקטע קטן של האדמה. ב-1952 הגיע המושל הצבאי לכפרם ואמר לשייח של אותם ימים שצה"ל מתכוון לערוך תמרונים בסביבה ולמען ביטחונם עליהם לעזוב את המקום. הוא הבטיח שכעבור חצי שנה, לאחר שהתמרונים יסתיימו, יוכלו לשוב לאדמתם. כאשר רצו לחזור נאמר להם שיוכלו לחזור בתנאי שיחכרו את השטח מהמדינה. הם לא הסכימו. הרי זו אדמתם, מדוע שיחכירו אותה? מסתבר שהכנסת העבירה את חוק רכישת מקרקעין ב-1953, שבין השאר קבע, שאדמות שלא היו בשימוש בזמן שנקבע בחוק יעברו לרשות המדינה. וכך בעזרת כוחו של צה"ל וחקיקה, המדינה שדדה את אדמתו של שייח סייח, כמו אדמותיהם של רבים אחרים. ככל הידוע לי קורבנות החוק הזה היו רק ערבים אזרחי ישראל ולא יהודים...
   להמשך הסיפור יש שתי גרסאות: המדינה טוענת שבסוף שנות התשעים שייח סייח ואנשיו פלשו לאדמה והקימו את כפרם. שייח סייח טוען שהם תמיד שמרו על קשר ושימוש באדמה.
   בסוף שנות התשעים החלה המדינה להשמיד את גידולי התבואה של הכפר אל עראקיב ולהרוס בתים בכפר. ביולי 2010 הרסו בפעם הראשונה את הכפר כולו. מאז כבר הרסו יותר מ-130 פעמים את הבניה הקלה שהם מקימים אחרי כל הריסה. לצד ההריסות המדינה נוקטת באמצעים של תביעות משפטיות נגד השייח ואנשיו. במסגרת זאת נגזר עליו עונש מאסר וקנס כספי. כל זאת בזמן ששאלת הבעלות על הקרקע נמצאת בהליך משפטי ועדיין לא הוכרעה!   
   למדינה יש צבא ומשטרה ויש לה את הכוח לחוקק חוקים ככל העולה על רוחה. רק שיש שני דברים בהם אינה יכולה לשלוט צדק ומוסר!
   בכל משפט עומדים למשפט לא רק הנתבע אלא גם התובעים והשופטים. הנתבע עומד למשפט על הפשעים שביצע או לא ביצע. התובע עומד למשפט על איזה דברים הוא תובע ולפי איזה חוקים: האם צודק ומוסרי או לא. השופטים עומדים למשפט על פסיקתם. האם היא פסיקת צדק ומוסר או לא. האם הם פוסקים לפי חוקים נפשעים או, מתמרדים כנגדם.
   שייח סייח עמד למשפט על שאינו מוכן להשלים עם שוד אדמותיו וגירוש אנשי כפרו מאדמתם, בידי המדינה כאשר גירשה אותם מכפרם ב-1952. הוא חזר  לכפרו ולאדמתו והקימו מחדש. באה המדינה והרסה את הכפר ומנסה לגרש את שייח סייח ואנשיו מהכפר. ולשם כך תבעה אותו לדין והביאה להרשעתו בפלישה לאדמות ששדדה ממנו. שייח סייח הורשע והוטל עליו עונש של עשרה חודשים בכלא. הקלון הוטל על המדינה שתבעה אותו ועל השופטים שפסקו לפי חוקי הגזלן ונגד הצדק והמוסר.