יום שני, 31 בדצמבר 2018

627 - הריסת בית בדואים בנגב


   ביום חמישי 27.12.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו בית בכפר הבדואי סעווה (ליד חורה).

627 - מתנחלים פלשו לאדמות פלסטינים. כוחות הביטחון לא מנעו


   מתנחלים המגיעים מכיוון עדי עד, עמיחי, שבות רחל ושילה מרבים לתקוף פלסטינים מתורמוסעיא במטרה לסלקם מאדמותיהם.
   בתאריכים 5.12.18 וב-10.12 פלשו מתנחלים לאדמות תושבים מתורמוסעיא. חיילים שהיו במקום לא מנעו את הפלישה. הם דרשו מהפלסטינים להוכיח, בפעם המי יודע כמה, את בעלותם על האדמות. שוטרים שהגיעו למקום לא עצרו אף אחד מהפולשים, גם כאשר אלה זרקו אבנים על הפלסטינים וגם כאשר מתנחלים חיבלו ברכבו של פעיל זכויות אדם ישראלי. הם כן עצרו מתנחל שחסם את רכבם. כאשר פעם אחת הגבילו החיילים את תקיפות המתנחלים, הם גם הותקפו באבנים. אין עצורים... בפעם שהפלסטינים השיבו באבנים לתוקפיהם, חיילים תקפו אותם ברימוני עשן.
   בתאריכים- 15-18.12, מתנחלים, שכנראה הגיעו מכיוון עדי עד ועמיחי, חיבלו במאות עצי זית של תושבים מתורמוסעיא.

יום שישי, 21 בדצמבר 2018

626 - שוב הרסו את אל עראקיב


   ביום חמישי 20.12.18 הגיעו נציגי הממשלה לכפר הבדואי אל עראקיב ושוב הרסוהו.

626 - צה"ל הוציא צווי גירוש זמניים בבקעת הירדן


   צה"ל עורך תמרונים בצפון בקעת הירדן הכבושה. במסגרתם הוציא צווי גירוש זמניים לתושבים מהכפר הפלסטיני איבזיק (מערבית לברדלה). ביום חמישי, 13.12.18, גורשו שלוש עשרה משפחות מביתן לכל הלילה. ב-18.12 גורשו שלוש משפחות מביתן לשש שעות.
   מתוכננים עוד גירושים: האחד ב-23.12, השני ב-26.12. והשלישי ב-31.12.  

יום ראשון, 16 בדצמבר 2018

645 - צה"ל הרס בתי עסק של פלסטינים


   ביום שלישי, 4.12.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני חארס (ליד סלפית), שבגדה המערבית, והרסו חמישה בתי עסק – מכבסה, נגריה, נפחייה, בית מלאכה לאלומיניום וחממה.

יום שני, 10 בדצמבר 2018

624 - הריסת בתי בדואים בנגב


   בשבת, 1.12.18, עשרים בדואים המתגוררים במולדאה (דרומית לכביש 31), הרסו את בתיהם. הם עשו זאת תחת האיום: שאם לא יהרסו בעצמם את בתיהם, המדינה תהרוס והם יחויבו לשלם את עלות ההריסה.
   ביום חמישי, 6.12, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו בית בדרום רהט.

624 - צה"ל הרס בית ספר בדרום הר חברון


   ביום רביעי, 5.12.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני שבדרום הר חברון א-סימיא (צפונית מערבית לסמוע) והרסו את בית הספר היסודי שהוקם בכפר והחרימו את ציודו. בית הספר אמור היה להיפתח ביום ראשון 9.12 ולשרת 55 תלמידים.

יום שני, 3 בדצמבר 2018


                        שייח סייח לכלא, הקלון על מרשיעיו
                                                 מאת: עמוס גבירץ
   שייח סייח עומד להיכנס לכלא לעשרה חודשים. זאת לאחר שבתי המשפט הטילו עליו עונש בעוון השגת גבול וכניסה למקרקעי ציבור בניגוד לחוק באדמות מדינה. והנה הפושע הזה זוכה לתמיכה של פעילי זכויות אדם ודו-קיום. כמובן נשאלת השאלה מדוע אנחנו תומכים באדם שבית משפט ישראלי רואה בו פושע הראוי למאסר של עשרה חודשים ולקנס של עשרות אלפי שקלים. כדי להבין זאת צריך לספר את סיפור המקרה:
   נתחיל מ-1905, אז קנה אבי סבו של שייח סייח אדמה ממישהו משבט אל עוקבי באזור אל עראקיב. ב-1914 החלו בני שבטו, אל טורי, לצד מגורים במקום, לקבור את מתיהם בקטע קטן של האדמה. ב-1952 הגיע המושל הצבאי לכפרם ואמר לשייח של אותם ימים שצה"ל מתכוון לערוך תמרונים בסביבה ולמען ביטחונם עליהם לעזוב את המקום. הוא הבטיח שכעבור חצי שנה, לאחר שהתמרונים יסתיימו, יוכלו לשוב לאדמתם. כאשר רצו לחזור נאמר להם שיוכלו לחזור בתנאי שיחכרו את השטח מהמדינה. הם לא הסכימו. הרי זו אדמתם, מדוע שיחכירו אותה? מסתבר שהכנסת העבירה את חוק רכישת מקרקעין ב-1953, שבין השאר קבע, שאדמות שלא היו בשימוש בזמן שנקבע בחוק יעברו לרשות המדינה. וכך בעזרת כוחו של צה"ל וחקיקה, המדינה שדדה את אדמתו של שייח סייח, כמו אדמותיהם של רבים אחרים. ככל הידוע לי קורבנות החוק הזה היו רק ערבים אזרחי ישראל ולא יהודים...
   להמשך הסיפור יש שתי גרסאות: המדינה טוענת שבסוף שנות התשעים שייח סייח ואנשיו פלשו לאדמה והקימו את כפרם. שייח סייח טוען שהם תמיד שמרו על קשר ושימוש באדמה.
   בסוף שנות התשעים החלה המדינה להשמיד את גידולי התבואה של הכפר אל עראקיב ולהרוס בתים בכפר. ביולי 2010 הרסו בפעם הראשונה את הכפר כולו. מאז כבר הרסו יותר מ-130 פעמים את הבניה הקלה שהם מקימים אחרי כל הריסה. לצד ההריסות המדינה נוקטת באמצעים של תביעות משפטיות נגד השייח ואנשיו. במסגרת זאת נגזר עליו עונש מאסר וקנס כספי. כל זאת בזמן ששאלת הבעלות על הקרקע נמצאת בהליך משפטי ועדיין לא הוכרעה!   
   למדינה יש צבא ומשטרה ויש לה את הכוח לחוקק חוקים ככל העולה על רוחה. רק שיש שני דברים בהם אינה יכולה לשלוט צדק ומוסר!
   בכל משפט עומדים למשפט לא רק הנתבע אלא גם התובעים והשופטים. הנתבע עומד למשפט על הפשעים שביצע או לא ביצע. התובע עומד למשפט על איזה דברים הוא תובע ולפי איזה חוקים: האם צודק ומוסרי או לא. השופטים עומדים למשפט על פסיקתם. האם היא פסיקת צדק ומוסר או לא. האם הם פוסקים לפי חוקים נפשעים או, מתמרדים כנגדם.
   שייח סייח עמד למשפט על שאינו מוכן להשלים עם שוד אדמותיו וגירוש אנשי כפרו מאדמתם, בידי המדינה כאשר גירשה אותם מכפרם ב-1952. הוא חזר  לכפרו ולאדמתו והקימו מחדש. באה המדינה והרסה את הכפר ומנסה לגרש את שייח סייח ואנשיו מהכפר. ולשם כך תבעה אותו לדין והביאה להרשעתו בפלישה לאדמות ששדדה ממנו. שייח סייח הורשע והוטל עליו עונש של עשרה חודשים בכלא. הקלון הוטל על המדינה שתבעה אותו ועל השופטים שפסקו לפי חוקי הגזלן ונגד הצדק והמוסר. 

יום שני, 26 בנובמבר 2018

623 - הריסת בתי בדואים בנגב


   ביום חמישי, 22.11.18, הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בשוטרים והרסו חמישה בתים במתחם ארבע ברהט. הם המשיכו והרסו שוב את אל עראקיב. הם עיכבו לחקירה שני תושבים.

623 - חיילי צה"ל עקרו שתילי תמרים בשדה של פלסטיני


   ביום שני, 19.11.18, הגיעו חיילי צה"ל לדיר חיג'לה (מדרום ליריחו), ועקרו 170 שתילי תמרים ששתל פלסטיני באדמות ששכר מהוואקף. החיילים לא הסתפקו בעקירה הם גם החרימו את מערך ההשקיה של החקלאי. גם לפני שנה צה"ל עקר לאותו פלסטיני 150 שתילים.
   בקרבת מקום, מתנחלים השתלטו על אדמת וואקף ושתלו 3000 שתילי תמרים. למותר לציין שאותם חיילי צה"ל לא עקרו...

יום שני, 19 בנובמבר 2018

622 - צה"ל כלא חולה כליות ומנע טיפול


   ביום שני בלילה, 12.11.18, באו חיילי צה"ל לביתה של משפחת טקאטקה, המתגוררת בכפר הפלסטיני בית פג'אר (בין בית לחם לחברון), וערכו חיפוש בביתם. במהלכו עצרו את מחמד עלי טקאטקה, חולה כליות המקבל טיפול דיאליזה. מאז שנעצר לא קיבל את התרופות שלו, וגם לא זכה לטיפול דיאליזה לו מאד זקוק. 

יום שני, 12 בנובמבר 2018

621 - צה"ל הרס והחרים מבנים בישובים פלסטינים בבקעת הירדן


   ביום שני 5.11.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני אל-חדידייה (ליד ההתנחלות רועי בבקעת הירדן הכבושה) והחרימו חמישה אוהלי מגורים ושלושה מבני דיר לצאן, שנתרמו לאחר ההריסות הקודמות. האחרונה התרחשה רק שבועיים לפני כן.
   ביום רביעי 7.11, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני אבזיק (בצפון בקעת הירדן הכבושה) והחרימו קרוון ששימש לבית הספר. הם לא הסתפקו בקרוון, והחרימו גם טרקטור ורכב, בטענה שזה שטח אש.

יום שני, 5 בנובמבר 2018

620 - צה"ל תוקף בלילות בעזון


   פעמים רבות, נוהג הצבא להציב ג'יפ בכניסה לכפר הפלסטיני עזון (על כביש 55) , ומדי פעם סוגר את מחסום הכניסה ולא מאפשר יציאה וכניסה לכפר.
   בשבת בלילה 27.10.18, נכנסו לכפר ארבעה ג'יפים. החיילים נכנסו לחנויות בכניסה לכפר ושברו מצלמות אבטחה. הם נסעו ברחובות הכפר ודרסו ופצעו שני אנשים. הם השליכו רימוני גז והלם ברחובות הכפר וערכו חיפושים במספר בתים.
   בכל הלילות הקודמים באותו שבוע נערכו בכפר חיפושים בבתים והושלכו רימוני גז והלם.

יום שני, 29 באוקטובר 2018

619 - הריסת בתי בדואים


   ביום חמישי, 25.10.18, שוב הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו את אל עראקיב. הפעם גם עצרו ארבעה מתושבי הכפר, ששוחררו כעבור זמן מה.
   נודע לי על בדואי שהרס את ביתו תחת האיום שאם לא יעשה זאת בעצמו, הוא ישלם  את עלות ההריסה (מסיבות מובנות אני נמנע מלתת יותר פרטים).

619 - צה"ל הרס כיתות בית ספר


   ביום שלישי, 23.10.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני אבזיק (בצפון בקעת הירדן הכבושה), פירקו והחרימו שני קרוואנים, שהוצבו בכפר כדי לשמש כיתות לימוד לתלמידי  בית הספר היסודי.

יום שני, 22 באוקטובר 2018

618 - חיילי צה"ל הפריעו לאימון אתלטיקה


   ביום רביעי בערב 10.10.18 פרצו חיילי צה"ל לאצטדיון ספורט באל חאדר (ליד בית לחם) ועיכבו מאה אתלטים, מאמנים ואנשי מינהלה, שעסקו באימוני אתלטיקה. הם ערכו חיפושים במקום.

יום שבת, 13 באוקטובר 2018


                                 זה לא אכיפת חוק זה פשע מלחמה
                                                     מאת: עמוס גבירץ
   לא בסערת הקרב הם גורשו מישראל ב-1951. ושוב לא בסערת הקרב צה"ל מתכוון להרוס את כל בתי כפרם ולגרש את בני שבט הג'הלין החיים בחאן אל אחמר. שוב מתכננת ישראל לפגוע באנשים שכל פשעם היותם בדואים תחת שלטון ישראל. שוב ישלחו את צה"ל לבצע פעולת מלחמה חד צדדית נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. פעולה הנוגדת את המוסר, את האתיקה של צבא ומלחמה, את אמנות זכויות האדם ואת החוק הבינלאומי.
   המלחמה החד צדדית שמנהל צה"ל נגד האוכלוסייה האזרחית חסרת המגן שתחת שליטתו מאז 1967 כוללת: שוד קרקעות נרחב בתירוצים שונים ומשונים; הריסת בתים בלתי פוסקת; הקמת התנחלויות על אדמות שדודות, הרחבתן והגנה עליהן; גירושים; שוד מימיהם ומחצביהם; מניעת חזרת פלסטינים ששהו בחו"ל זמן רב; מניעת איחוד משפחות; מניעת כניסה של אורחיהם וכו'. כל אלה דברים שאין להם דבר עם ביטחון המדינה. הם כולם נעשים בשירות פרויקט הרחבת הטריטוריה של ישראל. כאשר פלסטינים מנסים להתנגד ל"טוב" שצה"ל ממטיר עליהם, מתחיל תפקידו הביטחוני.
   בממשלה ובצה"ל מבינים שהמלחמה החד צדדית הזאת כנגד האוכלוסייה חסרת המגן, הופכת את צה"ל מארגון לגיטימי, שהוקם להגנת המדינה ואזרחיה, לארגון פשע. זה מכיוון שהוא פועל בניגוד מוחלט לאתיקה של צבא ומלחמה. הוא מפר שלושה עקרונות אתיים חשובים של צבא ומלחמה. הוא מפעיל כוח אלים למטרות שאינן שמירת הביטחון; הוא פועל בניגוד לכלל של הגינות – לוחם נלחם בלוחם ולא באזרח חסר מגן; הוא נלחם בבני אדם לא מכיוון שהם התחילו ופגעו בנו, אלא בגלל עצם היותם. אז מצאו פיתרון פשוט לבעיה: הלבישו על המלחמה הזאת את לבוש ה"חוק"!
   עכשיו שולחים את חיילי צה"ל לאכוף את חוקי הכובש על אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן, שאין לה שום יכולת לשלוח את נציגיה להשפיע על החקיקה הנוגעת לחייה. וכדי להוסיף ל"מהוגנות" של החקיקה הזאת, פתחו את בתי המשפט של ישראל בפני האוכלוסייה הכבושה.
   רק יש בעיה עם כל הקונצפט. ישראל פועלת בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי, לפיו כל ההתנחלויות בשטחים הכבושים אינן חוקיות וכל הפעילות הפוגעת באוכלוסייה הכבושה, שאינן למטרות ביטחוניות מובהקות, אינן חוקיות. מסתבר שלישראל יש משפטנים מבריקים, שמצאו דרכים לתת כסות חוקית להפרות השיטתיות של החוק הבינלאומי. כל זאת בגיבוי ארה"ב שלא מאפשרת לקהילה הבינלאומית למנוע מישראל את הפעילות הנפשעת הזאת.
   גורלה של חאן אל אחמר נגזר. לא יועילו מחאות של אזרחים ישראלים ובינלאומיים. לא יעזרו מחאות של מדינות כמו צרפת, בריטניה, גרמניה ואחרות. כל עוד ארה"ב לא מתנגדת אין מי שיעצור את הפשע המתוכנן. מה שנותר לעשות, הוא להמשיך למחות ולבוא לשם כדי לבטא סולידריות עם הקורבנות והתנגדות לפשע המתוכנן.      

יום שני, 8 באוקטובר 2018

617 - נוהל אלמנת קש בחברון


   בחול המועד סוכות, 25-26.9.18, הייתה עלייה רגל ל"קבר" של עתניאל בן קנז בחברון. חיילי צה"ל קיימו נוהל אלמנת קש, כלומר הפכו את גג ביתה של ס. ג. לעמדת אבטחת המבקרים. החיילים השתינו על הגג והשאירו בקבוקים מלאי שתן. זרקו פסולת לתוך מיכל המים המוצב על הגג. בן משפחה שעלה בריצה במדרגות הבית כמעט ונורה בידי חייל שנבהל מהמפגש עמו. בקצור, פגעו במשפחה פלסטינית שכל חטאה, שהבית שלה בדרך ל"קבר" של בן קנז. והיום המשפחה צריכה להכשיר את מיכל המים לשימוש מחדש, ואין לה את הכסף הדרוש לכך.

יום שני, 1 באוקטובר 2018

616 - מתנחלים חיבלו בעצי זית


   ביום שלישי, 25.9.18, גילו חקלאים מהכפר א-טוואני (בדרום הר חברון), שבלילה חובלו שישה עצי זית.
   מעשה החבלה הוא עניין שבשגרה. בספטמבר מתנחלים מהמאחז הבלתי מורשה, חוות מעון, חיבלו ב-23 עצי זית מניבים.  

יום שני, 24 בספטמבר 2018

615 - צה"ל עקר צינורות מים של פלסטינים


   ביום ראשון, 16.9.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני ברדלה (בצפון בקעת הירדן הכבושה) ועקרו צינורות מים שהובילו מים מבאר מקומית לכפר ולשדותיו.
   בשנים האחרונות, באופן חד צדדי, מקורות הפחיתה את מכסת המים לברדלה. היום הכפר מקבל פחות מחצי מהמכסה שהוסכם עליה, בזמן חפירת הבארות של מקורות בכפר (בשנות השבעים).

יום שני, 17 בספטמבר 2018

614 - רימוני גז על תלמידים בחברון


   מאז תחילת שנת הלימודים היו התנגשויות בין חיילים לתלמידי בתי ספר יסודי פלסטינים בחברון, בדרכם ללימודים. כך למשל ביום שני 10.9.18, שלושה ילדים זרקו אבנים לעבר מחסום קטון. חיילים הגיבו בזריקת 19 רימוני גז וחמישה רימוני הלם לעבר ילדים שהיו בדרכם לבית ספרם (בית הספר הציבורי לבנים בחברון ובית הספר לבנים של אונר"א). באותו זמן, חיילים עכבו את מנהל בית הספר הציבורי לבנים במחסום סליימה. לאחר חצי שעה שיחררוהו. בכניסה לבית הספר הציבורי לבנים חיילים הכו ופצעו מורה, כאשר מורים ניסו למנוע את פלישתם לחצר בית הספר.

יום שני, 10 בספטמבר 2018


               איך עושים קרימינליזציה של הקורבן                  
                                                 מאת: עמוס גבירץ
   מדהים לראות איך עובד התהליך של קרימניליזציה של הקורבן. מעניין לבחון את זה דרך המקרה של הבדואים בנגב ומקרהו של שייח סייח מאל עראקיב.
   במשך מאות ואולי אלפי שנים חיו הבדואים בנגב. בגלל תנאי המדבר, התפתח אורח חיים של חברה נוודית ומאוחר יותר, סמי נוודית. יש מקומות קבע בהם נמצאים על אדמותיהם בתקופת הגשמים ויש נדודים של חלק מהמשפחה או כולה בתקופת היובש לחפש מרעה לצאן. ככל הידוע לי אף אחד מהשליטים של הארץ לאורך ההיסטוריה הידועה לנו, לא הפריע לבדואים לקיים את אורח החיים המיוחד שלהם. לא כך הדבר כאשר מדובר בישראל.
   במלחמת העצמאות גורשו רוב הבדואים מהארץ. הגירושים נמשכו גם לאחר הפסקת האש, עד ל-1959. בשנות החמישים רוכזו רוב הבדואים שנותרו בארץ באזור הסייג, הנמצא דרומית לגדה המערבית. המדינה סירבה להכיר בישובי הבדואים שהיו שם עוד לפני קום המדינה. בנוסף, לכפרים אותם יצרה כאשר העבירה שבטים לאזור הסייג – תוך גזלת אדמותיהם - סירבה לתת סטאטוס חוקי. רוב מרחבי הנגב ששימשו למרעה הופקעו ונחסמו בפני הבדואים. מסוף שנות השישים החלה מדיניות לריכוז כל הבדואים בנגב לעיירות. במילים אחרות, ישראל היא השליט הראשון שפגע אנושות בקיום ובאורח החיים המיוחד של הבדואים בנגב.
   כמו כל חברה גם אנחנו הישראלים, מספרים לעצמנו, שאנחנו הטובים ואויבינו הרעים. מה עושים כאשר לפי כל קריטריון מה שעשו ועושים לבדואים הוא נפשע, כך שאנחנו הרעים והם הקורבנות? יוצרים מצג חוקי וסיפור, ההופכים את האוכלוסייה המקורית של הנגב לפושעת, כאשר היא מנסה לשמור על רכושה הקרקעי ועל אורח חייה. אני קורא לזה, קרימינליזציה של הקורבן.
   לאחר קום המדינה הטילו ממשל צבאי על כל האזרחים הערבים שנותרו בארץ. זה הגביל את יכולת הנדודים העונתיים עם הצאן. בנוסף שטחים נרחבים בנגב הופקעו והועברו לבעלות המדינה בעזרת חוקים שונים ומשונים ונחסמו למרעה.         
   בהבדל משליטים קודמים של הארץ, ממשלת ישראל מסרבת להכיר בבעלות מסורתית של בדואים על אדמותיהם. מכירים רק בבעלות הרשומה בטאבו העותומאני. הרוב המוחלט של הבדואים לא רשמו את בעלותם על אדמותיהם בטאבו. הם סמכו על הבעלות המסורתית. אז יצרו סיפר בבית המשפט הישראלי שהבדואים הם נוודים ולא סמי נוודים, וככאלה אין להם זיקה אל הקרקע. בעזרת זה יצרו תקדימים שלא מכירים בבעלות מסורתית של בדואים על אדמותיהם. רק אם יוכיחו שישבו על הקרקע ברצף מאז 1858 – כאשר העותומאנים חוקקו את חוק הקרקעות – זכות הישיבה שלהם בקרקע תוכר. אז כל בדואי המתעקש לשמור בידיו את אדמותיו הופך לפושע. איך זה מתיישב עם העובדה שהתנועה הציונית קנתה אדמות מבדואים בנגב לפני קום המדינה, לפי הבעלות המסורתית?!
   בנוסף לאי-ההכרה בכפריהם, בעזרת חוקי התכנון והבנייה, הכריזו על רוב אדמות אזור הסייג כאדמות חקלאיות האסורות בבנייה. כך יצרו מצב, שכל בדואי המקיים את זכות האדם לקורת גג בכפרו, נהפך לעבריין! אז עד היום ממשיכים ליצור פליטי פנים כאשר דוחקים את הבדואים מכפריהם לעיירות. רק שם הם חדלים להיות פושעים.
   בפושעים צריך להילחם. אז הקימו את יחידת יואב במשטרה וזאת עוסקת באכיפת החוק על האוכלוסייה "הפושעת", שכל חטאה היותם בדואים במדינת היהודים.
   למרות שסוגיית הבעלות של שייח סייח על הקרקע ממתינה להכרעה בבית המשפט, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ששייח סייח מאל עראקיב הוא פושע הראוי לעשרה חודשי מאסר. פשעו: מסרב לקבל את רוע הגזרה של שוד אדמותיו והרס כפרו בידי מדינת ישראל. הוא מתעקש לחיות על אדמתו ולשמור על אורח חייו המסורתי. זה הופך אותו לפושע במדינת ישראל.

יום שני, 3 בספטמבר 2018

613 - הריסת בית בדואים בנגב


   ביום חמישי, 30.8.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לכפר אז זרנוג (ליד אבו תלול) והרסו בית.

613 - צה"ל החרים ניידת לטיפול רפואי


   ב-13.8.18, צה"ל החרים ניידת לטיפול רפואי שפעלה בכפרים פלסטינים בדרום הר חברון, כששהתה בכפר חירבת א-דוקייקה (ליד הקו הירוק), בטענה שנכנסה לשטח אש.

יום שני, 27 באוגוסט 2018

612 - בדואי בנגב אולץ להרוס את ביתו


   השבוע נאלץ בדואי בנגב להרוס את ביתו, שבנה לקראת נישואיו, תחת האיום שאם לא יהרוס, יהרסו לו, והוא יאלץ לשלם את עלות ההריסה.

612 - צה"ל חסם את דרך הכניסה לשכונה פלסטינית


   קבוצה של בתים בודדים (שכונה בשם שושחלה), השייכת לאל חאדר, ממוקמת בקרבת ההתנחלות נווה דניאל. לפני כחודשיים נחסמה דרך הגישה לשכונה, בטענה של סכנה בטיחותית. כתוצאה מכך התושבים נאלצים ללכת קרוב לשני ק"מ מהכביש לבתיהם. כל הפניות למנהל האזרחי שיאפשר לנוע בדרך המובילה לשכונה, נענו בשלילה...

יום שני, 20 באוגוסט 2018

611 - שוב הרסו את אל עראקיב


   ביום חמישי, 16.8.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו שוב את אל עראקיב. שלושה תושבים עוכבו לחקירה ושוחררו מאוחר יותר.

611 - מתנחלים עשו פיגועי נקמה בפלסטינים ורכושם


   בליל חמישי, 16.8.18, הייתה תאונה בצומת ג'ת (מערבית משכם) בה נהרגה מתנחלת. צה"ל חסם את דרכי הגישה של שכם דבר שיצר פקק בכביש. מתנחלים החלו לתקוף רכבים פלסטינים שעמדו בכביש שכם רמאללה בגלל המחסומים. באותו לילה מתנחלים מיצהר תקפו מחצבה (בין עסירה קבליה לעוריף) ושרפו מחפר; חבריהם (מתנחלים) תקפו בתים בג'לוד; ואחרים (מתנחלים) גרמו נזק לעצי זית בלובן א-שרקיה.

יום שני, 13 באוגוסט 2018

610 - בדואים בנגב אולצו להרוס את בתיהם


השבוע ידוע לי על שלוש הריסות עצמיות! במילים אחרות, בדואים נאלצו להרוס את בתיהם תחת האיום, שאם לא יהרסו את בתיהם בעצמם, המדינה תעשה זאת, והם יישאו בעלות ההריסה. כרגיל הם אינם רוצים בפרסום.

610 - עוד דרך של מתנחל לגרש פלסטיני משטחי מרעה


ביום שישי, 10.8.18, פלסטיני מהכפר ג'וואיא שבדרום הר חברון, רעה את צאנו. מתנחל מחוות מעון קרא לצבא ולמשטרה וטען שהרועה פלש לאדמתו. הרועה עוקב וצאנו ברח חזרה לביתו. אנשי המנהל האזרחי שהוזעקו למקום, קבעו שמדובר באדמת מדינה. אז שוחרר הרועה.  

יום שישי, 3 באוגוסט 2018

609 - צה"ל מבצע גירושים זמניים של פלסטינים בבקעת הירדן


   צה"ל ממשיך בתרגילי הטרנספר שלו נגד קהילות חלשות בבקעת הירדן הכבושה.
   ארבע משפחות פלסטיניות החיות בירזה, מזרחית-דרומית לתייאסיר, קיבלו צו הרחקה זמני מבתיהם לשלושה לילות, בגלל אימונים של צה"ל באזורם. בתאריכים: 6.8.18, 9.8 ו-  14.8. הם צוו לפנות את השטח (מקום מגוריהם) באותם ימים מהשעה 16.00 עד 6.00 בבוקר שלמחרת. בקיצור, לבלות את הלילה מחוץ לביתם.

יום חמישי, 26 ביולי 2018

608 - משט לא-אלים לעזה


   חמישים פעילי שלום בינלאומיים מקיימים משט מחאה לא-אלים, נגד הסגר שמטילה ישראל על עזה. הם אמורים להגיע ביום ראשון או שני (29-30.7.18), בשלוש ספינות עמוסות בציוד רפואי.
   מניסיון העבר אני חושש, ששוב ישראל תשלח את חיל הים שלה לפעולת מלחמה חד צדדית נגד אזרחים לא-אלימים. יחטפו אותם מהמים הבינלאומיים ויגררום לנמל אשדוד, שם יאשימו אותם בכניסה לא חוקית לישראל...

יום שני, 23 ביולי 2018


                                             פשע מלחמה מתוכנן
                                                      מאת: עמוס גבירץ
   ממשלת ישראל מתכננת להרוס את הכפר חאן אל אחמר, ליד ההתנחלות כפר אדומים. מדובר בפעולת מלחמה חד צדדית של צבא נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. מנוגד לאתיקה של לחימה ולחוק הבינלאומי. זה מעשה שלפי אמנת ז'נבה הרביעית מוגדר כפשע מלחמה. מדובר בפעולה שאין לה קשר עם ביטחון ישראל. כל כולה נעשית לשם הגשמתה של תכנית פוליטית לריקון האזור מתושביו הבדואים כדי לבנות רצף התנחלותי אשר יפריד בין דרום הגדה המערבית לצפונה. בכך מקוים המתכננים, לפגוע באפשרות שלום, שיושג בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. מתכננים לשלוח חיילים למשימה שאם יבצעוה, יהפכו לפושעי מלחמה. אם יסרבו לבצע, הרי שיועמדו לדין בעוון סירוב פקודה.
   מדובר בבדואים משבט הג'הלין, שב-1951 – לא בהקשר של מלחמה, שנגמרה בהסכמי הפסקת האש מ-1949 – גורשו מאדמותיהם שבנגב. הם התיישבו במקום בו הם יושבים היום. עכשיו, בעקבות דרישה של תושבים מכפר אדומים ועמותת רגבים, הוציאו צווי הריסה לכל בתי הכפר וצה"ל מתכנן לגרש – לא בסערת הקרב - את כל תושבי חאן אל אחמר למקום סמוך למזבלה של אבו דיס. לפי חוות דעת של מומחי סביבה, אסור לבני אדם לשהות במקום האמור. הרכב מאוד בעייתי של שופטי בג"ץ בראשות השופט (המתנחל) נועם סולברג, יעל וילנר (לה יש אח ואחות בהתנחלות כפר אדומים) וענת ברון, אישר את הריסת הכפר.
 לכאורה, מתגייסים צעירי המדינה כדי להגן על המולדת. והנה מסתבר ששוב ושוב ממשלת ישראל שולחת את צה"ל לבצע מדיניות שאין לה דבר וחצי דבר עם ביטחון ישראל. זאת מדיניות שכל מטרתה לספח שטחים כבושים לישראל. הבעיה היא שלשם ביצוע מדיניות זאת חייבים חיילי צה"ל לפעול בניגוד לאתיקה של צבא ומלחמה, בניגוד לחוק הבינלאומי ובניגוד לאמנות זכויות האדם. הם נשלחים לנהל מלחמה חד צדדית של צבא נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. זה מתבטא במספר תחומים: בשוד האדמות הנעשה בצורות שונות: הפקעת אדמות, הכרזה על אדמות כאדמות מדינה, הכרזה על שמורות טבע, הכרזה על אתרים ארכיאולוגים, הכרזה על שטחי אש ומאפשרים למתנחלים לגרש פלסטינים מאדמותיהם ולהשתלט עליהן; הריסת בתים: אחוז מאוד גבוהה של הריסות בתים נעשה בטענה שנבנו שלא כחוק – זאת לאחר שיצרו מצב שלא ניתן לפלסטינים לבנות כחוק, הורסים בנקמה על פעולות טרור; עזרה בהקמת התנחלויות, שמירה עליהן והרחבתן בטיעוני ביטחון; גירוש פלסטינים מכפריהם ואדמותיהם; הריסת רכוש או החרמתו; שוד המים ומחצבים – 80% ממימי הגדה הולכים לשימושם של 400,000 מתנחלים, בעוד 2,700,000 פלסטינים מקבלים 20% מהמים. כל אלה פעולות שאין להן דבר וחצי דבר עם ביטחון ישראל. הן נעשות במטרה לדחוק את הפלסטינים מארצם ולספחה לישראל.
   כדי לתת הכשר למלחמה החד צדדית הזאת נגד אוכלוסייה האזרחית, יצרו מצג "חוקי" שבשם אכיפתו, מבצעים את פשעי המלחמה האלה. זה מצג חוקי, שפעמים רבות עומד בניגוד לחוק הבינלאומי. חשוב לציין, שבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, קבע בחוות הדעת המייעצת מ-2004, שאמנת ז'נבה הרביעית חלה על הגדה המערבית, שכל ההתנחלויות הוקמו בניגוד לחוק ולכן לא חוקי להגן עליהן.
   פעילות הביטחון של צה"ל בשטחים הכבושים נובעת מהצורך לדכא את ההתנגדות הפלסטינית לדחיקתם מארצם וכדי להגן על אזרחי ישראל מפני פעולות הנקם שלהם על מה שצה"ל והמתנחלים מעוללים להם.  
   ממשלת ישראל מתכוונת שוב לשלוח את צה"ל לבצע פעולת מלחמה חד צדדית נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן, שכל פשעה, היותם בדואים תחת הכיבוש הישראלי.    
   

607 - עקירת עצי זית


   ביום שלישי 17.7.18 כוחות ישראלים עקרו 100 עצי זית צעירים השייכים לחקלאי מהכפר הפלסטיני דיר בלוט. נראה שזה נעשה במטרה להרחיב את ההתנחלות הסמוכה לשם.

יום שני, 16 ביולי 2018

606 - הריסת בתי בדואים בנגב

ביום חמישי 12.7.18, הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בשוטרים והרסו ברהט קיוסק פלאפל. בוואדי אל נעם, דרומית לבאר שבע, הרסו בית.
ביום רביעי 11.7, תחת האיום שיהרסו לו את ביתו והוא ישלם את עלות ההריסה, הרס בדואי את ביתו.

606 - צה"ל החרים כיתות בית ספר


   לקראת שנת הלימודים החדשה הציבו בחאלת א-דבאע, שבדרום הר חברון, שני קרוונים להרחבת בית הספר. ביום רביעי 11.7.18, באו חיילי צה"ל להחרימם. המקומיים הראו לחיילים צוו בית משפט המורה לעצור את ההחרמה. בכל זאת הקרוונים הוחרמו.
   לאחר מכן עברו חיילים לדרך מכיוון שעב אל בטם למסאפר יאטה והציבו שלוש חסימות על הכביש שמונעות את הגישה לשלושה כפרים: פחית, תבאן וחלאווה.

יום שני, 9 ביולי 2018

605 - הריסת בתי פלסטינים בגדה המערבית


   בימים שני עד חמישי, 2-5.7.18, כוחות הביטחון הרסו בתים במספר ישובים פלסטינים בגדה המערבית. הם הרסו באום טובא וראס אל עמוד המסופחות לירושלים; בבתיר, ליד בית לחם; באל פרסייה, שבצפון בקעת הירדן, הרסו מיכל מים גדול, ששירת 148 בני אדם; בסוסיה בדרום הר חברון; במופקרה, בדרום הר חברון, הרסו רפת; ובחיזמא, ליד ירושלים.
   ההריסה הגדולה ביותר הייתה בכפר הבדואי אבו נוואר, מזרחית לירושלים, שם הרסו 19 מבנים מתוכם תשעה מבני מגורים.

יום שני, 2 ביולי 2018

604 - צה"ל פינה באופן זמני פלסטינים בבקעת הירדן


   לפני כמה ימים סיפרתי לכם על תושבי חומסה שגורשו בתחילת יוני (5-6 ביוני) מבתיהם לצורך אימון צבאי. אתמול והיום (26-27.6.18) הם גורשו שוב, נזרקו בלב המדבר בשמש של מעל 40 מעלות , ללא טיפת צל, על ילדיהם וטפם- כל יום מ-6.00 בבוקר עד 20.00 בערב. זה הגירוש הרביעי בחודשים האחרונים, שמטרתם טיהור התושבים החוקיים של האזור והנחלתו למתנחלים היהודים. כפי שהתבטא בכיר בצה"ל - במקום שחיילים צועדים לא גדלה יבלית".
   דוניה אבו אל-כבאש, בת 34, נשואה ואם לשבעה, מסרה בעדותה ב-13.5.18:
"
בכל פעם שפינו אותנו, החיילים נסעו מאחורינו והובילו אותנו כאילו היינו כבשים, בלי טיפת אנושיות או חמלה. מיהרנו עד כדי כך ששכחנו לקחת איתנו אוכל ושתייה. אני אמא לשבעה ילדים קטנים. יש לי ילד עם תסמונת דאון ותינוק בן פחות מחודש. בחוץ לפעמים קר מאוד או חם מאוד, מה אנחנו אמורים לעשות? בפעמיים הראשונות שגירשו אותנו השנה נשארנו ככה, בחוץ, באוויר הפתוח, מהשעה 6:00 בבוקר ועד אחר הצהריים. באחת הפעמים קיבלנו מהסהר האדום שני אוהלים וזה הקל עלינו קצת. אבל הלב היה כבד מדאגה לבתים ולרכוש שהשארנו מאחור. שמענו ירי וזה היה מפחיד מאוד. הילדים היו מבועתים ורעדו מפחד. הרגשנו שעבר נצח עד שהרשו לנו לחזור.
   בפינוי של ה-8.5.18 החיילים זרזו אותנו בצעקות ולא אפשרו לנו לקחת איתנו אוהל שרצינו להביא וגם לא שום דבר אחר. יצאנו בריצה כי החיילים הפחידו אותנו ואמרו לנו שתכף מתחילים לירות. ראינו את החיילים מסיירים באזור ושמענו את הירי. זה נשמע כאילו יש מלחמה. בכל אחד מהפינויים הקודמים חזרנו לאוהלים שלנו מותשים, וכל אחד התחיל לבדוק את הבית שלו והחפצים שלו ולספור את הכבשים. הדבר שהכי מפחיד אותנו הוא הסכנה שפצצות נפלו קרוב אלינו ולא התפוצצו, ולכן אנחנו בודקים ביסודיות בכל מקום.
   בכל פעם שחזרנו הביתה אחרי פינוי, האוהלים שלנו לא נראו כמו מקום שגרים בו בני אדם. הכול היה הרוס. החפצים מפוזרים, המזרונים זרוקים על הרצפה. הילדים הקטנים תמיד כל-כך מותשים כשאנחנו חוזרים, שהם פשוט נשכבים בתוך הבלגאן על הרצפה ונרדמים מיד. הטלאים הקטנים, שאנחנו לא יכולים לקחת איתנו כשמפנים אותנו, נמצאים בסכנה כי הם עדיין יונקים ונשארים שעות בלי אוכל או שתייה. אנחנו לא יודעים מה לעשות. הם רוצים לגרש אותנו מכאן אבל אין לנו לאן ללכת. אנחנו כל הזמן עוברים ממקום למקום. רוצים לגדוע את מקור הפרנסה שלנו ולהתעמר בנו כדי שנעזוב, עד שלא יישאר אף אחד באזור הזה".