יום שני, 18 ביוני 2018

602 - מתנחלים חיבלו בגידולי חקלאות של פלסטיני בשבת


                  
   יש מתנחלים, שעבורם חבלה בגידולים חקלאיים של פלסטינים דוחה שבת.
   בשבת, 9.6.18, בשעה 18.30, כ-25 מתנחלים שהגיעו מהמאחז עדי עד, חיבלו בעשרות עצי זית צעירים וחיבלו בירקות של פלסטיני מהכפר תורמוס עיא. חיילים שהיו במקום לא מנעו את המעשה. רק כאשר הגיעו שוטרים למקום המתנחלים הסתלקו מהשדה.

יום שישי, 15 ביוני 2018


                                       תג מחיר ממשלתי
                            מאת: עמוס גבירץ    
   זה נראה כמו דפוס התנהגות קבוע. כמו לקראת פינוי המאחז הלא מורשה עמונה, אז הרסו 11 בתים בקלנסווה, ו-14 בתים באום אל חיראן - שם נהרגו יעקב אבו אלקיעאן והשוטר ארז לוי - גם הפעם מתכננת הממשלה פעולות הריסה גדולות של בתי פלסטינים, כדי לרצות את הימין הקנאי על מילוי צוו בית משפט ופינוי המאחז נתיב האבות, מאדמות פרטיות של פלסטינים, עליהן הוקם באופן לא חוקי.
   מי שמנסה להיכנס לעומקה של תופעת תג מחיר, מגלה שרוב הפגיעות בפלסטינים, שהם עושים, באות בעקבות המקרים המעטים בהם שלטונות הכיבוש אוכפים עליהם את החוק. מה שלא מפתיע הוא האחוז הנמוך של תפיסת הפושעים, שמבצעים את פעולות תג מחיר. מדוע לתפוס אנשים המבצעים דברים שבסתר ליבה הממשלה רוצה בהם?! הרי צה"ל גוזל את רוב האדמות מהפלסטינים בשטחים הכבושים; הרי צה"ל הורס כל הזמן בתי פלסטינים; הרי צה"ל מגרש כפרים שלמים ממקומם; הרי צה"ל, בעזרת מקורות, שודד מהפלסטינים כמעט את כל מימיהם; הרי צה"ל הורס בורות לאגירת מי גשמים; הרי צה"ל מחרים כלים חקלאיים ואחרים מפלסטינים. לעומת מעשי צה"ל כנגד הפלסטינים, מעשי תג מחיר של מתנחלים בטלים בשישים!
   פעולות תג מחיר אינן נעשות בסערת רגשות. זה מתוכנן ושיטתי. אנחנו רואים איך לאחר פיגועי טרור בזמן השבעה לנרצחים, תמיד באה דרישה לנקמה בפלסטינים בצורת תוספת בניית התנחלויות.
   אחרי שכל התרגילים לא צלחו והממשלה נאלצה לקיים את פסיקת בג"ץ ולפנות את המאחז הלא מורשה עמונה, באה פעולת נקם בערבים אזרחי ישראל. היא שלחה את סוכניה להרוס 11 בתים בקלנסווה ו-14 בתים באום אל חיראן, עוד לפני שהרסו את עמונה. ההריסה בקלנסווה עברה ללא קורבנות, אבל גרמה לכעס רב אצל אזרחי ישראל הפלסטינים ובקהילת זכויות האדם של ישראל. באום אל חיראן נכנסו כוחות משטרה, כמו במבצע צבאי, עוד בחשיכה, במטרה לגרום פרובוקציה דומה. כל זה במטרה להראות לאנשי הימין הקנאי, שגם בערבים פוגעים. התוצאה היתה נוראית, כאשר שני בני אדם שילמו בחייהם. במקרה הזה הממשלה ביצעה פעולות תג מחיר לפני שביצעו את פינוי עמונה.
   עכשיו מכינים שוב פעולות תג מחיר ממשלתיות. הפעם הקורבנות המתוכננים שידועים לנו, הם שני כפרי רועים בגדה המערבית. חאן אל אחמאר באזור E1 וסוסיה בדרום הר חברון. בשני המקומות בג"ץ – שמיישר קוו עם הממשלה ורוחה - אישר להרוס. בחאן אל אחמר את כל בתי הכפר ובסוסיה שבעה בתים. אני מאוד מקווה שהם לא מכינים פעולות נוספות של תג מחיר ממשלתיות.
   את שודדי הקרקעות היהודים הממשלה מפצה בסכומי עתק ומקומות חלופיים, תוך שממשיכים להפר את החוק הבינלאומי. את קורבנות תג המחיר הממשלתי לא יפצו ובמקרה "הטוב" מוצע להם מקום חלופי בו ייחנקו מבחינה קיומית. צריך לזכור, העברה בכפייה של אוכלוסייה כבושה, נחשב לפשע מלחמה, לפי החוק הבינלאומי.
   ממשלת ישראל חושבת שהיא צריכה לפייס את הציונים הקנאים, כאשר היא נאלצת לפעול לפי החוק. אז פועלים ברוח הסיסמה האנטישמית שהועלתה בזמן שלטון הצאר ברוסיה: "הכה ביהודים והצל את רוסיה"! אחד מהלקחים שעלינו היהודים ללמוד מהתקופה האפלה ההיא, כאשר היהודים היו חסרי מגן, הוא שעלינו לתת מגן לאוכלוסייה חסרת המגן שתחת השלטון הישראלי. אני מאוד מקווה שגם הקהילה הבינלאומית תלמד את אותו הלקח.   

יום שני, 11 ביוני 2018

601 - הריסת בתי בדואים בנגב

ביום חמישי, 7.6.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו שוב את אל עראקיב. הם המשיכו והרסו בית ליד שגב שלום.

601 - הרג לא מוצדק או פיגוע דריסה?


   בתקשורת הישראלית נטען, שראמי צבארנה ניסה פעמיים בשבת 2.6.18, לדרוס חיילים בחברון, לפני שנורה ונהרג.
   לפי מקורות פלסטינים ראמי צבארנה עבד מטעם עיריית חברון עם הבובקט (בולדוזר קטן המייצר רעש רב) שלו, בשכונת ג'אבר, על הציר למערת המכפלה, כשהוא מלווה בפועל נוסף. חיילים ממרחק של עשרה מטר, הורו להם לעצור. המלווה עצר וראמי שלא שמע את ההוראה, המשיך בעבודתו. חיילים ירו עליו והרגוהו. החיילים מנעו מאמבולנס פלסטיני להגיש עזרה ולקחו את גופתו מהמקום. כמו כן, עצרו פלסטיני (עארף ג'אבר) שהחל לצלם את האירוע.  
   ביום שישי, 8.6, חיילים נכנסו לביתו של עארף והכו אותו ואת אשתו. הוא נלקח לבית חולים. לצערי זה מחזק אצלי את האמונה שהגרסה הפלסטינית היא הנכונה.

יום ראשון, 10 ביוני 2018


                               הייתכן שעבריינים יהיו שופטים?!
                                                     מאת: עמוס גבירץ
   בואו נחשוב על מדינה שממנה עבריין להיות שופט בבית המשפט שלה. כמובן שמערכת המשפט של אותה מדינה תאבד את אמון הציבור.
   לפי אמנת ז'נבה הרביעית – המהווה חלק מהמשפט הבינלאומי – העברת אוכלוסיה של המדינה הכובשת לשטחים כבושים, אינה חוקית. להבנתי, מזה נובע שכל ההתנחלויות שהקימה ישראל בשטחים שנכבשו ב-1967 אינן חוקיות וכל המתנחלים עבריינים.
   ישראל החליטה להתעלם מההגבלות שמטיל החוק הבינלאומי על הקמת התנחלויות בשטחים הכבושים והנובע מכך. כאשר נדרש בית המשפט העליון של ישראל לפסוק בשאלת חוקיותן של ההתנחלויות, הוא סירב לדון בכך, בטענה – בעיני מאוד מוזרה - שמדובר במדיניות כוללת של הממשלה ואין לו מעמד לדון בכך. ואני לתומי חשבתי שכל פעם שבית המשפט דן בטענות כנגד מעשי הממשלה – הנעשים מתוך מדיניות – הוא עוסק בביקורת של מדיניות הממשלה או במעשים הנובעים ממנה.
   בחוות הדעת המייעצת מ-2004 קבע בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, בין השאר, שאמנת ז'נבה הרביעית חלה על הגדה המערבית ושכל ההתנחלויות אינן חוקיות. להבנתי, מזה נובע, שכל אלה שהתנחלו מרצונם בשטחים הכבושים הם עבריינים. האו"ם אימץ את ההחלטה האמורה בעצרת הכללית (20.7.2004), וכן במועצת הביטחון של האו"ם (החלטה 2334 מ-23.12.2016).
   ישראל ממשיכה להתעלם מחוות הדעת האמורה ומאישורה באו"ם. היא יכולה לעשות זאת כל עוד יש לה גיבוי מארה"ב.
   כחלק מההתעלמות, היא מינתה שופטים לבתי המשפט שלה, שאני חושש, שלפי החוק הבינלאומי הם עבריינים. המפורסם ביניהם הוא שופט בית המשפט העליון של ישראל נועם סולברג.
   מן ההגינות היה, ששופטים החיים בהתנחלויות, או קשורים אליהן, יימנעו מלעסוק בנושאים הנוגעים לשטחים הכבושים. לצערי לא כך הדבר. רק בזמן האחרון (24.5.2018), אישר בית המשפט העליון להרוס את כל בתי הכפר חאן אל אחמר, כאשר השופט נועם סולברג ישב בראש ההרכב שדן בעתירה של תושבי חאן אל אחמר למנוע את הריסת כפרם, ומנגד של מתנחלים מכפר אדומים הסמוך, שדרשו להרוס את כל בתי הכפר הבדואי השכן.
   האם אין כאן מצב אבסורדי וחמור בו אנשים שלהבנתי הם עבריינים לפי החוק הבינלאומי, פונים לשופטים שלהבנתי לפי אותו חוק גם הם עבריינים, כדי שאלה יורו למדינה להעביר בכפייה אוכלוסייה כבושה! האם אין זה פשע מלחמה כשלעצמו?! האם לא נשלם על כך מחיר?

יום שני, 4 ביוני 2018

600 - מתנחלים פלשו עם צאנם לשדות פלסטינים


       
   רועי צאן פלסטינים שוכרים קרקעות מפלסטינים מהכפר א-טיבה ליד ההתנחלות רימונים. הם מגדלים תבואות חורף כדי להזין את צאנם. ב-15.12.17 ע' זרע 370 דונם תבואות. הפלסטינים דיווחו לפעילי זכויות אדם ישראלים שבערך כל יומיים מתנחלים מהמאחז מעלה שלמה, הנמצא בין רימונים לכוכב השחר, נהגו לרעות את צאנם בשדות של הפלסטינים. לדוגמה ב-22.1.18, ע' התקשר ודיווח שמתנחלים רעו בשדותיו. באותו יום מתנחלים תקפו משפחת רועים ופצעו נער בראשו. המשפחה נאלצה להעתיק את אוהלה למקום אחר.
   ע' ופעילים ישראלים ניסו להזעיק את המשטרה מספר פעמים ללא הועיל. כשהגיעה עונת הקציר הסתבר  שרוב יבולי השדות של ע' נאכלו. מה שנשאר לא היה כדאי לקצור. ההפסד הכספי של ע' מוערך ב-30,000 שח'.

יום שני, 28 במאי 2018

599 - חיילים ירו רימוני גז לעבר בתי ספר בחברון


    ביום חמישי, 17.5.18, ילדים פלסטינים שהיו בדרכם לבית ספרם בחברון, זרקו אבנים לעבר מחסום סליימה. חצי שעה מאוחר יותר ובמשך כשעתיים חיילים ירו 10 רימוני גז ומספר רימוני הלם לעבר החצרות של שני בתי ספר יסודיים בקרבת מקום. מספר ילדים ומורים נפגעו משאיפת הגז. שני מתנדבים בינלאומיים שצילמו את האירוע עוקבו לזמן מה במחסום סליימה.

יום שני, 21 במאי 2018

598 - צה"ל פוגע ברועים פלסטינים בבקעת הירדן


   צה"ל ממשיך לפגוע ברועים פלסטינים בבקעת הירדן הכבושה, בניסיון לסלקם משדות המרעה שלהם.
   ביום שלישי הגיעו חיילי צה"ל לעין אל חילווה, ליד ההתנחלות משכיות, ועצרו רועה בתוך ביתו. לאחר שעתיים זרקו אותו בשטח מרחק כמה קילומטרים מביתו. פעילי זכויות אדם ישראליים מצאוהו והחזירו אותו לביתו. בהמשך היום חיילי צה"ל עיכבו שני רועים פלסטינים באזור אל חמה ושיחררום לאחר זמן קצר.

יום שני, 14 במאי 2018

597 - מתנחלים פלשו לאדמת פלסטינים


   ביום חמישי 3.5.18, מתנחלים מעלי זהב פלשו לשטח (כעשרה דונמים) של חקלאים פלסטינים מכפר א-דיק ועקרו מספר עצי זית ותאנים, כאשר פרצו דרך להרחבת ההתנחלות.
   מדובר באזור בו הוכרזו אדמות מדינה ב-1981. האדמות האמורות לא נכללו בהכרזה ההיא. עכשיו מסתבר שב-2012, שינו את גבולות ההכרזה, מבלי שהודיעו על כך לנפגעים. יש לציין שהעבודות האלה נעשות לפי תכנית שלא אושרה. הקמת התנחלויות בשטחים הכבושים נוגדת את החוק הבינלאומי, אותו ישראל מפרה. כאן מפרים גם את החוק הישראלי.

יום ראשון, 13 במאי 2018


                                    מדוע חדלתי להיות ציוני
                                                        מאת: עמוס גבירץ
   נקודת השבר שלי ביחס לציונות היתה בתחילת 1997. צה"ל הרס את בתיהם ופינה תושבים בדואים-פלסטינים משבט הג'הלין, כדי להרחיב את ההתנחלות מעלה אדומים. זה היה בתקופת תהליך אוסלו. בזמן שרובנו היינו באשליה שישראל פנתה לדרך השלום, היא ניצלה את חוסר תשומת הלב לעשות את הדבר העומד בבסיס הקונפליקט הציוני ערבי-פלסטיני. היא גירשה בני אדם מבתיהם ואדמתם, בגלל היותם פלסטינים, על מנת להושיב במקומם בני אדם, בגלל היותם יהודים. השתתפתי במאבק נגד הפשע הזה, עוד בתקופת ממשלת העבודה. את הפינוי עשתה ממשלת נתניהו הראשונה.
   כל פעם שאני מגיע לאל עראקיב, שם ממשלת ישראל הרסה את הכפר למעלה מ-120 פעם, על מנת לנטוע יער על חורבותיו, אני מקבל חיזוק לעמדתי האנטי ציונית.
   כל פעם שאני מגיע לאום אל חירן, שם ממשלת ישראל עוסקת בגירוש בני אדם מבתיהם וכפרם, כי הם בדואים, על מנת לישב בני אדם אחרים, כי הם יהודים, אני מקבל חיזוק לעמדה האנטי ציונית שפיתחתי. ולחרדתי יש תוכניות לעשות את אותו דבר לעוד כפרי בדואים בנגב. כך גם בשטחים הכבושים, אני כל הזמן נחשף למאמצים לגרש פלסטינים, על מנת להרחיב התנחלויות.
   גדלתי בקיבוץ, שהורי היו בין מייסדיו והיו ציונים נלהבים. בשיעורי ההיסטוריה היהודית בבית הספר, שמתי לב למוטיב שחזר על עצמו אינספור פעמים. הנה בני אדם נרדפים, לא בגלל מעשיהם, אלא בגלל היותם יהודים החיים כמיעוט בין עמים אחרים. המסקנה המתבקשת היתה שהיהודים צריכים לחיות במדינה משלהם, היא מדינת ישראל. ואכן עד היום אני מסכים עם הציונים, שהניסיון ההיסטורי של חיי היהודים כמיעוט, נכשל ולכן היהודים צריכים מדינה משלהם.
   הויכוח הראשון, שאני זוכר, שהיה לי עם שאר חברי לכיתה, היה סביב השאלה, איך אנחנו היהודים שסבלנו רדיפות בלתי פוסקות כמיעוט, יכולים לרדוף את המיעוט הערבי שחי בקרבנו. עם השנים ככול שהידע שלי על מה שקורה בארץ ובשטחים הכבושים ביחס לפלסטינים התרחב, השאלה הזאת רק התחדדה.
   זה היה תהליך ארוך וכואב. המעבר מהכרה ציונית להתנגדות לציונות לא היה קל אז ולא קל היום. הרי אינני יכול להתעלם מההיסטוריה הנוראית של עמי. מול זה עומדות השאלות המוסריות והקיומיות. הנה ברגע  שהציונים קיבלו כוח לידיהם, הם מתנהגים באותן דרכים של רודפי היהודים בעבר. ברגע שהכוח בידיהם הם מתעלמים מכל שיקול מוסרי, כאשר הדבר היחיד שיכול למנוע מהם לעשות מעשי פשע נגד המיעוטים והכבושים, זה אם יש מספיק לחץ ואיום עליהם, שמעשיהם יעלו לישראל במחיר שלא תוכל לעמוד בו. היום כל אנטישמי בעולם מקבל צידוק לרדיפת יהודים, מהתנהגותה של ישראל כלפי המיעוט החי בתוכה וכלפי האוכלוסייה החיה תחת הכיבוש הישראלי.
   ויש את הפן הקיומי: היום יותר מבכל מקום אחר בעולם, יש מאמץ אדיר לפגוע בנו ולחסל את קיומנו, בגלל היותנו יהודים, כאן בישראל. והמאמץ הזה לא נובע מאנטישמיות, הוא נובע ממעשיה של ישראל בעבר ובהווה. ישראל במעשיה, הפכה עצמה למקום המסוכן ביותר לקיום היהודי!
   לפעמים אני חושב שפעילות זכויות האדם והשלום שלי, נעשית במטרה שאוכל לחזור ולהיות ציוני.
      

יום שני, 7 במאי 2018

596 - צה"ל הרס בתים בדרום הר חברון


   ביום רביעי, 2.5.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפרי מערות בדרום הר חברון ליום הריסות. הם הרסו שני מבני מגורים ודיר צאן בג'ינבה; באל-מרכז הם הרסו שלשה מבני מגורים, שני דירי צאן, שלשה מיכלי מים והחרימו שלוש מערכות של פנלים סולריים לחשמל; באל-חאלווה הם הרסו שלושה דירי צאן ומחסן; באל-פחית הם הרסו מבנה מגורים עונתי.

יום שני, 30 באפריל 2018

595 - הריסת בתי בדואים בנגב


ביום חמישי, 26.4.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לכפר הבדואי בנגב אש-שהבי, (ליד אבו תלול) והרסו בית. 14 נפשות נותרו ללא קורת גג.
   השבוע שני בדואים נאלצו להרוס את בתיהם, תחת איום שאם לא יהרסו, המדינה תהרוס ותטיל עליהם קנס של 18,000 שח' לכל בית. הקורבנות אסרו עלי לפרסם פרטים מזהים.

595 - צה"ל נלחם בתושבי בקעת הירדן הפלסטינים


   צה"ל ממשיך את מלחמתו בפלסטינים תושבי בקעת הירדן הכבושה.
ביום שלישי, 24.4.18, הורו חיילי צה"ל לחמש משפחות פלסטיניות מחירבת חומסה, שבצפון בקעת הירדן, לצאת מאזור מגוריהם לשמונה שעות (מ-6.00 עד 14.00), בגלל אימונים שצה"ל ערך באזור. הם קיבלו צוו להתפנות גם ב-1.5 וב-8.5, מאותן סיבות.
   ביום רביעי, 25.4.18, חיילי צה"ל עקרו כ-300 עצי זית בברדלה, שבצפון הבקעה.

יום שני, 23 באפריל 2018

לכל הרוג יש שם


   לכל הרוג יש שם. אלה שמות המפגינים בעזה, שנורו למוות בידי חיילי צה"ל במהלך שלושה שבועות מ-30.3.18 עד 20.4:
1. עבד אלקאדר מרדא אלחוואג'רי. 2. נאג'י אבו חג'יר. 3. אמין מנצור אבו מעמר. 4. מחמוד סעדי רחמי. 5. ווחיד נצראללה אבו סמור. 6. מחמד נעים אבו עמרו. 7. אחמד אבראהים עאשור עודה. (ילד). 8. ג'יהאד אחמד פרינה. 9. מוחמד כמאל אל-נג'אר. 10. סארי ווליד אבו עודה. 11. עבד אלפתאח עבד אלנבי. 12. אבראהים צלאח אבו שער. 13. באדר פאיק אלצבארע'. 14. חמדאן אסמאעיל אבו עמשה. 15. ג'יהאד זהיר אבו ג'אמוס. 16. עומר ווחיד סמור. 17. פארס מחמוד אל-רקב. 18. אחמד עומר ערפה. 19. שאדי חמדאן אל-קאשף. 20. מוגאהד נביל מרואן אל-ח'דארי. 21. ת'אר מוחמד רבאע. 22. חוסיין מחמד עדנאן מאדי. (ילד). 23. עלא אל דין יחיא אלזמאלי. 24. מג׳די רמדאן שבאת. 25. חמזה עבדלעל. 26. מחמד סעיד מוסא אלחאג' סאלח. 27. סידקי פרג' אבו עטיווי. 28. איברהים אל ער. 29. אוסמה קדיח. 30. יאסר מרטאג׳י. 31. מרואן עודה קודיח. 32. עבד אל-שיח' אל-שהרעי. 33. אסאלם שאדי מחמוד חרזאללה. 34.עתאמנה אחמד ראשד. 35. מוחמד איבראהים איוב. (ילד). 36. סעדעבד אלמגיד אבו טאהא. 37. אחמד נביל אבו עקל.
   יהי זכרם ברוך!

יום שני, 16 באפריל 2018

במקום אל תגידו לא ידענו


                               עזה מציע לנו לבחור בחיים
                                          מאת: עמוס גבירץ
   האם המאבק הבלתי אלים של העזתים יהווה נקודת מפנה? הישראלים טוענים כל הזמן נגד המאבק הרצחני שארגוני הטרור הפלסטינים מנהלים נגד ישראל. והנה בעזה בחרו לבדוק את האופציה של מאבק לא אלים. זה התחיל ביוזמה פרטית, שהחמאס השתלט עליה. אז נכון זאת לא אי-אלימות מוחלטת. זה מאבק עממי-אזרחי לא חמוש, היכול להחליף את המאבק האלים. כנראה שממשלת ישראל מאוד מפחדת ממאבק כזה. אם זה יצליח, זה ישמוט את טיעוניה הביטחוניים, בדרכה לספח את השטחים הכבושים ויחייב אותה לשנות כיוון, מסיפוח לשלום. אז הם עושים הכול כדי שהמאבק הזה לא יצליח, תוך תעמולה שקרית כאילו המאבק הזה מסכן את ישראל ואת ריבונותה.
   לאכזבתי התגובה הבינלאומית רפה וארה"ב אפילו תומכת בישראל בהרג המפגינים הלא חמושים! וכאן האחריות של המערב המתמודד עם טרור אסלמי. הנה ארגון מוסלמי קיצוני – המזוהה יותר מכול עם המאבק האלים - בודק את האפשרות למעבר ממאבק מזוין למאבק אזרחי לא אלים. במקום לעודד אותו בכך – תוך שזה מעלה את הסיכוי, שגם ארגוני הטרור המוסלמי בעולם יפנו לבדיקת האופציה הזאת -  מאפשרים בעצם לישראל לחסל את האפשרות הזאת עוד בתחילתה!
   בעצם החמאס פתח בפנינו, הישראלים את האופציה להעביר את המאבק בינינו משדה האלימות לשדה אי-האלימות. כולנו זוכרים את אימי הטילים שנורו עלינו בעימותים האחרונים מעזה. כולנו זוכרים בכאב את קורבנותינו מהעימותים האלה. כולנו חרדים שמא בעימות הבא זה יהיה הרבה יותר גרוע. אז ממשלת הימין של ישראל מעדיפה את המאבק האלים, בו היא מאמינה, ישראל תנצח בקלות. לנו אזרחי ישראל עומדת הבחירה בין מלחמת תמיד על סבלותיה וקורבנותיה, לבין מאבק שלא יסכן את חיינו ואת ביטחוננו. צריך להבין, במהותו של מאבק לא-אלים, כיבוד חייהם וקיומם של האויבים. במלים אחרות, ברגע שהחמאס פונה לאי-אלימות, הוא נוטש את השאיפה להשמידנו ועובר למאבק להשגת הצדק שלו.
   כבר שנים שהמסר הישראלי למערב הוא, שאנחנו עומדים בחזית המאבק העולמי כנגד הטרור האיסלמי, המשותף לנו למדינות המערב. והנה הארגון המזוהה יותר מכל עם הטרור הזה, פתח בניסיון, שאי-אפשר לזלזל בחשיבותו, לבחור בדרך אי-האלימות. ברור שאם הם ינחלו הצלחות בדרך הזאת, זה יסמן גם לארגוני הטרור האסלמים האחרים, שכדאי להם לבדוק את האופציה הזאת. המערב רק ירוויח מזה. כן זה אינטרס של המערב שזה יצליח. לכן אני מקווה שמדינות המערב ילחצו על ממשלת הימין של ישראל לשנות את דרכה מול המאבק האזרחי הזה.
   אם מנהיגי המערב לא יעשו זאת, אני קורא לאזרחי המערב: כל עוד הפלסטינים נוטשים את הטרור למען מאבק אזרחי לא אלים, עודדו אותם על ידי חיזוק מאבק ה-BDS, שהוא מאבק לא אלים ביסודו. הרי כל המתנגד למאבק האלים, אם הוא רציני, הרי שחובה עליו להציע לו תחליף.
   צריך להבין, עזה עומדת על סיפו של אסון הומניטארי נורא. מתוך המצב הנוראי בו היא נמצאת, הם פנו לבדיקת האופציה שעד היום הם לא ניסו. הם דורשים את הסרת המצור ואת הצדק שלהם, מבלי לסכן את חיינו ואת ביטחוננו. עכשיו נפתחת האופציה למבצע ישראלי ועולמי להצלת חייהם של שני מליון בני אדם, מבלי שזה יסכן את ביטחוננו. ההפך, זה יפתח את הדרך לשלום בין עמינו. ניסיון זה יכול להקרין על היחסים בין העולם המוסלמי למערב כולו. למען עתידנו, עלינו לעשות הכול שהניסיון הזה יצליח. הבה נבחר בחיים!

יום שני, 9 באפריל 2018

במקום אל תגידו לא ידענו


   ההרג החוזר ונשנה של מפגינים לא חמושים בעזה, מקשה עלי לכתוב על פעולות המלחמה החד-צדדיות של צה"ל ומתנחלים  בשטחים הכבושים, ושל נציגי הממשלה והמשטרה בנגב.
   כבוד ענק לארגון בצלם שקרא לחיילי צה"ל לסרב לפקודות לא חוקיות בעליל! לירות אש חיה על מפגינים לא חמושים, עומד בניגוד לכלל הבסיסי ביותר של האתיקה של צבא: הוגנות! חייל יורה על לוחם שיכול להגן על עצמו. ולא במי שאינו מחזיק נשק. זה מה שמבדיל בין חייל לרוצח.

יום שני, 2 באפריל 2018

במקום אל תגידו לא ידענו


                    המלחמה המוסתרת בנגב
                               מאת: עמוס גבירץ
   אף כלי תקשורת עברי לא שולח את כתביו לסקר את המלחמה החד צדדית הזאת. אם לפני שנה נדהמנו ממספר הריסות הבתים של בדואים בנגב ב-2016 (1158), הרי מתברר שבשנה האחרונה מספרם הוכפל! הארץ דיווח על 2,220 בתים שנהרסו ב-2017! המשמעות היא, שבנגב ממשלת ישראל מנהלת מלחמה חד צדדית נגד אזרחיה הבדואים. היא קוראת למלחמתה, בשם המכובס אכיפת החוק.
   מקובל שבכל חברה יש אחוז מסוים של עבריינים. כאשר כולם עבריינים, הרי שיש בעיה עם החוק. מדינת ישראל נמנעה מלהכיר בכפרי הבדואים שהיו בנגב לפני קום המדינה. היא הוסיפה פשע על חטא, כאשר העבירה שבטי בדואים מאדמותיהם (תוך שגזלה אותן מהם), לאזור הסייג, שם נמנעה לתת בסיס חוקי ליישוביהם. בנוסף לכך, היא הגדירה את רוב אדמות אזור הסייג כאדמות חקלאיות שאסור לבנות עליהן. במילים אחרות בהחלטות פוליטיות תכנוניות, היא הפכה כל בנייה בכפרי הבדואים ללא חוקית! בנוסף לכך המדינה מסרבת להכיר בבעלות המסורתית של הבדואים על אדמותיהם, תוך שחסמה בפניהם כמעט את כל אדמות המרעה שלהם. ואז מסיתה נגדם בטענה ש"הבדואים משתלטים על אדמות המדינה", אותן שדדה מהם... אז עכשיו כל שנה ממשלת ישראל שולחת את סוכניה להשמיד אלפי דונמים גידולים חקלאים של בדואים בנגב (12,680 דונם גידולים חקלאיים הושמדו ב-2017).
   במלחמת 1948 נוצר מעמד חדש של אזרחים פלסטינים בישראל: פליטי פנים. אנשים שברחו או שאולצו לעזוב את בתיהם וכפריהם מאימת הקרבות, אבל נשארו בתוך גבולות ישראל, לא הורשו לחזור הביתה. מבחינה זאת בנגב המלחמה ההיא עוד לא הסתיימה. הרי עד 1959המשיכו לגרש בדואים מהנגב. בנגב המדיניות הממשלתית היא, לדחוק את כל הבדואים לעיירות. לשם כך נלחמים בהם בדרך של הריסת בתיהם, השמדת יבוליהם, מניעת מים זורמים, חשמל ושירותים מוניציפאליים. הכול כדי להכריח אותם לעזוב את בתיהם ואדמותיהם ולעבור לעיירות. במילים אחרות ממשיכים ליצר פליטי פנים.
   כדי לנהל את המלחמה הזאת ביעילות, הקימו את "יחידת יואב" של המשטרה. זאת מטילה אימה על הבדואים וגורמת לרבים מהם להרוס את בתיהם במו ידיהם! הרי חוקקו חוק בישראל המאפשר לחייב את קורבנותיהם לשלם את עלות הריסת בתיהם ואפילו לשלוח אותם למאסר, אם יסרבו להרוס בעצמם את בתיהם! הפחד כל כך גדול, עד שמסתבר שבדואים רבים הרסו את בתיהם תחת האיום שיקבלו צו הריסה, עוד לפני שקיבלוהו!
   את המלחמה החד צדדית של ממשלת ישראל נגד אוכלוסיית המיעוט הבדואי בנגב, מסתירים תחת הכסות של אכיפת החוקים של המדינה. קרימינליזציה של הקורבן. הרי הצליחו ליצור מצב בו כל בתיהם בכפריהם, ניבנו באופן לא חוקי. הרי יצרו מצב בו כל בעלותם על אדמותיהם אינה מוכרת. לכן האפשרות של הבדואים לפנות לבתי המשפט, כדי שאלה יתנו להם סעד, יוצרת אשליה, כאילו יש להם מגן. הרי אלה פוסקים לפי חקיקה המיועדת לפגוע במיעוט הלא רצוי.                   
   אוכלוסייה אזרחית שלמה נותרה חסרת מגן מפני המדינה שרודפת אותה. ונותרת השאלה הנוראית, היכן אנחנו, קהילת זכויות האדם בישראל. היכן אנחנו קהילת השלום בישראל. והיכן העולם ששותק, נוכח המלחמה החד צדדית של ממשלת ישראל כנגד מיעוט חסר מגן.       

יום שני, 26 במרץ 2018

במקום אל תגידו לא ידענו


                                    במקום לדכא דברו
                                             מאת: עמוס גבירץ
   בשנות השמונים הייתי בין יוזמי הקמת ארגון של פלסטינים וישראלים למען אי-אלימות. רצינו להכניס את רעיונות אי-האלימות לסכסוך בין עמינו. קיווינו שבעזרת אי-האלימות נוכל לתרום את חלקנו לסיום הסכסוך ולשלום, ואם לא זה, הרי שנוכל לפחות להפחית את הקורבנות שהוא גובה.
   בדיוק באותו זמן דר' מוברק עוואד, פלסטיני החי בארה"ב, כתב מאמר גדול בו קרא למאבק אי-אלימות של הפלסטינים נגד הכיבוש הישראלי ובעקבותיו הקים את המרכז הפלסטיני ללימודי אי-אלימות, במזרח ירושלים. כמובן שהוא הפך לדמות מרכזית בארגון שהקמנו ובפעולותיו. גירוש מוברק עוואד ב-1988 מהארץ פגע קשות בארגון וכעבור כמה שנים הוא חדל מפעילות.
לשמחתי רעיון אי-האלימות קנה לו אחיזה בחלקים שונים של החברה הפלסטינית, ולאורך השנים ראינו יוזמות חשובות מאוד של מאבקים לא-אלימים מהצד הפלסטיני. למשל, ספינת השיבה, באינתיפאדה הראשונה היו פעולות אי-אלימות רבות, הפגנות לא-אלימות נגד מכשול ההפרדה, הקריאה להחרמות על מוצרים ישראלים המיוצרים בהתנחלויות (BDS), או פעילויות אחרות הקשורות בכיבוש. חשוב לציין, שהנשיא הפלסטיני אבו מאזן, הוא תומך נלהב במאבק עממי לא אלים ומתנגד לפעילות אלימה נגד ישראל.
   מול הפעילות הלא-אלימה מהצד הפלסטיני, חשוב לציין את יוזמות אי-האלימות מהצד הישראלי. כאן יש סוג אחר של אי-אלימות: אני קורא לה: "אי-אלימות מונעת". סרבני השירות בצבא – אם פציפיסטים או סרבני הכיבוש – עושים פעולת אי-אלימות מונעת. כך גם המחרימים תוצרת התנחלויות, או מסרבים לעבוד בהן, עושים פעילות של אי-אלימות מונעת.
   חשוב להזכיר את פעילי אי-האלימות מחו"ל, הבאים – כצד שלישי, שאין לו אויבים בסכסוך -  לתת הגנה לא-אלימה לפלסטינים מפני מתנחלים וחיילים, ובכך מעודדים פלסטינים לפנות לדרך אי-האלימות.
   אי-אלימות מאפשרת פעילות משותפת של פלסטינים וישראלים במאבק נגד הכיבוש. מסיק הזיתים, נטיעת זיתים, בניית בתים מחדש, והפגנות משותפות, הם כמה מהדוגמאות לשיתוף פעולה של ישראלים ופלסטינים בדרך לא-אלימה.
   לצערי עד היום כל הפעילות הזאת לא הגיעה למימדים היכולים לשנות מציאות. הרי אנחנו רוצים ליצור תהליך של "הסלמה של אי-אלימות" תהליך בו פעילות לא-אלימה של כל צד בסכסוך תעודד את הצד השני לנטוש את האלימות ולעבור לאי-אלימות, עד שנגיע לשלום המיוחל.
   בהקשר הזה אני שמח לשמוע על היוזמה שיוצאת מעזה לפעילות לא-אלימה למען זכות השיבה ולהסרת המצור על עזה. אם הם יצליחו להביא עשרות אלפי פליטים, שבאופן לא-אלים יתחילו לצעוד לעבר כפריהם בעבר, הרי שאולי יצליחו סוף סוף להפוך את המאבק הלא-אלים למאבק המוביל של החברה הפלסטינית, תוך דחיקת האלימות אל מחוץ ללגיטימיות בחברתם. זאת תהייה בשורה לכולנו. ללא קשר אם מסכימים לדרישותיהם או לא, השאיפה של כולנו – כך אני מקווה -  היא לחדול מההרג ההדדי בין עמינו ולמצוא את הדרך לפתור את הבעיות בינינו ללא אלימות.
   לנו אזרחי ישראל יש אינטרס ביטחוני בשינוי שמאבק לא-אלים יכניס לקונפליקט בינינו, כך הרי יפסקו הפיגועים הרצחניים נגד ישראלים. לצערי לא כך הדבר לגבי ממשלת הימין של ישראל. לגביה הכיבוש והרחבת הטריטוריה של ישראל, חשובים מביטחוננו. לכן, אני חושש, במקום לפנות לדרך המשא ומתן אתם, היא תעשה דמוניזציה של המאבק הלא-אלים הפלסטיני ותשלח את צה"ל לדכאו בכוח.
   אני מקווה שיהיו מספיק ישראלים, שידרשו מממשלתנו, לשם שינוי: מול אי-אלימות פלסטינית, הימנעו מדיכוי אלים. במקום לדכא, דברו אתם!    
    
  

יום שני, 19 במרץ 2018

593 - השמדת גידולי תבואות של בדואים בנגב


   ביום רביעי, 14.3.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים וקבלן וחרשו כמה מאות דונם של גידולי תבואות בכפר הבדואי ביר הדג' (ליד רביבים) שבנגב.

593 - שוטרי מג"ב תקפו צוות רפואי


   ביום שני, 12.3.18, סטודנטים פלסטינים הפגינו ליד אל בירה (בכביש המוביל למחנה עופר), במחאה על מעצר סטודנט בידי מסתערבים באוניברסיטת ביר זית. בעימות עם שוטרי מג"ב נפצעו 17 מפגינים. צוות אמבולנס הותקף בידי שוטרי מג"ב כאשר ניסו לטפל בשניים מהפצועים.

יום שני, 12 במרץ 2018

592 - השמדת גידולי תבואת של בדואים


   בימים שלישי ורביעי, 6-7.3.18, הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בשוטרים וקבלן והשמידו גידולי תבואות של בדואים בנגב. הם השמידו כ-1500 דונם ליד כסייפה וליד ערוער.

592 - המשטרה עצרה מתלונן נגד פשיעת מתנחלים


   בבקעת הירדן שבגדה המערבית, מתנחלים מרבים לגרש רועים פלסטינים משדות המרעה שלהם.
   ביום שליש, 6.3.18, מתנחלים מאום זוקא, שבצפון הבקעה, החלו לגרש רועים פלסטינים מהמרעה. גיא הירשפלד מ"תעיוש", צלצל למשטרה וביקש שיעצרו את התוקפים. במקום לעצור את הפורעים, השוטרים עצרו את גיא באשמת קריאת שווא. הוא שוחרר כעבור כמה שעות, והטילו עליו צוו איסור כניסה לשטח לחמישה ימים והחרימו את הפלפון שלו.

יום שני, 5 במרץ 2018

591 - השמדת גידולי תבואות של בדואים בנגב


   מיום ראשון עד יום חמישי 25.2.18 עד 1.3, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ובעזרת קבלן שהביא 14 טרקטורים, חרשו והרסו אלפי דונמים, גידולי תבואות, של בדואים בנגב. הם החלו בא-סר, ליד כלא באר שבע, המשיכו בוואדי אל נעם, המשיכו באבו קרינת, ליד ערערה, וסיימו בוואדי א-משאש, ליד עיר הבה"דים.

591 - צה"ל מפקיע אדמות


   ביום שלישי 27.2.18, מועצת הכפר הפלסטיני בורין, קיבלה צוו הפקעה ל-24 דונם, הנמצאים באזור B של הכפר. המטרה, לסלול כביש נוסף להתנחלות הר ברכה.

יום חמישי, 1 במרץ 2018


                                                  שערורייה
                                                 מאת: עמוס גבירץ
   כאשר תופסים שודדים, מקובל לעצרם להביאם למשפט ולשלוח אותם לכלא בהתאם לחומרת מעשיהם ומחייבים אותם בפיצויים לקורבנם. לא כך הדבר בישראל, כאשר השודדים הם מתנחלים השודדים אדמות מפלסטינים ובונים עליהן את בתיהם או מגדלים עליהן גידולים חקלאיים. אלה זוכים לתנאים מיוחדים, ואם מכריחים את המדינה לפעול לפי החוק בעניינם, הם מקבלים פיצויים!
   לצערי המציאות השערורייתית הזאת היא חלק מהותי של ההשחתה, שהכיבוש גורם לחברה הישראלית. הרי את שוד הקרקעות החלה מדינת ישראל כאשר בחרה להתחיל בתהליך של הרחבת הטריטוריה שלה, לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. ממשלת ישראל שלחה את צה"ל לבצע מדיניות העומדת בניגוד לאתיקה של לחימה; בניגוד למוסר; ובניגוד לחוק הבינלאומי. לצד שוד הקרקעות, החלו בהקמת התנחלויות, בשוד המים, בהריסות בתים ואפילו בגרושים. כל זאת תוך ניסיון לשקר לעולם ולנו, כאילו הכול למען ביטחוננו. רק ממשלות הימין החלו לומר חלקית, את האמת, שרצונן בסיפוח השטחים הכבושים, תוך שהן ממשיכות לשקר, כאילו רצונן בפתרון שתי המדינות למען השלום.
    לשקר המדיני מצטרף השקר החוקי. כאשר הובאה שאלת חוקיותן של ההתנחלויות בשטחים הכבושים לפתחו של בג"ץ, קבע זה, שהעניין אינו שפיט, מכיוון שמדובר במדיניות ממשלתית. ואני לתומי חשבתי שזה בדיוק תפקידו של בג"ץ: לבקר את מעשי הממשלה. והרי אלה להבנתי, נובעים ממדיניות הממשלה בעניינים שונים...
   כמו הרבה תחומים בישראל גם כאן יש הפרטה. מה שעושה המדינה, עושים מתנחלים באופן פרטי. הם מקימים התנחלויות ביוזמתם. אלה כמובן אינן חוקיות, אבל לאחר זמן מקבלות אישור ממשלתי, שהוא כשלעצמו הפרה של החוק הבינלאומי. אנחנו רואים זאת במיוחד במאחזים הלא מורשים. ניקח את הסיפור השערורייתי של המאחז הלא מורשה, נתיב האבות. זה התחיל בכך שמתנחלים מנעו מבעלי הקרקע הפלסטינים (מאל חאדר) לעבד את אדמותיהם שהיו מעובדות לפני כן. לאחר מכן ב-2001 הם החלו בהצבת קרוואנים בשטח. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל המבנים שהמתנחלים הקימו במאחז. כאן החלה הבעיה. לא דאגו לבצעם ולהוציא את השודדים מהמקום וכמובן לא חלמו להביאם למשפט ולהענישם בהתאם. הרי גם עניין אכיפת החוק, הוא שאלה של מדיניות. וכך נאלצו בעלי האדמות בשיתוף שלום עכשיו לפנות לבג"צ (ב-2008), כדי שזה יורה למדינה לבצע את חובתה, להרוס את המאחז ולהשיב את הגזלה לבעליה. אפילו התובעים לא חולמים על כך שהשודדים יישלחו לכלא ויחויבו לשלם פיצויים לקורבנותיהם. הרי מדובר במתנחלים שבסך הכול עשו הפרטה למדיניות ממשלת ישראל.
   כאן מתחילה השערורייה הגדולה מכולן, ממשלת ישראל במקום לפנות מייד את השודדים מהמאחז ולהעמידם לדין על מעשיהם, מציע להם פיצויי ענק ומקום חלופי, בו מעשה הפשע של הקמת התנחלות בשטחים הכבושים, יהיה משותף לה ולשודדים! הרי כבר עשו זאת בעבר.
   אז כן, הכיבוש משחית והשחית. לא נראה את התנועה לאיכות השלטון נאבקת נגד השחיתות הממוסדת הזאת. לא נראה מחאה עממית נגד השערורייה המתמשכת הזאת. ואותם מעטים שעדיין מזדעזעים מההתנהגות השערורייתית הזאת מכונים אצלנו, שמאל קיצוני ובוגדים...