יום שבת, 13 באוקטובר 2018


                                 זה לא אכיפת חוק זה פשע מלחמה
                                                     מאת: עמוס גבירץ
   לא בסערת הקרב הם גורשו מישראל ב-1951. ושוב לא בסערת הקרב צה"ל מתכוון להרוס את כל בתי כפרם ולגרש את בני שבט הג'הלין החיים בחאן אל אחמר. שוב מתכננת ישראל לפגוע באנשים שכל פשעם היותם בדואים תחת שלטון ישראל. שוב ישלחו את צה"ל לבצע פעולת מלחמה חד צדדית נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. פעולה הנוגדת את המוסר, את האתיקה של צבא ומלחמה, את אמנות זכויות האדם ואת החוק הבינלאומי.
   המלחמה החד צדדית שמנהל צה"ל נגד האוכלוסייה האזרחית חסרת המגן שתחת שליטתו מאז 1967 כוללת: שוד קרקעות נרחב בתירוצים שונים ומשונים; הריסת בתים בלתי פוסקת; הקמת התנחלויות על אדמות שדודות, הרחבתן והגנה עליהן; גירושים; שוד מימיהם ומחצביהם; מניעת חזרת פלסטינים ששהו בחו"ל זמן רב; מניעת איחוד משפחות; מניעת כניסה של אורחיהם וכו'. כל אלה דברים שאין להם דבר עם ביטחון המדינה. הם כולם נעשים בשירות פרויקט הרחבת הטריטוריה של ישראל. כאשר פלסטינים מנסים להתנגד ל"טוב" שצה"ל ממטיר עליהם, מתחיל תפקידו הביטחוני.
   בממשלה ובצה"ל מבינים שהמלחמה החד צדדית הזאת כנגד האוכלוסייה חסרת המגן, הופכת את צה"ל מארגון לגיטימי, שהוקם להגנת המדינה ואזרחיה, לארגון פשע. זה מכיוון שהוא פועל בניגוד מוחלט לאתיקה של צבא ומלחמה. הוא מפר שלושה עקרונות אתיים חשובים של צבא ומלחמה. הוא מפעיל כוח אלים למטרות שאינן שמירת הביטחון; הוא פועל בניגוד לכלל של הגינות – לוחם נלחם בלוחם ולא באזרח חסר מגן; הוא נלחם בבני אדם לא מכיוון שהם התחילו ופגעו בנו, אלא בגלל עצם היותם. אז מצאו פיתרון פשוט לבעיה: הלבישו על המלחמה הזאת את לבוש ה"חוק"!
   עכשיו שולחים את חיילי צה"ל לאכוף את חוקי הכובש על אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן, שאין לה שום יכולת לשלוח את נציגיה להשפיע על החקיקה הנוגעת לחייה. וכדי להוסיף ל"מהוגנות" של החקיקה הזאת, פתחו את בתי המשפט של ישראל בפני האוכלוסייה הכבושה.
   רק יש בעיה עם כל הקונצפט. ישראל פועלת בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי, לפיו כל ההתנחלויות בשטחים הכבושים אינן חוקיות וכל הפעילות הפוגעת באוכלוסייה הכבושה, שאינן למטרות ביטחוניות מובהקות, אינן חוקיות. מסתבר שלישראל יש משפטנים מבריקים, שמצאו דרכים לתת כסות חוקית להפרות השיטתיות של החוק הבינלאומי. כל זאת בגיבוי ארה"ב שלא מאפשרת לקהילה הבינלאומית למנוע מישראל את הפעילות הנפשעת הזאת.
   גורלה של חאן אל אחמר נגזר. לא יועילו מחאות של אזרחים ישראלים ובינלאומיים. לא יעזרו מחאות של מדינות כמו צרפת, בריטניה, גרמניה ואחרות. כל עוד ארה"ב לא מתנגדת אין מי שיעצור את הפשע המתוכנן. מה שנותר לעשות, הוא להמשיך למחות ולבוא לשם כדי לבטא סולידריות עם הקורבנות והתנגדות לפשע המתוכנן.      

יום שני, 8 באוקטובר 2018

617 - נוהל אלמנת קש בחברון


   בחול המועד סוכות, 25-26.9.18, הייתה עלייה רגל ל"קבר" של עתניאל בן קנז בחברון. חיילי צה"ל קיימו נוהל אלמנת קש, כלומר הפכו את גג ביתה של ס. ג. לעמדת אבטחת המבקרים. החיילים השתינו על הגג והשאירו בקבוקים מלאי שתן. זרקו פסולת לתוך מיכל המים המוצב על הגג. בן משפחה שעלה בריצה במדרגות הבית כמעט ונורה בידי חייל שנבהל מהמפגש עמו. בקצור, פגעו במשפחה פלסטינית שכל חטאה, שהבית שלה בדרך ל"קבר" של בן קנז. והיום המשפחה צריכה להכשיר את מיכל המים לשימוש מחדש, ואין לה את הכסף הדרוש לכך.

יום שני, 1 באוקטובר 2018

616 - מתנחלים חיבלו בעצי זית


   ביום שלישי, 25.9.18, גילו חקלאים מהכפר א-טוואני (בדרום הר חברון), שבלילה חובלו שישה עצי זית.
   מעשה החבלה הוא עניין שבשגרה. בספטמבר מתנחלים מהמאחז הבלתי מורשה, חוות מעון, חיבלו ב-23 עצי זית מניבים.  

יום שני, 24 בספטמבר 2018

615 - צה"ל עקר צינורות מים של פלסטינים


   ביום ראשון, 16.9.18, הגיעו חיילי צה"ל לכפר הפלסטיני ברדלה (בצפון בקעת הירדן הכבושה) ועקרו צינורות מים שהובילו מים מבאר מקומית לכפר ולשדותיו.
   בשנים האחרונות, באופן חד צדדי, מקורות הפחיתה את מכסת המים לברדלה. היום הכפר מקבל פחות מחצי מהמכסה שהוסכם עליה, בזמן חפירת הבארות של מקורות בכפר (בשנות השבעים).

יום שני, 17 בספטמבר 2018

614 - רימוני גז על תלמידים בחברון


   מאז תחילת שנת הלימודים היו התנגשויות בין חיילים לתלמידי בתי ספר יסודי פלסטינים בחברון, בדרכם ללימודים. כך למשל ביום שני 10.9.18, שלושה ילדים זרקו אבנים לעבר מחסום קטון. חיילים הגיבו בזריקת 19 רימוני גז וחמישה רימוני הלם לעבר ילדים שהיו בדרכם לבית ספרם (בית הספר הציבורי לבנים בחברון ובית הספר לבנים של אונר"א). באותו זמן, חיילים עכבו את מנהל בית הספר הציבורי לבנים במחסום סליימה. לאחר חצי שעה שיחררוהו. בכניסה לבית הספר הציבורי לבנים חיילים הכו ופצעו מורה, כאשר מורים ניסו למנוע את פלישתם לחצר בית הספר.

יום שני, 10 בספטמבר 2018


               איך עושים קרימינליזציה של הקורבן                  
                                                 מאת: עמוס גבירץ
   מדהים לראות איך עובד התהליך של קרימניליזציה של הקורבן. מעניין לבחון את זה דרך המקרה של הבדואים בנגב ומקרהו של שייח סייח מאל עראקיב.
   במשך מאות ואולי אלפי שנים חיו הבדואים בנגב. בגלל תנאי המדבר, התפתח אורח חיים של חברה נוודית ומאוחר יותר, סמי נוודית. יש מקומות קבע בהם נמצאים על אדמותיהם בתקופת הגשמים ויש נדודים של חלק מהמשפחה או כולה בתקופת היובש לחפש מרעה לצאן. ככל הידוע לי אף אחד מהשליטים של הארץ לאורך ההיסטוריה הידועה לנו, לא הפריע לבדואים לקיים את אורח החיים המיוחד שלהם. לא כך הדבר כאשר מדובר בישראל.
   במלחמת העצמאות גורשו רוב הבדואים מהארץ. הגירושים נמשכו גם לאחר הפסקת האש, עד ל-1959. בשנות החמישים רוכזו רוב הבדואים שנותרו בארץ באזור הסייג, הנמצא דרומית לגדה המערבית. המדינה סירבה להכיר בישובי הבדואים שהיו שם עוד לפני קום המדינה. בנוסף, לכפרים אותם יצרה כאשר העבירה שבטים לאזור הסייג – תוך גזלת אדמותיהם - סירבה לתת סטאטוס חוקי. רוב מרחבי הנגב ששימשו למרעה הופקעו ונחסמו בפני הבדואים. מסוף שנות השישים החלה מדיניות לריכוז כל הבדואים בנגב לעיירות. במילים אחרות, ישראל היא השליט הראשון שפגע אנושות בקיום ובאורח החיים המיוחד של הבדואים בנגב.
   כמו כל חברה גם אנחנו הישראלים, מספרים לעצמנו, שאנחנו הטובים ואויבינו הרעים. מה עושים כאשר לפי כל קריטריון מה שעשו ועושים לבדואים הוא נפשע, כך שאנחנו הרעים והם הקורבנות? יוצרים מצג חוקי וסיפור, ההופכים את האוכלוסייה המקורית של הנגב לפושעת, כאשר היא מנסה לשמור על רכושה הקרקעי ועל אורח חייה. אני קורא לזה, קרימינליזציה של הקורבן.
   לאחר קום המדינה הטילו ממשל צבאי על כל האזרחים הערבים שנותרו בארץ. זה הגביל את יכולת הנדודים העונתיים עם הצאן. בנוסף שטחים נרחבים בנגב הופקעו והועברו לבעלות המדינה בעזרת חוקים שונים ומשונים ונחסמו למרעה.         
   בהבדל משליטים קודמים של הארץ, ממשלת ישראל מסרבת להכיר בבעלות מסורתית של בדואים על אדמותיהם. מכירים רק בבעלות הרשומה בטאבו העותומאני. הרוב המוחלט של הבדואים לא רשמו את בעלותם על אדמותיהם בטאבו. הם סמכו על הבעלות המסורתית. אז יצרו סיפר בבית המשפט הישראלי שהבדואים הם נוודים ולא סמי נוודים, וככאלה אין להם זיקה אל הקרקע. בעזרת זה יצרו תקדימים שלא מכירים בבעלות מסורתית של בדואים על אדמותיהם. רק אם יוכיחו שישבו על הקרקע ברצף מאז 1858 – כאשר העותומאנים חוקקו את חוק הקרקעות – זכות הישיבה שלהם בקרקע תוכר. אז כל בדואי המתעקש לשמור בידיו את אדמותיו הופך לפושע. איך זה מתיישב עם העובדה שהתנועה הציונית קנתה אדמות מבדואים בנגב לפני קום המדינה, לפי הבעלות המסורתית?!
   בנוסף לאי-ההכרה בכפריהם, בעזרת חוקי התכנון והבנייה, הכריזו על רוב אדמות אזור הסייג כאדמות חקלאיות האסורות בבנייה. כך יצרו מצב, שכל בדואי המקיים את זכות האדם לקורת גג בכפרו, נהפך לעבריין! אז עד היום ממשיכים ליצור פליטי פנים כאשר דוחקים את הבדואים מכפריהם לעיירות. רק שם הם חדלים להיות פושעים.
   בפושעים צריך להילחם. אז הקימו את יחידת יואב במשטרה וזאת עוסקת באכיפת החוק על האוכלוסייה "הפושעת", שכל חטאה היותם בדואים במדינת היהודים.
   למרות שסוגיית הבעלות של שייח סייח על הקרקע ממתינה להכרעה בבית המשפט, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ששייח סייח מאל עראקיב הוא פושע הראוי לעשרה חודשי מאסר. פשעו: מסרב לקבל את רוע הגזרה של שוד אדמותיו והרס כפרו בידי מדינת ישראל. הוא מתעקש לחיות על אדמתו ולשמור על אורח חייו המסורתי. זה הופך אותו לפושע במדינת ישראל.

יום שני, 3 בספטמבר 2018

613 - הריסת בית בדואים בנגב


   ביום חמישי, 30.8.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לכפר אז זרנוג (ליד אבו תלול) והרסו בית.