יום שני, 17 בספטמבר 2018

614 - רימוני גז על תלמידים בחברון


   מאז תחילת שנת הלימודים היו התנגשויות בין חיילים לתלמידי בתי ספר יסודי פלסטינים בחברון, בדרכם ללימודים. כך למשל ביום שני 10.9.18, שלושה ילדים זרקו אבנים לעבר מחסום קטון. חיילים הגיבו בזריקת 19 רימוני גז וחמישה רימוני הלם לעבר ילדים שהיו בדרכם לבית ספרם (בית הספר הציבורי לבנים בחברון ובית הספר לבנים של אונר"א). באותו זמן, חיילים עכבו את מנהל בית הספר הציבורי לבנים במחסום סליימה. לאחר חצי שעה שיחררוהו. בכניסה לבית הספר הציבורי לבנים חיילים הכו ופצעו מורה, כאשר מורים ניסו למנוע את פלישתם לחצר בית הספר.

יום שני, 10 בספטמבר 2018


               איך עושים קרימינליזציה של הקורבן                  
                                                 מאת: עמוס גבירץ
   מדהים לראות איך עובד התהליך של קרימניליזציה של הקורבן. מעניין לבחון את זה דרך המקרה של הבדואים בנגב ומקרהו של שייח סייח מאל עראקיב.
   במשך מאות ואולי אלפי שנים חיו הבדואים בנגב. בגלל תנאי המדבר, התפתח אורח חיים של חברה נוודית ומאוחר יותר, סמי נוודית. יש מקומות קבע בהם נמצאים על אדמותיהם בתקופת הגשמים ויש נדודים של חלק מהמשפחה או כולה בתקופת היובש לחפש מרעה לצאן. ככל הידוע לי אף אחד מהשליטים של הארץ לאורך ההיסטוריה הידועה לנו, לא הפריע לבדואים לקיים את אורח החיים המיוחד שלהם. לא כך הדבר כאשר מדובר בישראל.
   במלחמת העצמאות גורשו רוב הבדואים מהארץ. הגירושים נמשכו גם לאחר הפסקת האש, עד ל-1959. בשנות החמישים רוכזו רוב הבדואים שנותרו בארץ באזור הסייג, הנמצא דרומית לגדה המערבית. המדינה סירבה להכיר בישובי הבדואים שהיו שם עוד לפני קום המדינה. בנוסף, לכפרים אותם יצרה כאשר העבירה שבטים לאזור הסייג – תוך גזלת אדמותיהם - סירבה לתת סטאטוס חוקי. רוב מרחבי הנגב ששימשו למרעה הופקעו ונחסמו בפני הבדואים. מסוף שנות השישים החלה מדיניות לריכוז כל הבדואים בנגב לעיירות. במילים אחרות, ישראל היא השליט הראשון שפגע אנושות בקיום ובאורח החיים המיוחד של הבדואים בנגב.
   כמו כל חברה גם אנחנו הישראלים, מספרים לעצמנו, שאנחנו הטובים ואויבינו הרעים. מה עושים כאשר לפי כל קריטריון מה שעשו ועושים לבדואים הוא נפשע, כך שאנחנו הרעים והם הקורבנות? יוצרים מצג חוקי וסיפור, ההופכים את האוכלוסייה המקורית של הנגב לפושעת, כאשר היא מנסה לשמור על רכושה הקרקעי ועל אורח חייה. אני קורא לזה, קרימינליזציה של הקורבן.
   לאחר קום המדינה הטילו ממשל צבאי על כל האזרחים הערבים שנותרו בארץ. זה הגביל את יכולת הנדודים העונתיים עם הצאן. בנוסף שטחים נרחבים בנגב הופקעו והועברו לבעלות המדינה בעזרת חוקים שונים ומשונים ונחסמו למרעה.         
   בהבדל משליטים קודמים של הארץ, ממשלת ישראל מסרבת להכיר בבעלות מסורתית של בדואים על אדמותיהם. מכירים רק בבעלות הרשומה בטאבו העותומאני. הרוב המוחלט של הבדואים לא רשמו את בעלותם על אדמותיהם בטאבו. הם סמכו על הבעלות המסורתית. אז יצרו סיפר בבית המשפט הישראלי שהבדואים הם נוודים ולא סמי נוודים, וככאלה אין להם זיקה אל הקרקע. בעזרת זה יצרו תקדימים שלא מכירים בבעלות מסורתית של בדואים על אדמותיהם. רק אם יוכיחו שישבו על הקרקע ברצף מאז 1858 – כאשר העותומאנים חוקקו את חוק הקרקעות – זכות הישיבה שלהם בקרקע תוכר. אז כל בדואי המתעקש לשמור בידיו את אדמותיו הופך לפושע. איך זה מתיישב עם העובדה שהתנועה הציונית קנתה אדמות מבדואים בנגב לפני קום המדינה, לפי הבעלות המסורתית?!
   בנוסף לאי-ההכרה בכפריהם, בעזרת חוקי התכנון והבנייה, הכריזו על רוב אדמות אזור הסייג כאדמות חקלאיות האסורות בבנייה. כך יצרו מצב, שכל בדואי המקיים את זכות האדם לקורת גג בכפרו, נהפך לעבריין! אז עד היום ממשיכים ליצור פליטי פנים כאשר דוחקים את הבדואים מכפריהם לעיירות. רק שם הם חדלים להיות פושעים.
   בפושעים צריך להילחם. אז הקימו את יחידת יואב במשטרה וזאת עוסקת באכיפת החוק על האוכלוסייה "הפושעת", שכל חטאה היותם בדואים במדינת היהודים.
   למרות שסוגיית הבעלות של שייח סייח על הקרקע ממתינה להכרעה בבית המשפט, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ששייח סייח מאל עראקיב הוא פושע הראוי לעשרה חודשי מאסר. פשעו: מסרב לקבל את רוע הגזרה של שוד אדמותיו והרס כפרו בידי מדינת ישראל. הוא מתעקש לחיות על אדמתו ולשמור על אורח חייו המסורתי. זה הופך אותו לפושע במדינת ישראל.

יום שני, 3 בספטמבר 2018

613 - הריסת בית בדואים בנגב


   ביום חמישי, 30.8.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים לכפר אז זרנוג (ליד אבו תלול) והרסו בית.

613 - צה"ל החרים ניידת לטיפול רפואי


   ב-13.8.18, צה"ל החרים ניידת לטיפול רפואי שפעלה בכפרים פלסטינים בדרום הר חברון, כששהתה בכפר חירבת א-דוקייקה (ליד הקו הירוק), בטענה שנכנסה לשטח אש.

יום שני, 27 באוגוסט 2018

612 - בדואי בנגב אולץ להרוס את ביתו


   השבוע נאלץ בדואי בנגב להרוס את ביתו, שבנה לקראת נישואיו, תחת האיום שאם לא יהרוס, יהרסו לו, והוא יאלץ לשלם את עלות ההריסה.

612 - צה"ל חסם את דרך הכניסה לשכונה פלסטינית


   קבוצה של בתים בודדים (שכונה בשם שושחלה), השייכת לאל חאדר, ממוקמת בקרבת ההתנחלות נווה דניאל. לפני כחודשיים נחסמה דרך הגישה לשכונה, בטענה של סכנה בטיחותית. כתוצאה מכך התושבים נאלצים ללכת קרוב לשני ק"מ מהכביש לבתיהם. כל הפניות למנהל האזרחי שיאפשר לנוע בדרך המובילה לשכונה, נענו בשלילה...

יום שני, 20 באוגוסט 2018

611 - שוב הרסו את אל עראקיב


   ביום חמישי, 16.8.18, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים והרסו שוב את אל עראקיב. שלושה תושבים עוכבו לחקירה ושוחררו מאוחר יותר.