מאת: עמוס גבירץ
חג הפסח מזכיר לנו את זיכרון העבדות על נוראותיה. אלפי השנים שעברו מאז "היינו" עבדים במצרים לא השכיחו מלבנו את נוראות העבדות. וראה זה פלא: הלקח שהופק איננו ביטול העבדות, אלא הומניזציה שלה. אלפי שנים חלפו עד שהאנושות הגיעה להכרה כי את העבדות יש למגר מן העולם. וגם לאחר מכן עדיין אנו מגלים תופעות של עבדות במקומות שונים בעולם.
חשבתי על הנושא בעקבות האחד במאי ומאבקי העובדים לזכויותיהם כנגד מנצליהם הקפיטליסטים.
המהפכה התעשייתית העלתה על במת ההיסטוריה שיטה חברתית כלכלית חדשה: קפיטליזם. בעלי הון רכשו או הקימו מפעלים ושכרו עובדים כדי להפעילם. העניין לא נגמר בכך. כאשר אדם מעסיק פועל, נשאלת השאלה איך מתחלקים ברווחים. בעל המפעל כמובן רוצה כמה שיותר לעצמו, וכמה שפחות לעובדיו. העובדים כמובן רוצים תמיד שכר יותר גבוהה ותנאי עבודה נאותים. בתחילת הדרך שכרו בעלי ההון גם בעלי זרוע, כדי שאלה ימנעו מהפועלים לדרוש את המגיע להם. כך יכלו לקבוע תנאי עבודה לא אנושיים עם משכורות רעב. הם גם שכרו מנהלים, להם שילמו יותר, ובכך הפכום לסוכני השיטה. לפועלים לא היו אלטרנטיבות. אם לא עבדו - רעבו. בעלי ההון גייסו גם את המדינות במאבקם נגד דרישות השכר והתנאים של הפועלים, כדי שיפעילו את כוחות הביטחון שלהן (הון שלטון)..
נוצרה מציאות איומה שהיתה גרועה אף מהפיאודליזם והעבדות. למרות נוראות הפיאודליזם והעבדות יש בשיטות אלו ביטחון קיומי כלשהו לעבדים ולאריסים. הרי בעליהם צריכים אותם כדי שיעבדו עבורם. בקפיטליזם למי שלא היתה עבודה לא היה אוכל! ומי שכן עבד קיבל שכר רעב ותנאי עבודה מחפירים.
זה היה המצב שהפך את הרעיונות הסוציאליסטים לרלוונטיים יותר מאשר אי פעם לפני כן. שוב עמדה השאלה בפני אלה שנאבקו בקפיטליזם: הומניזציה של השיטה או ביטולה. הסוציאליסטים נאבקו על הומניזציה של השיטה, ואילו הקומוניסטים והאנרכיסטים נאבקו לביטול הקפיטליזם..
הסוציאליסטים, במאבקים מרים של שנים, הצליחו להגיע למדינת הרווחה כפי שהכרנו אותה. זה לא היה פשוט. הקפיטליסטים פיטרו כל פועל שדרש זכויות לעצמו ולחבריו. רק התארגנות של פועלים הצליחה להשיג כוח שאפשר להשיג זכויות ומשכורות. מאבק זה נמשך עד היום. בעלי המפעלים מנהלים מלחמת חורמה נגד זכותם של הפועלים להתארגן, כדי שיוכלו להעביר יותר מההכנסות לעצמם ופחות לעובדים. הם קוראים לזה כלכלה חופשית. הם חפצים בחופש לעצמם, לעשות ככל העולה על רוחם, ולפועלים הם דורשים את שלילת חופש ההתארגנות!
הקומוניסטים הצליחו לתפוס את השלטון במספר ארצות, והחלו בשינוי עצם השיטה. משטרי אימים שבחלקם רצחו מיליונים מבני עמם גרמו בסופו של דבר לכישלון הניסיון המהפכני. כאשר האלטרנטיבה גרועה מהשיטה בה לחמו, היא מאבדת את זכות קיומה. הקיבוץ וקומונות נוספות הביאו דגם אחר של שינוי השיטה. במקום מהפכה אלימה שכפתה עצמה על עמים, יצר הקיבוץ מהפכה וולונטרית, תוך בניית חברה ללא מעמדות, ורמת שוויון גבוהה. כל זה ללא כפיה ושפיכות דמים. הקיבוץ יצר דגם שביטל את השיטה הקפיטליסטית על כל נוראותיה מחד, ונמנע מאימי המהפכות הקומוניסטיות מאידך. אך בשטף החידלון של התנועה הסוציאליסטית בעולם ובארץ, גם הניסיון הקיבוצי הולך ונעלם ומותיר מאחוריו ריקנות נוראה של נסיגה מפסגת ההישגים האנושיים.
מזה כעשרים שנה אנו עדים לחידלון התנועה הסוציאליסטית. ברית המועצות וגרורותיה נפלו. חלה נסיגה בהישגי מדינת הרווחה ובחקיקה המבטיחה זכויות עובדים, כאשר פעמים רבות מפלגות סוציאל דמוקרטיות משתתפות בחיסול מדינת הרווחה ופוגעות בזכויות העובדים. עכשיו גם רוב הקיבוצים נסוגו מתפיסת שוויון ערך האדם ושוויון ערך העבודה, תוך מעבר לשיטה הקפיטליסטית.
וראה זה פלא. השיטה הקפיטליסטית כושלת כאשר כמעט אף אחד לא קורא עליה תיגר. יש בשיטה הזאת, חוץ מהאכזריות שבה, גם כשל פנימי המפיל אותה פעם אחרי פעם. זאת שיטה המעודדת בני אדם לחיות מעל ליכולות הכלכליות שלהם, דבר המביא למשברים חוזרים ונשנים. בצר להם פונים בעלי ההון למדינות, שיתערבו ויצילו אותם. פתאום מבקשים חסידי היד הנעלמה התערבות של המדינה! וכאשר המדינה תתערב ותתמוך בהם, יחזרו לקפיטליזם על כל נוראותיו, עד המשבר הבא...
תהליך ההפרטה בקיבוץ (שפיים) החל הרבה לפני משבר השיטה הקפיטליסטית. עתה מושלם המעבר לשיטה הנמצאת בשיא כישלונה! אבל זוטות כאלה לא יסיטו את המשנים ממסלולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה