מכתב שפורסם ב"הארץ"
בעד סרבנות
בעקבות סירובם של אנשי "יש גבול" לשרת במלחמת לבנון הראשונה, פרץ ויכוח ציבורי בעניין הסירוב. הויכוח חצה את השמאל העקבי, בין תומכים למתנגדים.
אחד הארגומנטים החשובים נגד הסרבנים היה, שהם נותנים לגיטימציה לסרבנות עתידית של אנשי ימין.
עכשיו, שוב פרץ הויכוח. איש הימין, מנהיג מפלגת הבית היהודי, התבטא בצורה שיכולה להתפרש כתמיכה בסירוב של אנשי ימין, המשרתים בצה"ל, לפנות ישובים.
כפי שחשבתי אז, אני חושב גם היום, שאנשי "יש גבול" עשו שירות מאוד חשוב למדינה. הם קבעו את גבול הלגיטימיות של צעדים שמותר לנקוט כאשר צה"ל דורש מחייל לבצע דברים שכל כולו מתנגד להם. על החייל להניח את נשקו ולסרב לבצע.
זכור לי שאחרי חתימת הסכמי אוסלו, הופיע מתנחל שאמר, "ממשלת ישראל צריכה להחליט מלחמה עם ערבים, או מלחמה עם יהודים". שנתיים לאחר מכן הבהיר יגאל עמיר את כוונת הדברים, כאשר רצח את ראש הממשלה רבין.
צריך להבין, הברירה איננה בין הפגנות בכיכר רבין, לסירוב. הברירה היא בין סירוב, להרמת נשק נגד המדינה!
כן, אני, איש השמאל הרדיקלי, מקווה שאם נגיע להסכמי שלום, זה ייגמר בסרבנות של חיילים ימניים ולא במלחמת אזרחים!
עמוס גבירץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה