אל תתפתו

אל תתפתו

מאת: עמוס גבירץ

   בבחירות האחרונות נראתה תופעה מעניינת: רבים מאנשי השמאל העקבי הצביעו לקדימה, מתוך אמונה שמנהיגתה דאז, ציפי לבני תקדם אותנו להפסקת הכיבוש, ולחתימת הסכמי שלום עם שכנינו הערבים. עיון ברשימת המועמדים של קדימה לכנסת גילה שהופיעו בה כמה ניצים מובהקים, כולל מי שהיה ראש מועצת יש"ע. מעקב אחר ההצבעות של חברי קדימה בכנסת האחרונה הראה שאף אחד מהם לא שינה את השקפתו הפוליטית.

   כיום, שוב אותה ציפי לבני מופיעה ברשימה חדשה, "התנועה". שוב נכללות כמה יונים מובהקות ברשימתה, אבל גם כמה ניצים מובהקים. ושוב כמה אנשי שמאל עקביים מתפתים לתמוך בלבני.

   לאחרונה חווינו שוב מלחמה נגד עזה. מסתבר שהמלחמה החלה בחיסולו של ג'עברי, ראש הכוח הצבאי של החמאס. הוא חוסל בזמן שהיה בשלב מתקדם במגעים להפסקת אש ארוכת-טווח עם ישראל. במילים אחרות, הנה מנהיג צבאי של החמאס בוחר בקו פרגמאטי כלפי ישראל, ואילו מנהיגי ישראל מעדיפים לחסל את המגמה הזאת בחמאס, ולסבך אותנו בעוד מלחמה מיותרת! למזלנו הרב לא היו הרבה קורבנות בצד הישראלי, ותומכי ישראל במערב עצרו את המלחמה עוד לפני שאזרחי ישראל החלו לשאול מדוע מסכנים אותם ללא צורך. וכך הנהגה מופקרת זוכה להמשיך בתפקידה וגם להיבחר פעם נוספת, מבלי שתתן דין וחשבון לעם על ההתייחסות המופקרת לביטחונו!

 והיכן היתה אשת השלום, ציפי לבני? היא תמכה במבצע בזמן אמת. וחמור מכך, גם לאחר שהתגלתה האמת על המלחמה המיותרת הזאת, לבני עדיין תומכת בה!

   ומה עמדתה של לבני לגבי משא ומתן לשלום? מאז הקמת מדינת ישראל, כל ראשי ממשלותיה היו מוכנים להיכנס למשא ומתן לשלום, אך רק בגין עשה שלום שכרוך בויתור - ויתור גדול על סיני – עם מצרים. כאשר זו שינתה אוריינטציה מסובייטית לאמריקאית. חלק ממחיר השינוי היה לחץ אמריקאי על ישראל לוותר על סיני  בגין בחר בהמשך הברית עם המעצמה הגדולה, ארה"ב, על חשבון אמונתו ב"ארץ ישראל השלמה". רבין עשה שלום עם ירדן שלא הצריך שום ויתור על שטחים.

   משאים ומתנים אחרים הסתברו כתרמית. אחד השיעורים החשובים שקיבלנו מתהליך השלום של אוסלו ומהמשא ומתן שניהל אולמרט, הנו שיש הבדל בין תהליך שלום לעשיית שלום. בשבע שנות אוסלו גדל מספר המתנחלים בגדה המערבית, מ-110,000 ב-1993 למעל 200,000 בשנת 2000. באותן שנים ישראל הרסה כ-1000 בתי פלסטינים בשטחים הכבושים, הפקיעה כ-160,000 דונם בגדה המערבית, ובנוסף ביצעה שני גירושים גדולים של פלסטינים. 

ולגבי תהליך השלום של אולמרט: כאשר ביבי נאלץ להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, התרברב אולמרט, שהוא בנה ללא הפרעה, כולל עבודות תשתית באזור E-1, וזאת בזמן שניהל משא ומתן עם הפלסטינאים. אינני זוכר שציפי לבני התנגדה לזה. היא היתה חלק מהתרמית של אולמרט.

במילים אחרות אנחנו רואים תופעה,של ניצול "תהליך שלום" להעמקת הכיבוש בדרך ליצירת מציאות לא הפיכה, שתמנע כל אפשרות להגיע לשלום.

   המבחן לכל פוליטיקאי/ת ישראלי בדרך לשלום, איננו בהצהרות, אלא במעשים. רק למי שיפסיק את העדפת ההתנחלויות על אזורי הפריפריה בישראל, יחוקק חוק לעידוד חזרת המתנחלים לישראל, יפסיק את הבניה בהתנחלויות, ויפסיק את הפקעת האדמות, הריסת הבתים והגירושים, יתחיל באכיפת החוק על מתנחלים, ובעצירת זרימת כספים ממשלתיים למפעל ההתנחלויות וכו', רק לו אפשר יהיה להאמין שבאמת כוונתו לשלום. לצערי ציפי לבני ומפלגתה אינם עומדים בדרישות המינימליות האלה כדי לזכות בקולם של אנשי שמאל עקביים.