יום רביעי, 21 בדצמבר 2016


                                   שמאל וימין ביחס לחוק
                                              מאת: עמוס גבירץ
   המאבק סביב פינוי עמונה, מדגיש דמיון בין אנשי שמאל לימין ביחס לחוק. כאשר זה מתאים לתפיסתם, שני הצדדים דורשים את אכיפת החוק. כאשר זה נגד תפיסתם, שניהם מתנגדים לאכיפת החוק. בכל זאת, אני טוען שיש הבדל מוסרי בין שתי הגישות לחוק.
   כפעיל זכויות אדם אני מוצא עצמי במצב שעל פניו נראה כסטנדרט כפול. אני מגן על ערבים, שבנו את בתיהם באופן לא חוקי, ומצד שני אני תומך בהריסת בתי יהודים, שבנו את בתיהם באופן לא חוקי. אם כך במה אני שונה מאנשי הימין בעמותת "רגבים"? הם הרי מתעדים בניה לא חוקית של ערבים במדינת ישראל ובשטחים הכבושים, ולוחצים על השלטונות להורסם, בעוד הם עומדים לצד עברייני הבנייה היהודים בשטחים הכבושים. אני טוען, שההבדל הוא בתחום המוסר ולא בתחום החוק.
   ניקח למשל את המקרה של הבדואים בנגב. ממשלות ישראל המשיכו בגרוש בדואים מישראל עד 1959. לצד הגירוש, היתה מדיניות לריכוז שארית הבדואים לאזור הסייג (דרומית לגדה המערבית). אחר כך החלה מדיניות ריכוז הבדואים לעיירות. מדינת ישראל לא הכירה בישובי הבדואים, שהיו באזור הסייג עוד מלפני 1948 וגם לא הכירה בישובים החדשים שיצרה, כאשר העבירה שבטים מאדמותיהם לאזור הסייג. בעזרת חוק התכנון והבנייה מ-1965, הממשלה הגדירה את רוב שטחי הסייג כאדמות חקלאיות האסורות בבנייה. אז הורסים בתים, כדי לעודד את הבדואים לעבור לעיירות, בהן יוכלו לבנות באופן חוקי. שימוש בחוק למטרות פוליטיות. כך נוצר מצב שכל בדואי שרצה לממש את זכות האדם הבסיסית לקורת גג בכפרו, נאלץ להפר את החוק. קוראים לזה התנגשות בין חוק למוסר. בשנים האחרונות הגענו לקרוב ל-1000 הריסות בתי בדואים בנגב בשנה!
   בשטחים הכבושים הפקיע צה"ל את סמכויות התכנון ואישורי הבניה מהוועדות הפלסטיניות המקומיות והעבירן לידיו. עכשיו פשוט לא נותנים אישורי בניה. פלסטיני הרוצה לממש את זכות האדם לקורת גג על אדמתו, נאלץ להפר את חוקי הכובש. אז הורסים בתים כדי לעודד עזיבה, או כדי למנוע התרחבות של ישובים פלסטינים. שוב שימוש בחוק למטרות פוליטיות. התנגשות בין חוק למוסר.
   לעומת זאת בעזרת מניפולציות משפטיות ונגד החוק הבינלאומי, נתנה ישראל תוקף פוליטי - לא חוקי – לבניית ההתנחלויות. בנוסף לזה שוב במניפולציות חוקיות, השתלטה ישראל על אדמות רבות בשטח הכבוש. באו מתנחלי עמונה ולא הסתפקו בכל אלה. הם התיישבו על אדמות פרטיות של פלסטינים. במצב זה אפילו בית המשפט הישראלי נאלץ להורות את פינוים מהמקום. אז הממשלה עושה עוד מניפולציה. מציעים להם להתיישב על אדמות פרטיות של פלסטינים, שאין לגביהן מעורבות של בית המשפט. זאת בלוויית חוק חדש - חוק ההסדרה - שיאפשר את שוד הקרקעות הפרטיות של פלסטינים, אם מתנחלים התיישבו בהן. בזה תומכים אנשי "רגבים". לא חוק ולא מוסר, אלא אידיאולוגיה לאומנית-גזענית מדריכה את פועלם.
   כמו במאבק נגד חוקי האפרטהייד; וכמו במאבק נגד חוקי הגזע במדינות דרום ארה"ב, שם העמדה המוסרית התייצבה נגד החוק, כך אני מוצא עצמי יחד עם חברי, פעילי השמאל, נאבקים את המאבק המוסרי נגד שימוש גזעני-לאומני בחוקים נגד בני אדם שכל חטאם, שנולדו ערבים תחת שלטון מדינת היהודים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה