תודה ל"שוברים שתיקה"

                                                   מאת: עמוס גבירץ

   המתקפה של אנשי הימין מהממשלה ומחוצה לה, על "שוברים שתיקה", מזכירה לי את מצבם של חושפי השחיתויות במקומות העבודה שלהם. אלה כאלה מעדיפים את השיפוט המוסרי שלהם על דרישות הלויאליות, של קבוצות הזהות אליהן הם משתייכים. ואכן, גורלם של חברי "שוברים שתיקה" דומה לגורל חושפי השחיתויות הם מותקפים על המעשה החשוב שלהם, המאבק על דמותו המוסרית של צה"ל.

   כולנו משתייכים לקבוצות זהות כמו: משפחה, קהילה, מקום ישוב, מקום עבודה, קבוצות אוהדי ספורט, דת, עם, מדינה, מוצא, מגדר, קבוצות אידיאולוגיות וכו'. כל קבוצה כזאת דורשת מחבריה לויאליות לקבוצה. לכל אחד מאיתנו קשה לקבל ביקורת האומרת שהוא לא בסדר. כך גם קשה לנו לקבל ביקורת, האומרת שקבוצת הזהות שלנו לא בסדר. כאשר מי מקבוצת הזהות מעדיף את השיפוט המוסרי על הלויאליות לקבוצה, הוא נתפס כבוגד. הוא הרי אומר שאנחנו לא בסדר.
   נדגיש, רוב חושפי השחיתויות, הנלחמים נגד הפושעים (המושחתים), מסכנים את מקור פרנסתם (רובם מוצאים עצמם מחוץ למקום עבודתם). הם נתפסים כבוגדים בעיניי חבריהם לעבודה (קובצת הזהות שלהם) - ולא כמי שמנסים להציל את מקום עבודתם מהנזקים שהמושחתים גורמים לו - בגלל שבחרו לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. כך בדיוק נתפסים גם חברי "שוברים שתיקה".
   בדומה לחושפי השחיתויות, פעילי זכויות אדם ושלום נתפשים אצל רבים בעם כבוגדים. הם מעדיפים את השיפוט המוסרי שלהם על הלויאליות לקבוצת הזהות (העם, המדינה). זה מצב אבסורדי: אם אתה תומך במדיניות המביאה עלינו מלחמה - אתה פטריוט; אם אתה תומך בפשרה שתוביל לשלום- אתה בוגד. אם אתה נאבק על שמירת צלם אנוש - אתה בוגד. אם אתה מגן על פשעי מלחמה- אתה פטריוט.
   אבל יש צד נוסף לעניין: אם המאבק לשמירת זכויות האדם, הופך אותך לבוגד, הרי שישראל במהותה מתנגדת לזכויות אדם! אם המאבק למען השלום הופך אותך לבוגד, הרי שישראל במהותה נגד השלום! אני מקווה שלא לכך מתכוונים מבקרי "שוברים שתיקה".
   אחד הלקחים החשובים ממלחמת העולם השנייה הוא, חשיבותם של זכויות האדם והוצאתם אל מחוץ לסוברניות של מדינות. אנחנו הישראלים מתערבים כל פעם שנראה לנו שזכויות אדם של יהודים מופרות בארצות אחרות. וטוב שכך. הרי חושפי השחיתות, תמיד פונים קודם כל לגורמים במקום עבודתם, כדי שאלה יפסיקו את מעשי השחיתות במקום עבודתם. רק כאשר, אלה אינם מפסיקים את מעשי השחיתות, חושפי השחיתות פונים למשטרה ולתקשורת, כדי שאלה יילחצו על הממונים להפסיק את מעשי השחיתות. כך גם פועלים ארגוני זכויות האדם כולל "שוברים שתיקה". קודם כל פונים לגורמים המוסמכים במדינה להפסקת הפרות זכויות האדם, ורק כאשר אלה אינם עושים דבר, פונים החוצה. כל זאת תחת העיקרון שזכויות אדם הן מחוץ לסוברניות של המדינות.
   חשוב לזכור, רוב או כל מקרי הג'נוסייד קרו מכיוון, שהחיילים שביצעו אותם, העדיפו את הנאמנות על השיפוט המוסרי.
   "שוברים שתיקה" הוא ארגון פטריוטי, הנאבק על דמותה המוסרית של ישראל. הוא ראוי לתודה על פועלו ולא לגינוי.