השתלטות עוינת     

                                               מאת: עמוס גבירץ                               

   אינני יודע איך לתאר את מצבנו, אלא כהשתלטות עוינת. על מדינת ישראל השתלטה חבורת קנאים משיחית, שעושה הכול כדי ש"סכנת השלום" תחלוף. בזה עיקר עיסוקה של ממשלת ישראל. מפלגות המרכז מתמסרות ברצון וכך גם רוב התקשורת. תנועת השלום הישראלית ברובה, כבר מזמן נכנעה ועוסקת בזכויות אדם של הכבושים ומתכננת את חגיגות החמישים לכיבוש.

    ראש הממשלה נסע לארה"ב לפגישה ראשונה עם הנשיא החדש. כולם עסקו בשאלה אם סוף סוף תוכל ישראל לשים קץ לאפשרויות השלום עם הפלסטינים ועם העולם הערבי והמוסלמי. להפתעתנו, אפילו הנשיא החדש מדבר על דיל של שלום. לא חשוב אם הוא דמוקרט או רפובליקאי, כולם אומרים לנו, "עשו שלום", ואנחנו רק בודקים אם אומרים או מכריחים. הרי זה מה שקרה עם מצרים. היה נשיא אמריקאי – קרטר - שגם הכריח. אז עד היום הוא אחד הנשיאים השנואים ביותר בישראל. עם "אומרים", אפשר להתמודד. ראו את ההצלחה להתמודד עם האמירות של אובמה. עכשיו השאלה היא, אם גם הנשיא טרמפ רק אומר או "חלילה", גם יכריח?!    

   צריך לחזור לתחילת הסיפור. למה בכלל כל הפרויקט האדיר הזה של הציונות? הציונות החלה כאשר הסתבר שגם במדינות שהושפעו מהמהפכה הצרפתית, האנטישמיות המשיכה. הניסיון של חיי מיעוט בארצות הגולה, נכשל. התשובה: מדינה יהודית שתבטיח את הקיום היהודי דרך שלטון עצמי של היהודים. אז החליטו לחזור לארץ מולדתו של העם היהודי ושם להקים מחדש את מדינת היהודים.

   רק יש בעיה עם הפיתרון הזה. בארץ חי עם אחר, שאינו מסכים לוותר על ארצו למען מישהו אחר. ואכן, מנהיגי הציונות הבינו שללא תמיכת מעצמות לא יוכלו לממש את החזון הציוני ולקיימו. לאורך כל שנות המפעל הציוני מתנהל מאבק על הארץ. נוצר מצב בו, יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם, ישראל היא המקום היחידי היום, שכל הזמן מנסים לפגוע ולחסל את קיומנו בגלל היותנו יהודים. וכל זה לא מסיבות אנטישמיות, אלא בגלל מעשיה של ישראל.

   והנה מאז 2002 מציע לנו העולם הערבי והמוסלמי, להגיע לפשרה של שלום, שתפסיק את ניסיונותיהם להחריב את קיומנו כאן. ומול הסיכוי שסוף סוף הפיתרון הציוני יישא פרי קיומי, ישראל מסרבת! היום את ישראל לא מעניינת השאלה הקיומית. היום אנחנו עוסקים בהגשמת החזון המשיחי-הקנאי של ההבטחה האלוהית לאברהם על הארץ. מיעוט של קנאים-משיחיים מוביל את ישראל למדיניות, שתביא לאיבוד התמיכה בישראל ולהתרסקותה!

   אלה היורשים האמוניים של קנאי בית שני, שהביאו לחורבן. היו להם קודמים שניסו לחזור לציון בדרכם. ניסיונו של שבתאי צבי להחזיר את עם ישראל לציון, נגמר במפלה מבישה ומביכה. הפעם הם חיכו שהציונות החילונית תחזיר את עם ישראל לציון ועכשיו הם משתלטים על המפעל הזה ובקנאותם, מוליכים אותו אל חורבנו.

   המדהים בכל העניין הוא ההתבטלות של הציונים הקיומיים על מפלגותיהם, בפני הציונים הקנאים-משיחיים. הליכוד סובל מהשתלטות עוינת של קנאים בתוכו. מפלגת העבודה מתבטלת ורק עסוקה בלהוכיח שהיא לא פחות פטריוטית מהם וכך גם שאר מפלגות המרכז. תנועת השלום כבר לא מאמינה בעצמה וחדלה לצאת לרחובות במאבק למען השלום. כולם בחדלונם מאפשרים לקנאים המשיחיים להשתלט על המפעל הזה ולהסיטו לכיוון של חורבן נוסף.

   מול הסיכוי ההיסטורי להשלמת הפרויקט הציוני שגם נתן עצמאות מדינית וגם יכול לתת ביטחון קיומי, נכנעת הציונות הקיומית לחבורת קנאים-משיחיים, ששוב יביאו חורבן על העם היהודי.