גזענות
מאת: עמוס גבירץ
החרדה גדולה. יושבים אזרחים ישראלים בבתיהם,
כשצווי הריסה מרחפים מעל ראשיהם. (הצווים העלולים להתממש בכל יום). מה יהיה אתם?
לאן ילכו? היכן יגורו? אף אחד לא מציע להם מגורים חלופיים. הם הרי לא מתנחלים
שהתיישבו באדמות לא להם, בניגוד לחוק הישראלי ובניגוד לחוק הבינלאומי. הם אזרחי
ישראל. פשעם היחיד הוא שנולדו בדואים במדינת היהודים. הם סולקו מאדמתם – שנגזלה
מהם – ב-1949. ממשלת ישראל העבירה אותם ממקום למקום פעמיים עד שלבסוף הושיבה אותם,
לפני שישים שנה, באום אל חירן ועתיר. רק דבר אחד לא עשתה הממשלה. היא לא נתנה סטאטוס
חוקי ליישובים שיצרה. עכשיו המשלה טוענת שהם פולשים! פולשים לישובים שהממשלה עצמה
הושיבה אותם לפני שישים שנה!
מדוע כל כך חשוב לממשלה לסלקם מהישובים בהם
הושיבה אותם? מי שמגיע לאום אל חירן רואה מסביב שטח עצום, ריק מאדם. אבל מסתבר
שממשלת ישראל החליטה להקים ישוב יהודי, חירן שמו, דווקא במקום בו שיכנה את תושבי
אום אל חירן. ולנטוע יער דווקא במקום בו ממשלת ישראל הושיבה את תושבי עתיר!
נשאלת השאלה מדוע ממשלת ישראל עושה זאת? לצערי
התשובה הפשוטה היא: מכייוון שהיא יכולה. היא יכולה, מכייוון שאין מספיק אזרחים
המתנגדים למעשים הגזעניים האלה.
פעם יצאה עצרת האו"ם בהצהרה שערורייתית:
הם החליטו שהציונות היא גזענות. העלבון היה צורב. איך אפשר להאשים את מדינת העם
היהודי - שסבל כל כך מגזענות - בגזענות!? ואכן כעבור מספר שנים ביטלה העצרת הכללית
של האו"ם את החלטתה השערורייתית.
בשנות השמונים, כנסת ישראל חוקקה חוק נגד
גזענות. אני חושש שחוק זה מתנגד להסתה גזענית ולא למעשה גזעני. החוק מגן למעשה על
מעשיה הגזעניים של הממשלה. אף אחד לא יוכל לדרוש להוציא אל מחוץ לחוק את ממשלת
ישראל בגלל מעשיה הגזעניים.
כאשר ממשלה מסלקת אזרחים - בדואים, ממקום
מושבם, על מנת ליישב אזרחים – יהודים במקומם, זה מעשה גזעני. לעקור בני אדם מאדמתם
ולנטוע יער על אותה אדמה זה מעשה בלתי אנושי. אם היו מתנחלים בוודאי שלא היתה
מגרשת לפני שהיתה מוצאת להם מקום חלופי שיתאים לדרישותיהם.
ממשלת ישראל במעשיה קובעת שההחלטה השערורייתית
של האו"ם לא היתה מוטעית. אזרחי ישראל שלא זועקים על מעשה העוול הנורא, מגבים
להלכה ולמעשה את הממשלה במעשיה הגזעניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה