מי
דוחף את הפלסטינים לידי החמאס
מאת:
עמוס גבירץ
כמו
תמיד, הנאום של ראש הממשלה נתניהו באו"ם היה מסודר וברור. המסר המרכזי היה שאין בעצם הבדל בין דאע"ש לחמאס ולאירן. כולם מוסלמים קיצונים המנסים להשליט את האסלאם על העולם כולו. נתניהו ניצל את נאומו החריף של הנשיא הפלסטיני אבו מאזן ובמיוחד את אמירתו המוטעית, שישראל עוללה רצח עם בעזה. נתניהו לא התבייש לומר שממשלת האיחוד הפלסטינית היא המכשלה לשלום, אחרי שעשה ככל יכולתו, והצליח, לחסל את המשא ומתן לשלום שארה"ב כפתה עליו מול ממשלה בלי החמאס.
יש שתי גישות בניתוח המדיניות של מנהיגים ומדינות. האחת בודקת את הכרזות המנהיגים ומסמכיהם. השנייה שמה דגש במעשיהם בשטח. ראש הממשלה מכריז על הסכנה מהאסלאם הקיצוני, והנה הוא פועל ללא הרף נגד המנהיג המתון של הפלסטינים, אבו מאזן. את המשא ומתן שכפו עליו האמריקאים הוא הכשיל באמצעות הבנייה בהתנחלויות וסירובו לשחרר 26 אסירים, שהבטיח לשחררם בפעימה הרביעית. בשטח אנו רואים השתלטות נרחבת על אדמות, הריסת בתים, ניסיונות לגרש פלסטינים מאזורי C לאזורי
A ו-B. מאזור
E-1 הוא
מתכנן לגרש את הבדואים החיים שם, כדי שיוכל לבנות רצף התנחלותי בין ירושלים להתנחלות מעלה אדומים. תמיכת
הממשלה בהתנחלויות רק גדלה. במילים אחרות, בשטח נתניהו עושה הכול כדי להכשיל את השלום ואת המנהיגות המתונה של הפלסטינים. בכך הוא דוחק את הפלסטינים לידי האופציה של החמאס ודומיו. זאת אחרי שסיפר לכולנו כמה הם מסוכנים.בזמן המלחמה הקרה בין המערב בראשות ארה"ב, ובין המזרח בראשות בריה"מ, ביססה ישראל את יחסיה המיוחדים עם ארה"ב דרך שירות אינטרסים אמריקאיים במזרח התיכון ובעולם. כיום מנסה נתניהו לעודד מלחמה כוללת בין העולם המוסלמי ובין ארה"ב והעולם המערבי. ישראל תהיה חוד החנית במלחמת התרבויות הזאת, ובתמורה יאפשרו לה להעמיק את הכיבוש עד כדי סיפוח השטחים הכבושים. אם ימנעו מישראל לגרש את הפלסטינים מהגדה המערבית ומעזה, הרי שנקבל את מפת הסיפוחים, שכבר קיימת היום. הגולן ואזורי C של הגדה המערבית, שאותם מתכוונת ישראל לספח בבוא העת.
נשאלת השאלה מה נותר לנשיא הפלסטיני אבו מאזן לעשות. אבו מאזן מתנגד למאבק האלים נגד ישראל. האפשרות של משא ומתן רציני לשלום חסומה בפניו, לכן הוא מנסה את הדרך המדינית והמשפטית. כאשר אבו מאזן מבקש מהאו"ם לקבל את מדינת פלסטין כחברה באו"ם, ארה"ב מטילה וטו. כאשר הוא רוצה לבקש החלטה על סיום הכיבוש תוך שלוש שנים והקמת מדינה פלסטינית, ארה"ב תטיל ווטו. כאשר הוא רוצה לפנות לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. ארה"ב מאיימת עליו. במילים אחרות, ישראל וארה"ב לא משאירות שום אופציה של הצלחה לזרם המתון בעם הפלסטיני. הן מעבירות מסר מאוד ברור של מעשים: אין לכם אופציה בדרך המתונה. אבל אם הפלסטינים בוחרים בדרך ההפוכה, אז כמובן שהם אשמים בכל הרעות שנופלות עלינו.
ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית פותחים צוהר כמעט אחרון שנותר להם בדרך המתונה. זה מאבק ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות), נגד ישראל. כל עוד התפוצצו מחבלים מתאבדים ברחובות ערינו, לא היה שום סיכוי שהמאבק הזה יקבל תמיכה בעולם הרחב. רק אחרי שאבו מאזן הצליח להוריד באופן דרמטי את רמת האלימות של הפלסטינים, ה-BDS מצליח לקבל יותר ויותר תומכים. יש המבקרים את ה-BDS על כך שהם דורשים את זכות השיבה. זה לא העניין החשוב. העניין הוא שברגע שישראל תודיע שהיא מפסיקה את הכיבוש ומוכנה למדינה פלסטינית לצדה, הפעילות של ה-BDS תיפסק. כל השאר יהיה נתון למו"מ בין הצדדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה