פושעים

                                                                     מאת: עמוס גבירץ
   פשע נורא פשעו אזרחי מדינת ישראל הבדואים: הם נולדו בדואים במדינת היהודים!
   איך אני יודע? פשוט מאוד, מדינת ישראל הקימה יחידת משטרה שכל תפקידה להילחם באזרחי המדינה הבדואים. קוראים לה יחידת יואב והיא חלק ממשטרת ישראל. עד כה כבר משרתים בה 150 שוטרים, והשאיפה היא להגיע לכוח של 400 שוטרים. אלה עוסקים בהריסת בתים, השמדת יבולים והריסת כפרים של בדואים.
אולם מלחמתה של מדינת ישראל נגד אזרחיה הבדואים לא החלה בשנים האחרונות. ימיה כימי המדינה. כשאר הפלסטינים שחיו בארץ לפני 1948, כך רוב הבדואים גורשו-ברחו מהארץ בזמן המלחמה. מה שידוע פחות הוא שלאחר תום המלחמה, המשיכה מדינת ישראל את מלחמתה באזרחיה הבדואים. בדואים גורשו מהארץ עוד עשר שנים לאחר תום הקרבות. לצד הגירושים, ריכזה המדינה את שארית הבדואים לאזור הסייג, תוך כדי שוד קרקעות נרחב. כך נוצרה בעיה של פליטי פנים, לא בעקבות קרבות המלחמה, אלא כתוצאה של מלחמה חד-צדדית של ממשלת ישראל נגד אזרחים בדואים של המדינה.
   אלא שגם זה לא הספיק. בסוף שנות השישים למאה הקודמת, החלה מדיניות של ריכוז הבדואים בעיירות, והנה יצרו שוב פליטי פנים במלחמה חד-צדדית של ממשלת ישראל נגד אזרחים בדואים. ואכן, עד היום הצליחה המדינה לרכז כחצי מהבדואים בנגב לעיירות ריכוז, שהקימה במיוחד בשבילם.
   נותרה בעיה קטנה, רוב הבדואים לא "קולטים" שהמדינה "חפצה בטובתם", אז כדי שיבינו, הורסים את בתיהם, משמידים את יבוליהם, מגבילים את אזורי המרעה שלהם, מונעים מהם מים זורמים, חשמל ושירותים מוניציפאליים. אם זה לא עוזר, הורסים כפרים שלמים; העיקר שיסכימו לוותר על אדמותיהם, כפריהם ובתיהם ויעברו "בהסכמה" לעיירות. אותן עיירות מופלות כמובן בתכנון ובתקציבים, ועד מהרה הן הפכו לערים מוכות עוני, אבטלה ופשע.
   ברוב המקרים שאני מדבר עם יהודים אזרחי ישראל על מצב האזרחים הבדואים של ישראל, אני שומע על הפשיעה הבדואית, על הבנייה הבלתי חוקית ועל ההשתלטות על אדמות המדינה, ואני נדהם בכל פעם מחדש, איך הצליחה המדינה לעוות את התמונה עד כדי כך שהפכו את הנשדד לגנב, את הקורבן לפושע. ואז אני שם לב שפשוט אין דיווחים בתקשורת העברית על כך שבשנת 2011 הרסה ממשלת ישראל יותר מאלף בתי בדואים. אין דיווחים על הרס מאות בתים בשנה. כלי התקשורת שותקים כשמדינת ישראל מאלצת אזרחים בדואים להרוס בעצמם את בתיהם. דממה לנוכח השמדת אלפי דונמים של תבואות בכל שנה. איש לא סיפר לנו על החקיקה שבאמצעותה שדדה המדינה את רוב אדמות הבדואים. לא הסבירו כיצד משתמשים בחוקים באופן גזעני כדי למנוע מבדואים את האפשרות לבנות את בתיהם באופן חוקי.
   ברוב המקרים שאני נתקל בדיווחים, בתקשורת העברית, על מלחמתה של המדינה בבדואים, נדמה שהבדואים הם הפושעים שפוגעים במדינה.
   עכשיו שממשלת ישראל, בעזרת יחידת יואב, מנצחת במלחמתה נגד העקשנים האלה ממשפחת אבו מדיעם, המתעקשים לחיות על אדמותיהם באל-עראקיב, מספרים לנו שזו בסך הכול אכיפת החוק. ואכן, מי שנלחם בבדואים גם חוקק את חוקי הקרקעות שבעזרתם שדד מהם אדמות. הוא גם מי שיצר את הלכות החוק המתעלמות מהבעלות המסורתית של הבדואים על אדמותיהם, גם כאשר לאלה יש מסמכים המוכיחים זאת. אולי הכול חוקי, אבל לא צודק ולא מוסרי. גם חוקי נירנברג בגרמניה הנאצית, חוקי האפרטהייד בדרום אפריקה וחוקי הגזע במדינות דרום ארה"ב היו חוקיים. לכולם הייתה בעיה אחת, הם היו לא מוסריים.