לא
רוצים שלום אבל הם אשמים
מאת:
עמוס גבירץעל פניו, מאמרו של ארי שביט, "גודו", נראה מאוד משכנע. הנה מגיעים פעם אחר פעם לסיפה של אפשרות שלום, ו"סרבן" השלום, אבו מאזן תמיד נרתע ולא מספק את הסחורה. אבל אפשר להסתכל על העניין אחרת. כאשר נחתמו הסכמי אוסלו, היו בגדה המערבית, בלי מזרח ירושלים, 110,000 מתנחלים. כאשר פרצה האינתיפאדה השנייה, כבר היו 204,000 מתנחלים. היום יש יותר מ-350,000. במילים אחרות, גם בעת משא ומתן לשלום, לא חדלה ישראל לרגע מצעדיה החד-צדדיים כדי ליצור מצב בלתי הפיך בדרך לסיפוח חלקים גדולים של הגדה המערבית. ולא כתבתי על גזל האדמות הבלתי פוסק והרס הבתים הבלתי פוסק וניסיונות הגירוש הבלתי פוסקים, שכולם קורים תוך כדי משא ומתן לשלום.
כאשר ביקשו רון פונדק ז"ל ויאיר הירשפלד מרבין ומפרס הנחיות לאן להוביל את המשא ומתן של אוסלו, נאמר להם שבשום אופן לא לשתי מדינות. ובכל זאת, אש"ף בהנהגת ערפאת קיבל את ההסכם.
המשא ומתן האלטרנטיבי, שהביא ליוזמת ז'נבה, התנהל תוך התייעצות של יאסר עבד רבו עם ערפאת וקבלת הסכמתו. כאשר באמת ירצו שלום, יתחילו את המשא ומתן הרשמי מההסכמות שהושגו אז.
בדומה לממשלת נתניהו, שבה מכהן שר שיכון מטעם "הבית הלאומי", בממשלת ברק כיהן יצחק לוי, מנהיג המפד"ל דאז, כשר השיכון. גם הוא קבע שיאי בנייה בשטחים הכבושים בזמן משא ומתן לשלום, אלא שאז היו יותר מתוחכמים ולא עשו פרובוקציות גלויות לטרפוד המשא ומתן, כמו עכשיו. כאשר ביקש ערפת מברק למנוע את ביקורו הפרובוקטיבי של שרון בהר הבית, כדי למנוע את האסון שהדבר ימיט, ברק העמיד פני דמוקרט וסירב. השאר היסטוריה. כאשר התקדם המשא ומתן לפי הצעות הפשרה של הנשיא קלינטון, התפטר ברק והביא לבחירות, וכך הופסק המשא ומתן.
כאשר נאלץ נתניהו, בלחץ אמריקאי, "להסכים" להקפאת הבנייה בהתנחלויות, לגלג עליו אולמרט ואמר שעליו לא הופעל שום לחץ להפסיק את הבנייה בהתנחלויות. הוא אפילו עשה עבודות תשתית באזור אי 1, שבו האמריקאים לוחצים על ישראל שלא תבנה.
אם זכור לי נכון, בשל חקירות על מעשי שחיתות, התפטר אולמרט מתפקידו, בשלב מתקדם של המשא ומתן, ובטח לפני שהושלם. אגב, אולמרט התנה את המשא ומתן בכך שלא יהיה פיוס בין פת"ח לחמאס. ומי יעשה שלום עם פת"ח כאשר חמאס לא מחויב לו?! והנה עכשיו מפסיקים את המאמצים לחדש את המשא ומתן, בגלל ניסיונות הפיוס בין פת"ח לחמאס!
אבו מאזן למד את הלקח ודורש שישראל תבוא למשא ומתן לשלום כאשר היא מתכוונת לכך. הוא לא דורש את כל הפרמטרים המראים שישראל מתכוונת לכך, רק דרישה אחת: הפסיקו לקבוע עובדות בשטח באופן חד-צדדי.
האמריקאים הצליחו לשכנעו ללכת למשא ומתן מבלי שישראל תפסיק את הבנייה בהתנחלויות. במקום זאת, ישראל הסכימה לשחרר מספר מינימאלי של אסירים. כל שחרור ספג מסע מתוזמר של התנגדות, ואת השחרור האחרון ישראל פשוט מסרבת לבצע, כלומר, מפרה הסכם! המשא ומתן מלווה כמובן בתנופת בנייה מואצת בהתנחלויות ובפגיעה בכל הפרמטרים האחרים לכוונות השלום של ישראל, כגון הריסת בתי פלסטינים, מאמצים לגירוש פלסטינים בבקעת הירדן, בדרום הר חברון ובאי 1, אי-אכיפת החוק על מתנחלים התוקפים פלסטינים, העברות תקציבי ענק לחיזוק ההתנחלויות ועוד.
איננו יודעים בדיוק מה היה בתשעת חודשי המשא ומתן. לפי דרישות אבו מאזן לתנאי חידוש המשא ומתן, מסתבר שלא עסקו בשאלות המהותיות בין הצדדים. שוב ישראל רוצה משא ומתן. אבו מאזן רוצה משא ומתן שיביא גם תוצאות. לזה ישראל לא מסכימה!
לצערי, ארי שביט מנצל את המוניטין שיצא לו כתומך שלום בעבר ורותם אותו למאמץ של ממשלת ישראל להטיל על הפלסטינים את האשם בכישלון מאמצי השלום.
מר גבירץ- כיוון שגם אתה וגם שביט מסתמכים בדבריכם על ההיסטוריה
השבמחקאנא, הסבר לי וברצינות בבקשה על מנת שאוכל להסביר גם לנכדי,
- מה היו העילות לפני 1967- לפני היות ההתנחלויות
הפדאיון (זוכר?) רצח ישראלים ואתה כעיתונאי ,בוודאי מכיר את הטרגדיות של אותם ימי זוועה.
השאלה מר גבירץ, מאד רצינית ואודה לך על תשובה רצינית אותה אוכל להסביר לנכדי
בתודה רבה
ישראלית וותיקה