עוד מוקש בדרך לשלום

   רק אדם שאינו סומך על עצמו ועל עמו, יכול לדרוש מעם אחר להגדיר את אופייה של מדינתו. הגדרת אופייה של ישראל היא חלק מעצמאותנו. זה דבר שאיננו מרשים לאף גורם זר לעשות עבורנו. והנה ראש הממשלה, מבקש מהפלסטינים להגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית, דבר שאף אחד לפניו לא עשה. כאשר מדינות העולם הכירו בישראל הן הכירו בה כישות מדינית. ישראל מעולם לא הרשתה להם ולא ביקשה מהם לקבוע את אופייה. זה חלק חשוב בעצם היותנו עצמאיים.
   גם למצרים וירדן עימן עשינו חוזי שלום, לא אפשרנו להגדיר את אופייה של ישראל.
   לאחר מלחמת העולם השנייה, כפתה בריה"מ על מדינות מזרח אירופה, את הגדרתן כמדינות קומוניסטיות. ברגע שזו הרפתה מאחיזתה בהן, הן שינו את הגדרתן, כאקט של עצמאות. אף מדינה לא ביטלה את הכרתה באיזה מדינה ששינתה את אופייה. גם אחרי שהמהפכה האסלאמית שינתה את הגדרתה של איראן, אף אחד לא הסיר את הכרתו בה. במילים אחרות, הגדרת אופייה של מדינה הוא עניין פנימי וסוברני, שלאף אחד מחוץ למדינה אסור להתערב בו.
   אני חושש, שהדרישה מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית, נועדה לשים עוד מוקש בדרך לסיום הכיבוש, ולהקמת מדינה פלסטינית שתחיה בשלום עם ישראל. חבל שאנשים השואפים להשגת שלום בינינו לבין הפלסטינים, נופלים למלכודת הזאת.
 

                                                                                                                   עמוס גבירץ