דברי סיכום ל"אל תגידו לא ידענו"

                                דברי סיכום ל"אל תגידו לא ידענו"

   ב-2006 התחלתי את המפעל של "אל תגידו לא ידענו". בחרתי בשם לאחר שלמדתי על התופעה של אי-רצון לדעת על הפשעים שקבוצת הזהות (עם, דת, אידיאולוגיה וכו') שלנו עושה או עשתה.

   באותה תקופה נחשפתי לעבודתם החשובה של עיתונאים כמו עמירה הס וגדעון לוי ולפרסומי בצלם. הרעיון שלי היה לעשות עבודה דומה שתתבסס על פרסומים קצרים ככול האפשר. חשבתי שעבור רבים דיווחים על הפרת זכויות אדם משעממים. הרעיון היה שלפני שמשתעממים גומרים לקרוא. מדי פעם הבאתי דברים ארוכים יותר של אחרים (באישורם), ולפעמים מאמר שלי. זאת לא היתה עבודה עיתונאית. אם כי בחנתי כל ידיעה שהגיע אלי לפחות מעוד מקור. יחד עם זה עשיתי כמה שגיאות, וכאשר ידעתי על כך, דיווחתי לכם עליהן. אף פעם לא ביקשתי תגובה של הצבא, המשטרה או של מתנחלים. להם יש את התקשורת הישראלית שמשרתת אותם. זאת היתה פעולת שלום וזכויות אדם.

   ראיתי את הדברים בשתי צורות: האחת, דיווח על הפרות זכויות אדם; השנייה, דיווח על המלחמה החד צדדית שישראל מנהלת נגד הפלסטינים בשטחים הכבושים ונגד אזרחיה הבדואים בנגב. לכן כל פעם שפרצה מלחמה דו-צדדית חדלתי מהפרסומים. 

   כל זה השתנה לאחר מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר 2023 ותגובת הנגד של ישראל. נראה לי שכדי להבין את המלחמה בעזה בתגובה למתקפת החמאס, חייבים להבין את המאפיינים המרכזיים של ההפיכה המשטרית שמבצעת  ממשלת נתניהו הנוכחית. פשעו הגדול ביותר של נתניהו נגד ישראל הוא, הלגיטימציה שנתן לכהניזם והנורמליזציה שלו, בעקבות הברית שכרת אתו. נזכור שאת הוצאת הכהניזם אל מחוץ לחוק עשו מפלגת הליכוד ומפלגות השמאל והמרכז. עכשיו אפילו באופוזיציה לא מבינים את ההבדל בין ימין לכהניזם. בנוסף זאת הפיכה, שבמרכזה המאמץ להעמיד את הממשלה ובמיוחד את שריה מעל לחוק.

   סרבנות השלום של ממשלות ישראל הביאה למדיניות מאוד אכזרית של לחימה. כדי להרתיע את האויב, חייבים לצרוב בתודעתו שעל כל פעולת מלחמה נגד ישראל הוא ישלם מחיר כבד מאוד! במלחמה הנוכחית זה עבר לממדים חדשים. הפעם הקנאים-משיחיים (הכהניסטים ודומיהם) הכתיבו את אופי הלחימה ואת מטרותיה, תוך התעלמות מחוקי המלחמה הבינלאומיים. הרג חסר פרופורציות של אזרחים, הרס מוסדות הבריאות ופגיעה נרחבת בצוותים רפואיים, הרס טוטלי של ישובים ושכונות וגירוש אוכלוסייה אזרחית, הראו שמטרת המלחמה: טרנספר של הפלסטינים מרצועת עזה. ברגע שהטרנספר אל מחוץ לרצועה נחסם, באופן טבעי המלחמה הפכה לג'נוסייד!

   באותו זמן תקיפות המתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית התעצמו, תוך תמיכה הרבה יותר מובהקת מהממשלה, הצבא והמשטרה. אם בעבר עיקר שוד הקרקעות נעשה בידי הצבא, באמצעים כאילו חוקיים, הרי שעכשיו מקימים החוות הקטנות, מהן יוצא טרור המתנחלים המשתלטים על שטחי ענק.

   גם בנגב עברו לממדי הרס שלא היו בעבר. עכשיו הורסים כפרים ושכונות. ב2024 כבר הרסו יותר מ-5000 מבנים של בדואים בנגב! שוב הנהגתו של בן גביר עשתה את השינוי.

   היום אנחנו נחשפים הרבה יותר לאינפורמציה שהתקשורת הישראלית ברובה אינה מדווחת עליה, כאשר מדובר בפגיעה של ישראלים בפלסטינים ובבדואים. אם דרך אי-מיילים, פייסבוק, או רשתות חברתיות נוספות. לכן נראה לי ש"אל תגידו לא ידענו" איבד את ייחודו. לכן החלטתי להפסיק את פרסומו. אני מניח שארשה לעצמי לשלוח למכותבי "אל תגידו לא ידענו", מאמרים או הודעות שייראו לי חשובות להפצה.

   תודה לכל אלה שהיו מוכנים לדעת!

 

עמוס גבירץ

878 - מדיניות ההרעבה בעזה

 

    זה החל בגירוש אוכלוסייה והחרבת רוב בתיה. מה שמצביע על מדיניות טרנספר.

   זה ממשיך בפגיעה במקורות המים; פגיעה בבתי חולים ובצוותים הרפואיים; פגיעה חוזרת ונשנית באזרחים המוצאים מחבוא במקומות "מוגנים"; הורסים באופן שיטתי את המוסדות האזרחיים.

   מהניסיון ההיסטורי אנו למדים, שכאשר הטרנספר לא מתאפשר, פונים לרצח עם.

   מאז 2.3.25 ישראל מונעת כניסת סיוע הומניטרי לעזה. זאת מדיניות הרעבה נגד שני מיליון בני אדם, מדיניות שמובילה לרצח עם!

   על כל אדם בעל מצפון להתנגד למדיניות נפשעת זאת!

877 - שוב הרסו לשתי משפחות בדואיות באם מתנאן

    ביום שני 9.12.24, הגיעו נציגי הממשלה מלווים במשטרה לאם מתנאן, ליום הריסות. הם הרסו לשתי משפחות: אבו הלייל ואל ענאמי את כל המבנים שהוקמו לאחר שנהרסו בתחילת יוני השנה. כמו כן, הם הרסו: מיכלי המים, פנלים סולריים, מכוניות ועקרו עצים. נציגי הממשלה הזיזו הריסות קודמות ממקום למקום, כדי שיוכלו לגבות קנסות, גם על ההריסות החדשות וגם על ההריסות מהפעם שעברה.

   ביום שלישי 10.12.24, הגיעו נציגי הממשלה מלווים בשוטרים ושוב הרסו באל עראקיב.

876 - הריסת ופינוי אום אל חיראן

 בגדה המערבית אלה טרוריסטים יהודים המגרשים קהילות של פלסטינים ממקומם. בנגב זאת ממשלת ישראל, ההורסת ומגרשת קהילות של אזרחיה, שפשעם: נולדו בדואים במדינת היהודים! אנא הפיצו.

תודה ושלום!

עמוס גבירץ    

                                        אל תגידו לא ידענו

   ביום רביעי 13.11.24, סיימו תושבי אום אל חיראן הבדואים, לפנות ולהרוס את בתיהם. הם עשו זאת, תחת האיום, שאם הם לא יהרסו בעצמם, המדינה תהרוס והם ישלמו את עלות ההריסה וגם את עלות כוחות המשטרה שיאבטחו את עובדי המדינה שיהרסו את בתיהם. נשאר רק המסגד, אותו התכוונו להרוס בעצמם למחרת. משטרת בן גביר לא ויתרה על ההזדמנות, ובשעה שלוש לפנות בוקר, עצרה שלושה מאנשי הכפר שעזבו את הכפר ושהו בחורה. רק בצהריי היום השלושה שוחררו.

   בבוקר המשטרה צרה על הכפר החרב ומנעה מהתושבים להרוס בעצמם את המסגד. הביאו כלים כבדים והרסו, כך שאפשר יהיה להשית את עלות ההריסה על התושבים.

   עכשיו אפשר לבנות, על חורבות הכפר, את "דרור" היהודית ללא הפרעה...

875 - הריסת כפרי בדואים בנגב

    שלוש פעמים בספטמבר (בפעם האחרונה ב-29.9.24), הגיעו נציגי הממשלה, מלווים בשוטרי יחידת יואב לאום אל חיראן וחילקו צווים לפינוי הכפר. תושבי הכפר צוו להתפנות מבתיהם במהלך שבועיים, 10-24/11/24.

   הכפר מונה 80 משפחות, כ-450 נפשות, החיים בשמונים בתי מגורים. באפריל 2018, נציגי הממשלה הגיעו להסכם פינוי הכפר עם התושבים ומעברם לחורה. המדינה לא עומדת בהסכם ואין ביכולתם של התושבים לבנות את בתיהם בחורה. בכל זאת המדינה מתכוונת להרוס את כל הכפר.

   מאז תחילת השנה המדינה הרסה שלושה כפרי בדואים בנגב: וואדי אל חליל, אם מתנאן, מתחם אלע'ול, שבערערה. עכשיו המדינה מתכננת להרוס עוד 11 כפרים: אום אל חיראן (על חורבותיו יוקם ישוב יהודי, "דרור"), עתיר (על חורבותיו יוקם "יתיר"), אם רתאם (על חורבותיו יוקם "טליה"), ראס ג'ראבה (על חורבותיו תוקם "שכונת רותם" של דימונה), אם אלבדון, אלבקיעה, כרכור, אלסיר, אל באט מערב, דחייה ותל עראד (על חורבותיו יוקמו ארבעה ישובים).

במקום אל תגידו לא ידענו

 

שלום לכולם

אני מעביר דיווח של רופאים לזכויות אדם, על הנעשה בגדה המערבית, מאז אוקטובר 2023.

אנא הפיצו.

תודה ושלום!

עמוס גבירץ

 

   מאז ה-27 באוגוסט ובמשך 10 ימים, נהרגו 30 פלסטינים, ביניהם שמונה ילדים, במהלך התקפה צבאית בצפון הגדה המערבית – המבצע הגדול ביותר שנראה זה שני עשורים בגדה. למעלה מ-79 בני אדם נפצעו, אמבולנסים נחסמו או הותקפו, בעוד שבתי חולים בג'נין, טולכרם וטובאס נותקו מגישה חיצונית.

   הגיעו אלינו דיווחים ועדויות על הרס של כבישים, תשתיות חשמל ומים באותם אזורים. בג'נין, למשל, דחפורים צבאיים הרסו יותר מ- 20 קילומטרים של רשתות מים, ביוב, חשמל ותקשורת חיוניים, יותר מ-70% מרחובות העיר. הגישה לצוותים רפואיים ולאמבולנסים נמנעה וצלפים הוצבו על גגות בתי החולים והשרו אווירה של פחד.

   לקורבנות האלימות הזו יש שמות ופנים: ב-6 בספטמבר, אייסנור אייגי, פעילה אמריקאית בת 26 נורתה בראשה בעת שהפגינה ליד שכם, ובאנא בכר, ילדה בת 13, נורתה ונהרגה. ב-4 בספטמבר, כוחות ישראליים ירו במג'ד אבו זינה בן ה-17, תחילה בירך ואז מטווח קרוב בצווארו, ואז לקחו אותו משם על הלהב הקדמי של דחפור צבאי. מג'ד נמצא כעבור ארבע שעות על ידי פרמדיקים, מת, עירום וכשגופתו מעוותת. מקרים אלו הם עדות ברורה לאופי האלימות הבלתי פרופורציונלי נגד אזרחים בגדה.

   הצהרות אחרונות של גורמים ושרים בממשלה שקוראים "לטפל בגדה כמו בעזה, כולל פינוי זמני", מבהירות לנו שהאלימות בגדה המערבית אינה מנותקת מעזה. אותה מדיניות ומלחמה אכזרית שהרסה את עזה במשך שנה, אותה האלימות השיטתית שהביאה להרג 40,000 פלסטינים ברצועה, מקבלת צורות ועוצמות חדשות בגדה המערבית.

   מאז אוקטובר 2023, נהרגו יותר מ-674 פלסטינים בגדה, כולל מזרח ירושלים על ידי כוחות ישראליים ומתנחלים. ב-538 התקפות על מתקני בריאות בגדה המערבית נפגעו 374 אמבולנסים ו-54 מתקני בריאות. המספרים הללו לא מייצגים סטטיסטיקה בלבד, הם משקפים שנים של אלימות מדינתית, לצד הרחבת ההתנחלויות וחיזוק המתנחלים, הגבלות תנועה, סיפוח בלתי חוקי של חלקים נרחבים וצמצום המרחב הפלסטיני בגדה המערבית

   על ישראל להפסיק מיד את הרס התשתיות וההתקפות המתמשכות על אזרחים ומתקני בריאות. עליה לשים קץ למדיניות הכיבוש והאפרטהייד.

 

874 - המדינה סוחטת באיומים מבדואים בנגב

    בימים, חמישי, שישי ושבת 11-12-13.7.24, נאלצו בני משפחת אלע'ול הבדואית המתגוררים בעירה ערערה בנגב, להרוס בעצמם 40 בתי מגורים וקרוב למאה מבנים המשמשים אותם לפרנסתם. הם עשו זאת, כי המדינה  איימה עליהם, שאם הם לא יהרסו במו ידיהם את בתיהם, המדינה תהרוס והם יישאו בהוצאות.

   יש פה מקרה של סחיטה באיומים (במעשים), כאשר הממשלה פוגעת בכל המשפחה, כדי ללחוץ על פלג מסוים במשפחה, שיוותר על יותר ממה שהיה מוכן לוותר עד כה, על אדמותיו.